ת"פ 14143/02/15 – משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נגד א כ
בית משפט השלום ברמלה |
|
ת"פ 14143-02-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' כ(עציר)
|
|
1
בפני |
כב' השופט ד"ר עמי קובו, סגן הנשיאה
|
|
בעניין: |
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
א כ
|
|
2
|
|
הנאשם |
ב"כ המאשימה: עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי הילה הראל כחולי ומיכל בן דוד
ב"כ הנאשם: עוה"ד יוסי זילברברג ומאיה טריגר
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:
אישומים 1-3 ו- 8
א.
תקיפת בת זוג, לפי סעיף
אישום חמישי:
א.
איומים, עבירה לפי סעיף
3
2.
על-פי המתואר בחלק הכללי של כתב האישום, המתלוננת והנאשם היו בני זוג
נשואים במשך שנתיים ולהם ילדה משותפת. על פי עובדות האישום הראשון, ביום 2.2.15
הגיע הנאשם אל בית אימה של המתלוננת, לאחר ויכוח שהתנהל בין הנאשם למתלוננת
באמצעות הטלפון, נשך אצבעו, תפס המתלוננת מחולצתה ומשך אותה, בעוד המתלוננת
מתנגדת. בתגובה נעמדה אימה של המתלוננת בין בני הזוג.
על פי המתואר באישום השני, כשלושה חודשים עובר ליום 2.2.15 הגיע הנאשם אל בית
אימה של המתלוננת כשהוא תחת השפעת אלכוהול. הנאשם פנה לחדר בו ישנה אותה עת
המתלוננת ומשך אותה משערות ראשה וכן כופף את גופה לכיוון הרצפה. בהמשך היכה הנאשם
את המתלוננת בראשה באמצעות אגרופו. בתגובה למתואר אחזה אחות המתלוננת בגופו של
הנאשם תוך שהמתלוננת זועקת לעזרה.
על פי המתואר באישום השלישי, במועד שאינו ידוע, בערב שישי, לאחר ויכוח שנתגלע בין
הנאשם למתלוננת, דחף הנאשם את המתלוננת והמתלוננת הדפה את הנאשם ממנה.
בהמשך משך הנאשם את המתלוננת משערות ראשה וכן בעט ברגלה הימנית. בהמשך
למתואר המתלוננת התעלפה ונפלה לרצפה והנאשם שפך מים על פניה.
על פי המתואר באישום החמישי (האישום הרביעי נמחק), במועד שאינו ידוע למאשימה, איים
הנאשם על המתלוננת באומרו "אני אעשה ממך חתיכות", וכן שירצח אותה.
על פי המתואר באישום השמיני (אישומים 6 ו-7 נמחקו), במועד שאינו ידוע במדויק
למאשימה, משך הנאשם את המתלוננת מידה וגרר אותה מחוץ לחדרה, בעט בגופה, סטר לה
וחבט בפניה באמצעות אגרופו. הנאשם פסק ממעשיו כאשר התעוררה בתם הקטינה.
3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי ככל שיתקבל תסקיר חיובי היא תגביל עתירתה לעבודות שירות.
