1

ב"כ המאשימה: עוה"ד איריס פיקר ואלעד אסרף

ב"כ נאשם: עו"ד ישראל קליין

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

א.           ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, לפי סעיף 6 בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה").

ב.            החזקת סם שלא לצריכת עצמית, לפי סעיף 7(א) וסעיף 7(ג) רישא בפקודה.

ג.              החזקת כלים המשמשים להכנת סם, לפי סעיף 10 רישא בפקודה.

ד.            החזקת חצרים לשם גידול סמים מסוכנים, לפי סעיף 9(א) וסעיף 9(ד) רישא בפקודה.

ה.           נטילת חשמל, לפי סעיף 400 בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

ו.              החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) רישא בחוק.

2

2.                  על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, עובר ליום 13.1.19 גמלה בליבו של הנאשם החלטה להקים מעבדה לגידול סם מסוג קנאביס. לשם כך במועד זה שכר בית בעיר פתח תקווה. לצורך הפחתת צריכת החשמל בבית, סמוך ליום 12.2.19 התחבר הנאשם לקו הזנה ראשי של הולכת חשמל לפני עמדת המונה בבית, כך שצריכת החשמל בבית לא נמדדה. באופן זה, החל מיום 12.2.19 ועד ליום 27.3.19 לא שילם הנאשם את התמורה עבור צריכת החשמל בבית בשווי של 14,283 ₪. לשם גידול סם הקנאביס החזיק הנאשם ביום 27.3.19 בציוד הכולל מדי לחות וטמפרטורה, משאבות מים, שנאים, מזגנים, אדניות, מפוחים, מנורות, מאווררים, דשנים, מיכל ריסוס חשמלי ועוד. החל מיום 13.1.19 ועד ליום 27.3.19 גידל הנאשם סם מסוג קנאביס במעבדה שהקים בכמות גדולה שאינה ידועה למאשימה. ביום 27.3.19 החזיק הנאשם במעבדה בשלבי גידול שונים סם מסוג קנאביס במשקל כולל של 51.15 ק"ג נטו בשווי של 663,000 ₪ לכל הפחות. כמו כן, הנאשם החזיק במקום אקדח חצי אוטומטי אשר חסר בו נוקר.

3.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן. בין הצדדים לא הייתה הסכמה לעניין העונש.

תסקיר שירות המבחן

4.                  על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם בן 27, סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא. בהמשך החל בלימודי חשמל מטעם משרד העבודה אולם לא סיים ומאז תאר רצף תעסוקתי במוסך ובחברה לפינוי מכלי מחזור. הנאשם נעדר עבר פלילי. בהליך המעצר התרשם שירות המבחן מאדם שהתנהל באופן נורמטיבי לאורך השנים ואולם עלתה התרשמות מאישיות בלתי בשלה והיעדר תחושת סיפוק ומשמעות בחייו. בהיעדר גבולות יציבים ותוך חיפוש אחר סיפוק, חבר לחברה שולית והתנהל באופן שולי. במהלך צו הפיקוח הנאשם שולב בקבוצת עצורי בית, הגיע ברציפות ושיתף פעולה. ביחסו לעבירות, הסביר שלצד תפקודו התעסוקתי, יצר קשר עם גורמים עברייניים שהכיר בסביבתו. בנוסף תאר תחושות של ריקנות ושעמום שהובילו לקיום אורח חיים חסר גבולות וכלל בילויים מרובים וצריכה מזדמנת של אלכוהול. הנאשם הרחיק את עצמו מהאישומים והתקשה לקחת אחריות על מעשיו. התקשה למסור פרטים אודות מידת מעורבותו בעבירות ותפס עצמו כגורם שולי בכל הקשור בגידול הסמים. הציג מעורבות פסיבית ותיאר רק את נוכחותו במקום, לדבריו היה ער לקיומם של הסמים אך לא ידע על הימצאותו של הנשק. הנאשם שלל שימוש בסמים בעבר ובהווה ובדיקת שתן שמסר בעת צו פיקוח המעצר נמצאה ללא שרידי סם. מאז לא ביצע בדיקות לאיתור שרידי סם מסיבות שאינן תלויות בו.

