1

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום מתוקן, בכך שביום 12.11.2017, בשעה 02:00, במועדון בירושלים, פרץ ויכוח בין הנאשם לבין המתלונן, זאת לאחר שבאותו ערב צרך הנאשם כמות מכובדת של אלכוהול. בהמשך לאותן נסיבות, המתין הנאשם למתלונן מחוץ לשירותי המועדון שבקומה השניה, וכשזה יצא, התנפל עליו הנאשם והכה אותו במכה לפלג גופו העליון והמתלונן נפל לרצפה. לאחר מכן, הגיעו מאבטחים למקום והפרידו בין הנאשם למתלונן. לאחר זמן מה, הגיעו שוטרים למקום וניסו לעצור את הנאשם, אשר התנגד למעצרו בכך שדחף ברגלו את דלת ניידת המשטרה על מנת שלא יוכלו להכניסו לניידת וניסה להתחמק מהשוטרים. הנאשם פגע עם ראשו בפניו של אחד השוטרים ובעט בשוטר נוסף. בהמשך אף אמר לאחד השוטרים "....יא ערבי יא זבל יא דרוזי מניאק בן של זונה אלוהים ישרוף אותך במכה אחת". בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (חוק העונשין); העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין; תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין ושימוש בכח או באיומים למנוע מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), תשכ"ט - 1969.

מהלך הדיון

2

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, ללא הסכמה עונשית ונשלח לשירות המבחן להגשת תסקיר בעניינו, שנתבקש לבחון, בין היתר, גם את שאלת הרשעת הנאשם.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם בן 23, רווק ומתגורר עם בת זוגו, סטודנטית שעובדת בתחום החינוך בירושלים. כיום עובד הנאשם כנהג פינוי אשפה במחלקת תברואה בעיריית ירושלים. שירות המבחן גולל את קורות חייו של הנאשם, מהן עולה כי הוא האח הבכור במשפחה המונה הורים גרושים וארבעה ילדים בגילאי 10-23. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה ומורחבת. הנאשם מסר כי בגיל 16 הוציא רישיון נהיגה על אופנוע והחל לעבוד בשליחויות על מנת לעזור לאמו לכלכל את אחיו. בהקשר זה תיאר הנאשם, כי יחסיו עם אחיו הקטנים טובים וכי הוא משמש להם דמות הורית, דואג לצרכיהם ושותף לחינוכם. בגיל המתאים, התגייס הנאשם לצה"ל ושירת שירות מלא כלוחם בגולני ואף המשיך לשירות בקבע למשך מספר חודשים. כיום משרת בשירות מילואים פעיל. לאחר שחרורו, נסע לטייל בעולם, אך נאלץ לשוב ארצה לאחר שלושה חודשים בשל פרוץ מגפת הקורונה. עם הגיעו ארצה, החל לעבוד בעבודות מזדמנות ומזה כשנה עובד כאמור בעיריית ירושלים כנהג משאית תברואה. הנאשם מסר כי הוא מרוצה מעבודתו בשל תנאיה הטובים. ביחס לשימוש בסמים ואלכוהול, מסר הנאשם כי צורך אלכוהול באירועים חברתיים ושלל שימוש בסמים. בהתייחס לעבירות בהן הורשע, סיפר הנאשם, כי בעת האירוע היה שתוי וכי החל ויכוח בין חבריו למתלונן, כאשר הוא התערב במטרה להגן על חבריו ותקף את המתלונן אותו לא הכיר קודם לכן. הנאשם מסר כי אינו זוכר כלל את התנהגותו האלימה באותו אירוע, בשל השפעת האלכוהול. שירות המבחן התרשם, כי מדובר באירוע חד פעמי שאינו מאפיין את אורחותיו של הנאשם וכי הוא קיבל אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה כנה וכי ההליך הפלילי מהווה עבורו גורם מרתיע ומחנך. כמו כן, הנאשם הביע הסכמתו להשתלב בתוכנית של צדק מאחה גישור פוגע-נפגע. אשר להרשעה, שירות המבחן המליץ לבטל את ההרשעה, בשל גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי ומקום עבודתו הנוכחי. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם 140 שעות של"ץ לצד ענישה נלווית.

טיעונים לעונש

3

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם עונש בתחתית מתחם ענישה מתחיל בעבודות שירות, וטען להותרת ההרשעה על כנה בהיעדר נזק קונקרטי.

מאידך, הסניגור ביקש להיעתר להמלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מידת אשמו של הנאשם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - הנאשם פגע בערכים המוגנים של שמירה על שלום גופו ונפשו של הזולת, ועל ביטחונם רווחתם וכבודם של שוטרים המשרתים את הציבור. מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית נמוכה.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: אין מדובר בעבירה מתוכננת אלא בעבירה שבוצעה עקב שימוש מופרז באלכוהול, ששיבש את שיקול דעתו של הנאשם. אלכוהול ידוע כמסיר עכבות, והתנהגותו של הנאשם היא ביטוי לכך. עם זאת הנאשם אחראי למעשים וצריך היה להימנע מהם. נגרם נזק מסוים ופוטנציאל הנזק יכול היה להיות גדול יותר.

