1

בתאריך 8.5.15 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום אשר ייחס לו עבירת איומים ושלוש עבירות של שימוש בחומר דליק, לפי סעיפים 192 ו- 338(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ביחד עם כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

במסגרת דיון שהתקיים בפני בבקשת המעצר כאמור, נעתרתי לבקשת ב"כ המשיב והוריתי על הפנייתו להסתכלות פסיכיאטרית לשם בחינת שאלות כשירותו לעמוד לדין ואחריותו למעשיו.

לאור חוות הדעת שהוגשה ולנוכח הקביעה לפיה הנאשם נמצא כמי שאינו כשיר לעמוד לדין, הוריתי על הפסקת ההליכים בתיק זה ועל אשפוזו של הנאשם לפי הוראות סעיף 170 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 וסעיף 15 (א) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

לאור עמדת המאשימה בנוגע לשאלת אחריותו של הנאשם למעשיו ומכיוון שהקביעה כי אדם שהועמד לדין לא היה אחראי למעשיו הינה קביעה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט והיא איננה חייבת להסתמך על האמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית הניתנת בעניינו בלבד (ר' לשון סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991), הנני מבהירה בזה כי בבוא העת- אם וכאשר יימצא הנאשם כשיר לעמוד לדין, תוכל המאשימה להעמידו לדין מחדש לפי הוראת סעיף 21 לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991.

המזכירות תסגור את התיק ותמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ה, 26 מאי 2015, בהעדר הצדדים.