3

בסיכום התרשם שירות המבחן שהנאשם בעל יכולות וכוחות, גדל בסביבה נורמטיבית ותפקד באופן יציב. בתקופה שקדמה לעבירות, היה בשלב גיבוש זהות ועצמאות, תוך טשטוש גבולות פנימיים ורצון בשייכות, חבר לגורמים שוליים והפנים דפוסי עבריינות. להערכת שירות המבחן הנאשם חיפש מענה לקוי ואימץ אורח חיים שולי שהוביל להסתבכותו, על רקע תחושות ריקנות והיעדר סיפוק בחייו. בנוסף התרשם שירות המבחן מדפוסי אישיות בלתי בשלה, כאשר גם כיום הוא מתקשה להעריך את השלכות התנהלותו אך מכיר באופן מפוכח יותר במחירים הכרוכים בהתנהלותו והוא מבטא רצון לשוב לשגרת חייו. שירות המבחן העריך קיומו של סיכון נמוך להתנהגות אלימה וכי אם תתרחש תוצאותיה צפויות להיות ברמה נמוכה. כגורמי סיכון לעבריינות מנה שירות המבחן את מעורבותו בחברה שולית, אורח חיים חסר גבולות, הסתרת מעורבות השולית מסביבתו, תוך שהתקשה להיעזר בה ולהציב גבול פנימי. ביחסו לעבירות נקט בצמצום והתייחסות חלקית בלבד, כשתופס את התנהלותו כפסיבית והוא שולל כל בעייתיות בהתנהלותו או צורך בהתערבות טיפולית. כגורמי סיכוי לשיקום מנה שירות המבחן את מאמציו לתפקוד תעסוקתי, דווחו שבעבר הסתגל למסגרות לימודים ושירות צבאי, לדבריו התנתק מהחברה השולית, נעזר בבני משפחתו ואינו צורך סמים. שירות המבחן התרשם שמעצרו בלם את המשך הידרדרותו, אך לנוכח היעדר בשלות לטיפול והתייחסותו המצמצמת, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, והמליץ על ענישה שתחדד את חומרת העבירות ותציב גבול ברור, תוך שיילקחו בחשבון ניקיונו מסמים והיעדר עבר פלילי.

ראיות לעונש

5.                  אסופת מכתבי המלצה בעניינו של הנאשם (נ/1) - מכתב מטעם מרכז לגמילות חסדים מיום 1.12.20 בו מודים לנאשם על תרומתו בהתקנת מזגן למרכז החסד של מורשת יהדות בוכרה. מכתב המלצה ממעסיק ב"תגלית הגבס" ממנו עולה שהנאשם עבד לשביעות רצונו בעסק החל מיום 6.10.19, וציין שהנאשם עובד מסור וחרוץ. אישור התנדבות מיום 15.6.20 בעמותת קורת גג בתל אביב המאשר שהנאשם מתנדב במקום מזה חודש, פעמיים בשבוע למספר שעות, ומחלק מזון וביגוד לנזקקים. אישור נוסף מעמותת קורת גג מיום 14.12.20 המאשר שהנאשם מתנדב במסגרתם באופן קבוע, מדי שבוע לחלוקת מצרכים לנזקקים, תיקן על חשבונו מוצרי חשמל לנזקקים ותרם מזמנו ומכספו.

6.                  כתב תביעה כנגד הנאשם (נ/2) - תביעה על סך 232,680 ₪ שהגישו משכירי הבית בו הוקמה מעבדת הסמים, בגין הפרת חוזה השכירות, והנזקים שגרם לבית והפסקת תשלום דמי השכירות.