תסקיר שירות המבחן
4
4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 31.8.15, הנאשם כבן 38, נשוי ואב לבת המשותפת לו ולמתלוננת. עובד מזה כשנה וחצי כסוכן מכירות. הוריו התגרשו כשהיה כבן שנתיים. הנאשם הוצא למסגרת חוץ ביתית והתחנך במסגרת פנימיות, סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא. לאורך השנים היה בעל רצף תעסוקתי תקין וכעת עובד לשביעות רצון מעסיקיו כבר שנה וחצי, ואף נבחר כעובד מצטיין בחברה בשנת 2014. הנאשם הכיר את המתלוננת לפני כעשור, לפני כחמש שנים התחדש הקשר לתקופה קצרה במסגרתו נולדה בתם ובשנת 2013 התחדש הקשר שוב והם נישאו. הנאשם מתאר קשר המתאפיין בחוסר בשלות וקשיים בתקשורת ובניהול קונפליקטים על רקע מערכת היחסים וההורות המשותפת שנוצרה. בהתייחסו לעבירות תיאר אותן על רקע קושי הדדי של בני הזוג בחלוקת תפקידים בניהול הבית וגידול בתם וכתוצאה מכך מתח שהתבטא בקונפליקטים מרובים. לצד קשיי התקשורת הסלימו הוויכוחים לצעקות ואלימות מילולית, כשהוא שולל אלימות פיזית מצדו במערכת היחסים. כיום מביע רצון להמשיך בקשר הזוגי ומביע צער וחרטה על התנהגותו התוקפנית שפגעה באשתו לאורך נישואיהם. בשיחה עם המתלוננת תיארה את תפקודו של הנאשם כתקין, הביעה רצונה לשקם את הקשר הזוגי ושללה חשש או פחד מפניו. ממידע שהתקבל מ"המרכז לשלום המשפחה" עולה כי הנאשם נמצא בטיפולם מיום 19.4.15, הנאשם משתתף בטיפול פרטני אחת לשבוע. מהדיווח עולה כי הנאשם מתמיד בטיפול ומשתף בצורה כנה. להערכת גורמי הטיפול הנאשם בעל מוטיבציה פנימית ומכיר בצורך הטיפולי. כיום מתחיל הנאשם לגלות באופן ראשוני יכולת התבוננות ביקורתית על התנהגותו וכן הוא עתיד להשתלב בטיפול קבוצתי בחודש אוקטובר 2015. שירות המבחן התרשם מנאשם אשר גדל במסגרת משפחתית מורכבת אשר התאפיינה בהעדר יציבות, אוירה מתוחה ואלימה והתערערות התא המשפחתי, כתוצאה מכך ובהעדר מודל הורי וזוגי מתפקד, גילה קושי ביצירת מערכות יחסית אינטימיות. במסגרת הקשר הזוגי התאפיין הנאשם בדפוסי התמודדות של הימנעות, תסכול וכעס באופן שאינו מקדם ואינו מאפשר פתרון יעיל ומקדם לאורך זמן. שירות המבחן סבר כי כדי להפחית סיכון להישנות אלימות מצידו של הנאשם קיימת חשיבות להמשך השתלבותו בהליך הטיפולי כדי שיסייע לו לרכוש מיומנות להתמודדות. נוכח העובדה כי כיום מגלה הבנה ראשונית באשר להתנהלותו ולתוצאות התנהגותו וכי ההליך הפלילי מהווה עבורו גורם מרתיע המליץ שירות המבחן להעמידו בצו מבחן לצד עונש מותנה.
5. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 5.5.16, במהלך הדחייה בוטלו התנאים המגבילים בהם שהה. בהחלטה משותפת שב להתגורר עם המתלוננת. מסר כי כיום הקשר ביניהם מתאפיין בתקשורת ישירה יותר. לדבריו הטיפול שהחל לפני כשנה קידם את הבנתו ויכולתו לזהות ולהכיר את הקשיים והפערים שאפיינו את הזוגיות. ביחס לעבירות הוא מבין כיום כי התנהגותו התאפיינה באלימות מילולית, פיזית ורגשית והוא מביע צער וחרטה על התנהגותו. הנאשם הביע רצון להמשיך בקשר הזוגי ולשקם את נישואיהם. מדיווח גורמי הטיפול עולה כי הוא משתתף בטיפול קבוצתי החל מחודש אפריל 2015, מגיע באופן קבוע למפגשים ומשתף בקשייו. להערכתם הוא בעל מוטיבציה פנימית ומכיר בצורך הטיפולי לשיקום יחסיו עם המתלוננת ומשפחתו. בשיחה עם המתלוננת מסרה כי שבו להתגורר יחד לפני כחצי שנה, מאז מערכת היחסים תקינה ויציבה. שוללת תחושת איום. מסרה כי פנתה לאפיק טיפולי כדי לעבד את קשייה. בבחינת גורמי הסיכון ציין שירות המבחן כי לצד קשייו ודפוסיו, בולטים גם קשיי תקשורת במערכת הזוגית וכן כי כיום עדיין נמצא בתקופת משבר בהיבט התעסוקתי. כמו כן קיים סיכון להישנות קונפליקטים ומוקדי חיכוך בהעדר המשך הליך טיפולי. עם זאת הנאשם משתף פעולה באופן חיובי ויעיל עם גורמי הטיפול למשך תקופה ממושכת וכי ההליכים המשפטים מהווים גורמים מרתיעים ומדרבנים ועל כן חלה הפחתה בסיכון לפגיעה אלימה במתלוננת. לפיכך המליץ שירות המבחן על צו מבחן וצו של"צ בהיקף אשר יאפשר לו המשך הליך טיפולי ומציאת מקור תעסוקה.