4

מדיניות הענישה הנוהגת - בשל ייחודיות המקרה, לא מצאתי פסיקה התואמת את הנסיבות, אך במקרים חמורים ממקרנו, הענישה מתמצית בעבודות שירות או מאסר קצר, ומכך ניתן לגזור לקולא. ברע"פ 4244/19 טובול נ' מ"י (מיום 26.9.2019) אושר מתחם ענישה שבין חודש ל-12 חודשי מאסר בנסיבות של תקיפת שוטרים ע"י אדם בביתו, איומים עליהם וסירוב להתלוות אליהם. נגזר על הנאשם עונש של מאסר בן חודש ויום, לאחר שסירב ללכת לממונה על עבודות השירות. ברע"פ 31/15 אפרסמון נ' מ"י (מיום 20.1.2015) נדון עניינו של נאשם שהתנגד לפינוי מבנה ע"י המשטרה, דחף שוטרים, התנגד למעצר ונשך שוטר ברגלו. שם אושר מתחם שבין חודשי מאסר בודדים ל-18 חודשי מאסר והנאשם נדון ל-6 ח' מאסר בעבודות שירות. מקרהו חמור ממקרנו. ברע"פ 1643/16 ביטון נ' מ"י (מיום 2.3.2016) אושר מתחם שבין עבודות שירות ל-6 חודשים, כאשר אדם תקף שוטר בעקבות דו"ח חניה. הוא נדון ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות. ברע"פ 4790/13 קינדו נ' מ"י (מיום 21.8.2013) אושר עונש של של"ץ ומאסר מותנה בנסיבות של תקיפת שוטר עת שהנאשם היה שתוי, קרע את בגדו של השוטר, השתולל וקילל. בע"פ (י-ם) 10940-09-17 מ"י נ' סרוסי (מיום 21.1.2018) אושר עונש של של"ץ וענישה נלווית כחריגה ממתחם ענישה של חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 12 חודשים, בנסיבות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים, זאת מטעמי שיקום. בת"פ (נתניה) 35009-01-12 מ"י נ' מטייב (מיום 20.9.2012) קבע בית המשפט מתחם ענישה המתחיל ממאסר מותנה ושל"ץ נרחב, ועד 9 חודשי מאסר בנסיבות חמורות מענייננו, שם רף האלימות היה חמור יותר. שם הסתיים התיק במאסר קצר בעבודות שירות.

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר על תנאי ושל"ץ ועד 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם בחור צעיר, ללא עבר פלילי, שעד כה ניהל חיים נורמטיביים- סיים 12 שנות לימוד עם בגרות מורחבת, שירת שירות מלא ובקבע כלוחם בגולני וכיום עובד ועוזר לכלכל את אחיו הקטנים; כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם הבין את חומרת מעשיו, קיבל עליהם אחריות מלאה והביעה חרטה כנה. כל אלה, מובילים לטעמי למסקנה כי יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם שקבעתי. שמעתי את הנאשם וסברתי שדבריו מבטאים קבלת אחריות וחרטה אמיתיות.

5

אי הרשעה - בידוע, שעה שנמצא כי נאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, יש להרשיעו. זהו הכלל. אי-הרשעה הוא היוצא מן הכלל. בע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י (מיום 21.8.1997) קבע בית המשפט העליון כי אי-הרשעה תיתכן בהינתן שני תנאים מצטברים: הראשון, כאשר טיב העבירה מאפשר אי-הרשעה מבחינת שיקולי הענישה ליחיד ולרבים; השני, כאשר הנזק העלול להיגרם לנאשם מעצם הרשעתו הוא קונקרטי ובלתי מידתי בנסיבות העניין. ראו בהקשר זה גם את ע"פ 5985/13 אבן נ' מ"י (מיום 2.4.2014) בפסקאות 6 ו-7. אשר לתנאי הראשון, מקרה זה יכול להימנות על המקרים המסתיימים בביטול הרשעה שכן ישנם חמורים ממנו. מקרה זה פסול, אך יש לראותו בנסיבותיו. אשר לתנאי השני, הנאשם צעיר בתחילת דרכו, תרם לחברה, עובד בעבודה מסודרת במגזר הציבורי, ולטעמי, הותרת ההרשעה על כנה, עלולה לפגוע בסיכוייו להחזיק באותה עבודה לאורך זמן. ניתן להפנות לע"פ 4669/09 אבירם נ' מ"י (מיום 11.10.2009) אליו היפנה הסניגור בהקשר זה. לפיכך, מבטל את ההרשעה.

המיקום במתחם - לפיכך, יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה שקבעתי.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     250 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו החל מיום 12.12.2021 במקום שיחליט שירות המבחן ע"פ תוכנית שיגיש בתוך 30 יום מהיום ובפיקוחו. הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת גזר הדין הראוי לרבות הרשעה והטלת מאסר בפועל;

ב.     פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מהמתלוננים עדי תביעה 1 ו-6. הפיצוי ישולם עד ליום 2.1.2022. ככל שקיימות הפקדות ניתן לקזז;

ג.       צו מבחן לתקופה של 12 חודשים. במהלך תקופה זו הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, כאשר מובהר כי הפרת הצו תוכל להביא לפתיחה מחודשת של המשפט וגזירת עונשו של הנאשם, לרבות עונש מאסר.

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור את העבירות בהן הודה הנאשם במשך שנה מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

יש לשלוח לשירות המבחן.

ניתן היום, י"ט חשוון תשפ"ב, 25 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.