טיעוני הצדדים

4

7.                  לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד איריס פיקר ואלעד אסרף, הערך המוגן שנפגע בעבירת ייצור הסם הוא הגנה על הציבור מפני נזקי הסמים - נזקים ישירים של מכורים הנופלים כנטל על החברה ונזקים עקיפים שנגרמים כתוצאה מביצוע עבירות אלימות ורכוש על-ידי מכורים לסמים, במטרה להשיג את הסם. בעבירות הנשק הערך החברתי שנפגע הוא הגנה על ביטחון הציבור. החזקת נשק חם יוצרת סיכון שהנשק יגיע לגורמים שיעשו בו שימוש למטרות פסולות. הזמינות של כלי נשק חם בידי מי שאינו מורשה לכך יכולה להביא לפגיעה בחיי אדם. מתחם העונש בעבירה של גידול סם בהיקף של 50 ק"ג הוא בין 16 ל-36 חודשי מאסר. מרבית התיקים בעבירות אלה, בבית-המשפט המחוזי, עוסקים בהיקף רב יותר של סמים ונתון זה עומד לזכותו של הנאשם. בעבירת החזקת הנשק מדובר באקדח ללא נוקר, ובהתאם להנחיית פרקליט המדינה מתחם העונש נע בין שנה ל-3 שנים, בין אם הנשק היה תקין ובין אם לאו. יש לקחת בחשבון לקולא את הודאת הנאשם והיותו נעדר עבר פלילי. תסקיר שירות המבחן מלמד שהנאשם גדל בחברה נורמטיבית, אך בתקופה שקדמה לביצוע העבירות הוא חבר לחברה שולית ואימץ אורח חיים שולי. שירות המבחן התרשם שנאשם אינו אלים ולא מסוכן מבחינת עבירות אלימות. בהערכת גורמי הסיכון להתנהלות עבריינית עלו מעורבותו השולית והסתרתה מבני משפחתו, לא פנה לעזרה ושולל כל צורך בטיפול. שירות המבחן ציין שההידרדרות במצבו נבלמה, אך הנאשם אינו רואה צורך בטיפול ולכן שירות המבחן המליץ על ענישה שתציב לו גבול ברור. המאשימה עתרה לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס והכרזה על הנאשם כסוחר סמים וחילוט 3,000 ₪ שנמצאו ברשותו וציוד המעבדה, וחילוט או השמדת שני כלי הנשק שנתפסו ומחסנית.