ראיות לעונש:
6. נ/1 - אישור טיפול מאת המרכז האזורי לטיפול ומניעת אלימות במשפחה.
7. נ/2 - מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם ואישורי ביטוח לאומי באשר לאי יכולתו לעבוד.
5
טיעוני הצדדים
8. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1977, לחובתו 3 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן מאוקטובר 2014. כעולה מתסקיר שירות המבחן הנאשם שולל אלימות פיזית ומכאן שאין המדובר בתסקיר חיובי על כן אין המאשימה מוגבלת בעתירתה על פי הסדר הטיעון. הנאשם הורשע בביצוע עבירות תקיפה ואיומים כלפי רעייתו בין השנים 2013 עד 2015. הנאשם אמנם מביע צער וחרטה ואולם טוען כי הוויכוחים ביניהם הסלימו לאלימות מילולית ושולל אלימות פיזית. הנאשם השתלב בהליך טיפולי במרכז לשלום המשפחה ועתיד להשתלב בקבוצה בנושא אלימות זוגית. מדובר על הליך שנמצא בשלב ראשוני, הנאשם מגלה רק כעת מודעות ראשונית לדפוסיו. שירות המבחן מציין כי כדי להפחית מהסיכון לאלימות חוזרת יש חשיבות להשתלבות בהליך טיפולי. המאשימה אכן סבורה כי יש מקום להטיל צו מבחן אך המלצת שירות המבחן להסתפק בעונש מותנה אינה עולה בקנה אחד עם חומרת העבירות. לא מדובר באירוע נקודתי אלא באירועים חוזרים ונשנים על פני שנתיים בהן היו נשואים. הנאשם לא היסס לפגוע במתלוננת גם בנוכחות אחרים כגון אמה של המתלוננת, אחותה ובתם הקטנה. מתחם העונש לאישום הראשון הינו בין של"צ עד 6 חודשי מאסר. מתחם העונש בעבירת תקיפה או איומים הינו בין מאסר קצר עד ל- 18 חודשי מאסר. נוכח הודיית הנאשם וההליך הטיפולי אותו החל, עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת. בהמשך, נוכח קבלת תסקיר משלים, השלימו ב"כ המאשימה טיעוניהם וטענו כי גם נוכח האמור בתסקיר הנוסף עמדת המאשימה נותרה על כנה.
6
9. לטענת ב"כ הנאשם, עוה"ד יוסי זילברברג ומאיה טריגר, התסקיר אשר הוגש בעניינו של הנאשם הינו חיובי. התסקיר מצביע על כך שלא נפתחו תיקים חדשים, שבדיקות השתן נמצאו נקיות ובסופו המלצה חיובית של שירות מבחן ועל כן היה לא מקום שהמאשימה תחזור בה מהצהרתה בהסדר הטיעון. לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן. ב"כ הנאשם אף הציגו אישור טיפול מ"המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה" ממנו עולה כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית ביום 12.10.15 וכי הוא משתף פעולה באופן מלא, הראה יכולת הפנמה ונתרם מהטיפול. המתלוננת מעוניינת לשקם את מערכת היחסים ואיננה חוששת מפני הנאשם, הם פנו יחד לטיפול זוגי. לנאשם הרשעות ישנות והאחרונה שבהן היא משנת 2012. על כן עתרו ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם צו מבחן. בהמשך, נוכח קבלת תסקיר משלים, השלימו ב"כ הנאשם טיעוניהם וטענו כי הנאשם שבר את רגלו שבר מסובך ומשכך נמצא בלתי כשיר לביצוע עבודות שירות. תסקיר שירות המבחן השני מלמד כי הנאשם שב להתגורר עם המתלוננת והיחסים ביניהם טובים. הוא התגייס מהותית להליך הטיפולי והתסקיר בעניינו חיובי. מסמך אישור טיפול מהמרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה (נ/1) מלמד על הדרך הטיפולית שהוא עובר. מדובר על שיקום משמעותי ולפיכך יש מקום לקבל את המלצת שירות המבחן.
10. הנאשם מסר כי הוא מעוניין להמשיך בטיפול וכי הטיפול מסייע לו.