5

8.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד ישראל קליין, באשר לשאלת נטילת האחריות של הנאשם בנוגע לנשק אשר התעוררה בתסקיר שירות המבחן, הרי שהנאשם נוטל אחריות מכוח השליטה שלו במקום, והוא מכיר באחריותו. מדובר בנאשם ללא עבר פלילי אשר ניהל חיים נורמטיביים, בן 27 אשר שירת שירות צבאי מלא ושמר על רצף תעסוקתי עד למעצרו ולאחריו. אף אם הסברו לשירות המבחן שאחריותו לעבירה היא בעצם נוכחותו באופן פאסיבי, זו עדיין נטילת אחריות. לאחר שחרורו ממעצר הוא שולב בקבוצת עצורי בית בשירות המבחן והוא התקדם היטב, ותוך תקופה קצרה ביטלו את כל תנאיו המגבילים. בכל התקופה מאז מעצרו, הנאשם לא הפר את האמון שניתן בו, הוא לא הסתבך בפלילים, מקיים חיים נורמטיביים, עובד בצורה מסודרת ותורם לקהילה. המסר שהנאשם קיבל משירות המבחן הוא שהם יבואו בהמלצה שיקומית, וכי אינו זקוק לשיקום נוסף שכן ערך כבר שינוי. נוצר מצב אבסורדי שבו אם הנאשם מגיע כשהוא עבריין או מכור ניתן לשקמו והוא יזכה לעונש מקל, אולם אם מגיע נאשם שמעד באופן חד פעמי ולאחר מכן המשיך בחייו הנורמטיביים אז לא מציעים לו שיקום. הנאשם אינו צורך סמים ובדיקותיו נמצאו נקיות, כך שלא ניתן היה להציע טיפול. נכתב שהוא מתקשה לקחת אחריות על ביצוע העבירות, משום שתפס את עצמו כמשני וכי מעורבותו פסיבית וקשורה בנוכחות וידיעה על קיום הסמים, אך זהו באמת המצב שהיה ואין מדובר בהתחמקות מאחריות. בנוגע לנשק, הנאשם לוקח אחריות אשר נובעת מכך שהמקום היה בשליטתו. מדובר בנשק ללא נוקר, שבו לא בהכרח קיים פוטנציאל לנזק. הנאשם מבין את משמעות הודאתו ומכיר במחירים האישיים שלו ושל משפחתו בעקבות התנהגותו השולית וזו נטילת אחריות. הערכת הסיכון לאלימות היא נמוכה. הנאשם נעזר במשפחתו אשר מסייעת לו לחזור לחייו הנורמטיביים. הוא התנתק ממקום עבודתו הקודם, ששם היה נתון להשפעה שולית. מבחינת הפסיקה בכמויות גדולות יותר של סם, מתחם העונש המתאים לכמות שנמצאה בתיק הנוכחי נע בין עבודות שירות לשנת מאסר בפועל. הנאשם נתבע על ידי בעלי המושכר בסך של 250,000 ₪ וצפויה לו התמודדות אזרחית מבחינת יכולתו להחזיר חובות. ניתן לראות את שיקום הנאשם במישור התעסוקתי, הדרך שעשה והפוטנציאל שיותר לא יסתבך בפלילים, ומשכך ניתן לחרוג ממתחם העונש משיקולי שיקום, ולחילופין למקמו ברף התחתון. יש לקחת בחשבון את דוח ועדת דורנר בכל הקשור לעונשי מאסר לנאשמים משוקמים ולהימנע משליחתם למאסר מאחורי סורג ובריח.

9.                  הנאשם טען שלא האמין שיגיע למצב הזה, וכי הוא מודה באשמה.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

10.              כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

במקרה דנן, הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה של גידול והפקת הסם הם הגנה על הציבור מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים עקב השימוש בסמים. לעבירות הסמים פוטנציאל נזק רב, שכן השימוש בסמים גורר במקרים רבים אף ביצוע עבירות נלוות, אם כי במקרה דנן מדובר בסם מסוג קנבוס, אשר חומרתו פחותה בהשוואה לסוגי סמים אחרים. לא בכדי קבע המחוקק לצד העבירה של גידול, הפקת והכנת סמים, עונש מרבי של עד עשרים שנות מאסר.

תופעת המעבדות והמשתלות לגידול סמים הפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה, אשר טמון בחובה פוטנציאל נזק רב, בשל החשש שהסם אשר מגודל במקום יתגלגל לשוק הסמים, לגורמים עבריינים ומשם לציבור. עם זאת, קיים שוני משמעותי בין תיקים שונים של מעבדות, בהתאם למספרן, לגודלן, לכמות הסמים שנתפסה בהם ולפרמטרים נוספים.

במישור העקרוני ראוי להדגיש כי מדיניות האכיפה והענישה המקלה אשר ננקטת בשנים אחרונות כלפי המשתמשים בסמים מסוג קנבוס, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 7(ג1) לפקודת הסמים (תיקון מס' 15 [הוראת שעה], תשע"ח-2018), אינה חלה בהתאמה על מי שמגדל לשם הפצה או סוחר בסמים מסוג זה. אמנם, דרגת חומרתו של הסם מסוג קנבוס היא פחותה בהשוואה לסמים אחרים, ויש לנקוט בגישה שמאבחנת בין סוגי הסמים השונים, בהתאם למידת חומרתו של כל סם (ראו דברי כב' השופט ע' גרוסקופף בבש"פ 8640/20 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל [23.12.20]). עם זאת, מדיניות הענישה הנוהגת לגבי מגדלי המעבדות והסוחרים בסם זה, לא נועדה להקל מי שנמצא בשלבי הייצור או ההספקה של הסמים, אלא נותרה משמעותית ומרתיעה (ראו דברי של כב' השופט י' עמית בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל [12.8.18], ודברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל [18.6.18]).

הערך החברתי אשר נפגע בעבירת החזקת נשק הוא הגנה על בטחון הציבור ושלומו. החזקת נשק חם, מסוג אקדח חצי אוטומטי יוצרת סיכון שהנשק יגיע בסופו של דבר לגורמים אשר יעשו בו שימוש למטרות פסולות, פליליות או ביטחוניות, לרבות פגיעה בגוף או בנפש.

6

בית המשפט העליון חזר והדגיש את מגמת ההחמרה בעבירות נשק השונות, ואת החומרה היתרה שבביצוע עבירות נשק. זאת בשל הסיכון הממשי לביטחון הציבור והפגיעה בערכים המוגנים של שלמות הגוף וחיי אדם. לאור כך, ננקטת מגמת החמרה בענישה בעבירות נשק, כך שזו תבטא באופן הולם את פוטנציאל ההרס הרב הגלום בהן. עוד נקבע כי ראוי ונכון להחמיר את מדיניות הענישה הנוהגת, זאת בין היתר כדי להיאבק בתופעה של שימוש גובר בנשק חם כאמצעי ליישוב סכסוכים. מיגור תופעת נשיאת והחזקת כלי נשק בלתי חוקיים הוא אפוא אינטרס ציבורי חשוב ותנאי הכרחי למאבק בתופעות הפשיעה האלימה לסוגיה, ויש לעשות כן, בין היתר, באמצעות ענישה מחמירה (ראו למשל, דברי כב' השופט ע' גרוסקופף בע"פ 5446/19 מדינת ישראל נ' הוארי [25.11.19], כב' השופטים י' אלרון ומ' מזוז בע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח [5.11.19], כב' השופט א' שטיין בע"פ 1509/20 מדינת ישראל נ' נבארי [2.7.20] וכב' השופט ג' קרא בע"פ 5330/20 ענבתאוי נ' מדינת ישראל [22.11.20]).

11.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף בינוני-נמוך וזאת בהתייחס לכמות הסם שנתפס במעבדה, בהיקף של כ-50 ק"ג, אשר אינה גבוהה באופן יחסי לתיקים דומים אשר נדונים בבית-המשפט המחוזי, וכן בהתייחס לכך שהאקדח שהנאשם החזיק במקום היה ללא נוקר, כך שלא ניתן היה לעשות בו שימוש באופן מידי. בהקשר זה סבורני שיש להבחין בין החזקת אקדח תקין וכשיר לשימוש, לבין אקדח אשר חסר בו רכיב חיוני, כגון נוקר, אשר בהעדר הרכיב האמור, לא ניתן לעשות בו שימוש. עוד יש לציין בעניין החזקת הנשק, כי מדובר עבירה שדינה 7 שנות מאסר, במובחן מנשיאת נשק, שדינה 10 שנות מאסר, וכי מדובר בנשק מסוג אקדח, אשר החזקתו חמורה פחות מהחזקת רובה, וזאת בשל פוטנציאל הקטילה הרב יותר של רובה.

12.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם שכר בית לשם הקמת מעבדה לגידול סם מסוג קנבוס, החזיק בציוד רב הכולל מדי לחות וטמפרטורה, משאבות מים, שנאים, מזגנים, מפוחים ועוד, וכן התחבר לקו הזנה ראשי של הולכת חשמל באופן שצריכת החשמל לא נמדדה. מכאן מובן שקדם תכנון לעבירות של הכנת והפקת סם, החזקתו והחזקת כלים לייצורו. במעבדה נמצאו סמים במשקל של 51.15 ק"ג. בנוסף הנאשם החזיק אקדח חצי אוטומטי ללא נוקר. הנזקים שצפויים היו להיגרם מביצוע עבירת גידול והפקת סם נוגעים לחשש שהסמים יופצו בציבור על-ידי גורמים עבריינים. עבירות סמים מסוג זה הן בגדר מחולל פשיעה. הנזק הפוטנציאלי העולה מעבירת החזקת הנשק אינו מידי, כיוון שמדובר בנשק תקול (ללא נוקר) אשר לא ניתן לעשות בו שימוש באופן מידי. עם זאת, בעבירות מסוג זה קיים חשש מפני הגעת הנשק לידי אחרים שעלולים להשמיש את הנשק ולעשות בו שימוש. בפועל לא נעשה שימוש בנשק ולא נגרם נזק. הנזק שנגרם מגניבת החשמל הוא בסך של 14,283 ₪. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות קשורות בחבירתו לגורמים שוליים בתקופה שקדמה לעבירה.

7

13.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות ייצור והפקת סם מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          בע"פ 2194/14 בן שמעון נ' מדינת ישראל (10.9.14) התקבל ערעור נאשם אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של גידול סמים. הנאשם גידל בדירה שכורה סם מסוג קנבוס במשקל של 33.5 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מתחם שבין 18 ל-30 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 23 חודשי מאסר (27 חודשים כולל הפעלת מאסר על תנאי). בית-המשפט העליון הקל בעונש לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל (והפעלת התנאי בן 8 חודשים בחופף).

ב.           ברע"פ 6041/18 כהן נ' מדינת ישראל (2.10.18), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות של ייצור והפקת סם, וגניבת חשמל. הנאשם הקים מעבדה לגידול סם מסוג קנאביס וביצע שינויים במערכת החשמל. במעבדה נתפסו סמים מסוג קנאביס במשקל של כ-40 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי, אשר שולב בטיפול ושירות המבחן המליץ על עבודות שירות, נדון לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל.

ג.             ברע"פ 8095/17 סטרוסטה נ' מדינת ישראל (26.10.17), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות של ייצור סם. הנאשם החזיק במספר רב של עציצים ובהם סם מסוג קנאביס במשקל של 52.3 ק"ג וכן מספר עציצים קטנים ובהם קנאביס במשקל של 611 גרם. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 20 ל-32 חודשי מאסר. הנאשם ללא עבר פלילי ונסיבות חייו קשות. בית המשפט חרג ממתחם העונש משיקולי שיקום והשית עליו עונש של 16 חודשי מאסר בפועל.

ד.           ברע"פ 5293/18 חכים נ' מדינת ישראל (12.7.18), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בגידול סם מסוג קנאבוס במשקל של 33 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם שבין 12 ל-36 חודשי מאסר, וחרג לקולה מהמתחם, משיקולי שיקום, והטיל על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות.

ה.          בת"פ (מח' ב"ש) 37903-03-15 מדינת ישראל נ' מאירוב (9.11.15) הורשע נאשם בהתאם להודאתו בעבירה של גידול סם ונטילת חשמל. הנאשם גידל במעבדה סם מסוג קנבוס במשקל של 60 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם שבין 18 ל-20 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם, ללא עבר פלילי, 20 חודשי מאסר בפועל.

ו.             בת"פ (מח' חי') 16958-01-14 מדינת ישראל נ' חייק (30.4.14), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של יצור סמים ועבירות נלוות. הנאשם גידל סמים מסוג קנבוס במשקל של 60 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם שבין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם, שעברו הפלילי אינו משמעותי, עונש של 18 חודשי מאסר בפועל.

8

ז.            בעפ"ג (מח' מר') 45104-03-20 מעידי נ' מדינת ישראל (20.7.20), נדחה ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול סמים ונטילת חשמל. הנאשם הקים מעבדה לייצור סם, צייד אותה בציוד רב, וגנב חשמל. במעבדה נמצאו סמים מסוג קנאביס במשקל של 40 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 18 ל-30 חודשי מאסר בפועל, וחרג מהמתחם משיקולי שיקום לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל.

ח.          בעפ"ג (מח' מר') 33120-05-19 מדינת ישראל נ' שחר (28.1.20), קיבל בית המשפט את ערעור המדינה על קולת עונשו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול סם וגניבת חשמל. הנאשם הקים מעבדה לגידול סם, וביצע שינויים במערכת החשמל. במעבדה נתפסו סמים מסוג קנאביס במשקל של 45.8 ק"ג. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, חרג מהמתחם משיקולי שיקום והשית על הנאשם 9 חודשי עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש נכון, ואולם השיקום אינו מצדיק חריגה משמעותית, וקבע את עונשו על 15 חודשי מאסר בפועל.

ט.          בעפ"ג 27388-03-20 (מח' מר') 14.12.20 מדינת ישראל נ' סויסה (14.12.20), קיבל בית המשפט המחוזי ערעור על קולת עונשו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירת ייצור סם. הנאשם הקים מעבדה לגידול סם, ובמקום נמצא סם מסוג קנאביס במשקל של כ-38 ק"ג. בית משפט השלום קבע מתחם עונש שבין 10 ל-28 חודשי מאסר, חרג מהמתחם, והשית על הנאשם 9 חודשי עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם עונש נע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל, והעמיד את עונשו של הנאשם, משיקולי שיקום, על 12 חודשי מאסר בפועל.

י.             בעפ"ג 66585-03-19 מדינת ישראל נ' אבו עלאן (18.6.19), קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה בעניינו של נאשם אשר גידל במעבדה סמים מסוג קנבוס במשקל של 42.5 ק"ג. בית-משפט השלום קבע מתחם שבין 10 ל-36 חודשים, וגזר על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קבע כי המתחם אינו נופל מ-14 עד 36 חודשים, והעמיד את עונשו של הנאשם על 10 חודשי מאסר בפועל.

14.              בנסיבות אלה, מתחם העונש ההולם בגין עבירות הסמים וגניבת החשמל (אילו היו עומדות לבדן) הוא החל מ-14 ועד ל-36 חודשי מאסר בפועל.

9

15.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת בעברה של החזקת נשק מסוג אקדח מעלה כי הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן: בע"פ 5646/15 תיהאווי נ' מדינת ישראל (14.2.16) נקבע מתחם עונש הנע בין 9 ועד ל-36 חודשי מאסר בפועל והוטל על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר בפועל; בע"פ 2826/19 מרענה נ' מדינת ישראל (11.7.19) נקבע מתחם עונש הנע בין 9 ועד ל-24 חודשי מאסר. על הנאשם הוטל עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; ברע"פ 4559/16 נוסיראת נ' מדינת ישראל (22.6.16) נקבע מתחם עונש הנע בין 9 ל-24 חודשי מאסר בפועל והוטל על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; בעפ"ג (מח' חי') 52602-12-19 מדינת ישראל נ' ריזק (27.1.29) נקבע מתחם עונש הנע בין 7 ל-12 חודשי מאסר והוטל על הנאשם עונש של 10 חודשי מאסר בפועל.

נתתי דעתי לכך שהנאשם החזיק בנשק מסוג אקדח שחסר בו הנוקר ומשכך מדובר בנשק תקול, ואף שלעניין האחריות הפלילית בעבירת נשק קבע המחוקק בסעיף 144(ג1)(1) בחוק כי "אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה נשק תקין לשימוש או לא", סבורני כי נסיבה זו מפחיתה בחומרת העבירה. כפי שנקבע בע"פ 4982/15 שחיטה נ' מדינת ישראל (3.9.15): "גם אם המחוקק אינו מבחין בין נשק תקין לשאינו תקין, תיתכן לכך רלבנטיות מסוימת לענין העונש". לפיכך, מתחם העונש ההולם בעבירת החזקת נשק בנסיבות אלה (אילו הייתה עומדת לבדה) הוא החל מ-6 ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל.

16.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע כולו (סמים ונשק) הוא החל מ-17 ועד ל-40 חודשי מאסר בפועל.

במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

גזירת העונש המתאים לנאשם

17.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת שמדובר בנאשם בן 27, ללא עבר פלילי אשר גדל במסגרת משפחתית נורמטיבית ולאורך השנים תפקד במסגרות חייו באופן תקין. בתקופה שקדמה לביצוע העבירות החל לקיים קשרים עם גורמים עברייניים ופיתח דפוסים שוליים וזאת על רקע תחושת ריקנות וצורך בריגוש. מובן שעונש מאסר ממושך יקשה על הנאשם בהיותו מאסר ראשון, ויש במאסר אף כדי לפגוע בעתידו התעסוקתי והאישי. הנאשם הודה בביצוע העבירות ואולם בפני שירות המבחן התקשה ליטול אחריות על ביצוען, תיאר עצמו כפסיבי, ונמנע ממסירת פרטים אודות מידת מעורבותו בעבירות. בתקופת צו פיקוח המעצר הנאשם שולב בקבוצת עצורי בית ושיתף פעולה כנדרש. בהמשך שלל בעייתיות בהתנהלותו וצורך בטיפול ולכן לא שולב בטיפול. שירות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית והמליץ על ענישה שתחדד את חומרת העבירות ותציב לו גבול ברור. נתתי דעתי לכך שבחודשים האחרונים הנאשם מתנדב ותורם לחברה בדרך של פעילותו בעמותת קורת גג ותרומה למרכז גמילות חסדים. בנוסף נתתי דעתי לחלוף הזמן בן כשנתיים מאז ביצוע העבירה ולתקופה בת החודשיים שבה שהה הנאשם במעצר.

10

18.              עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם התקשה לקחת אחריות לביצוע העבירות ולהעריך את השלכות התנהגותו עוברת החוק, וכן לכך שהנאשם לא שולב בטיפול בנושא גורמי הסיכון במצבו שבכללם מעורבות חברתית שולית, הפנמת נורמות עברייניות וקושי להציב גבול פנימי.

19.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו התחתון של מתחם העונש, לצד עונש מאסר מותנה, קנס וחילוט הרכוש שנתפס. בנוגע לסכום הקנס, נתתי דעתי למצבו הכלכלי של הנאשם, לרבות לתביעה האזרחית אשר תלויה ועומדת נגדו.

סוף דבר

20.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו 27.3.19 ועד ליום 29.5.19.

ב.           10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת סמים מסוג פשע או עבירת נשק מסוג פשע.

ג.             קנס כספי בסך של 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 30 ימים. ככל שקיימת הפקדה בהליך המ"ת, ישולם הקנס מתוך ההפקדה. ככל שתיוותר יתרה בהפקדה, תושב למפקיד בכפוף לכל הוראה חוקית.

ד.           אני מכריז על הנאשם סוחר סמים ומורה על חילוט הכסף שנתפס בסך של 3,000 ₪, וציוד המעבדה.

לאחר היות גזר הדין חלוט - הסמים יושמדו, ושני כלי הנשק שנתפסו במקום יושמדו או יחולטו לפי שיקול דעת קצין ממונה. ציוד המעבדה יחולט.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 5.4.21 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון וגזר הדין. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: 08-9787377, 08-9787336.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

11

ניתן היום, י"א אדר תשפ"א, 23 פברואר 2021, בנוכחות הצדדים.