דיון - קביעת מתחם העונש ההולם
11. כתב האישום מתאר 5 מקרים שאירעו על פני תקופה של כשנתיים ולהם מאפיינים דומים והם חלק מאותה התנהגות עבריינית ומכאן יש לראותם כאירוע אחד, ולקבוע מתחם עונש הולם אחד.
12. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו (באשר לעבירות התקיפה) והזכות לשלוות נפשו של אדם (באשר לעבירת האיומים).
13. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. אמנם המתלוננת לא נחבלה ואולם הנאשם הפעיל כלפיה אלימות משמעותית, במספר מקרים, לרבות בנוכחותם של אנשים אחרים, בין היתר בתם הקטינה, ובאחד המקרים המתלוננת אף התעלפה.
14. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים אשר נעים בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל (ראו למשל רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.11), ת"פ (ראשל"צ) 7226-01-13 מדינת ישראל נ' אבו זגילה (11.2.13), ת"פ (רח') 18779-10-12 מדינת ישראל נ' פלוני (28.1.14), ת"פ (כ"ס) 23034-05-11 מדינת ישראל נ' אדרי (9.10.13), ת"פ (נת') 36202-02-12 מדינת ישראל נ' קבסה (10.4.13), בת"פ (ת"א) 59862-01-12 מדינת ישראל נ' כהן (5.6.13))
15.
במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף
16.
בהתאם לתיקון 113 ל
7
17. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. אמנם הנאשם החל בהליך טיפולי משמעותי והשתלב בקבוצה טיפולית בנושא אלימות זוגית ואולם סבורני כי אין בכך כדי להביא לסטייה ממתחם העונש, אם כי יש לתת לכך משקל בגזירת העונש בגדרי המתחם.
גזירת העונש המתאים לנאשם
18. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכן שהנאשם יליד 1977, נשוי ואב לילדה. עוד יש לתת את הדעת להתפתחות שחלה אצל הנאשם בין התסקיר הראשון, שבו לא נטל אחריות מלאה למעשיו, לבין התסקיר השני, לאחר התקדמות ההליך הטיפולי וחזרת בני הזוג להתגורר בצוותא, שבו הנאשם רכש מיומנויות מתאימות, נטל אחריות למעשיו, והביע צער וחרטה על התנהגותו התוקפנית והאלימה. נראה כי הנאשם נרתם להליך הטיפולי, ומפיק ממנו תועלת של ממש, אשר מסייעת לבני הזוג לשקם את הקשר ביניהם. המתלוננת שללה חשש או פחד מפני הנאשם. כמו כן יש לתת את הדעת לכך שהנאשםגדל במסגרת משפחתית מורכבת אשר התאפיינה בהעדר יציבות, אוירה מתוחה ואלימה והתערערות התא המשפחתי, כתוצאה מכך ובהעדר מודל הורי וזוגי מתפקד גילה קושי ביצירת מערכות יחסית אינטימיות. עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד וכולל הרשעה אחת קודמת בעבירת תקיפה אשר בוצעה בשנת 1999 וכבר התיישנה. כמו כן לחובתו שני רישומים פליליים ללא ההרשעה, האחד בגין הפרעת שוטר במילי תפקידו, נהיגה ללא רישיון והחזקת נכס חשוד משנת 1997 אשר התיישנה והשני בגין שימוש בסמים משנת 2012.
19. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם והמתלוננות שבו למערכת יחסים זוגית.
8
20. באיזון בין השיקולים השונים, ובהתחשב אף בהסדר הטיעון אשר נכרת בין הצדדים, סברתי מלכתחילה כי מן הראוי להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות השירות. הנאשם אף הופנה לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, אשר הייתה חיובית. ברם, לאחר קבלת חוות הדעת עבר הנאשם תאונה, אשר גרמה לו לנכות זמנית ולאובדן זמני של כושר העבודה. בשלב זה, על-פי חוות דעת הממונה והמסמכים הרפואיים שהוגשו, בשל מצבו הרפואי של הנאשם, אין ביכולתו לבצע עבודות שירות. בנסיבות אלה, ובהתחשב בתסקיר המשלים ובמכתב של המרכז למניעת אלימות במשפחה, אשר מצביעים על התקדמות משמעותית בהליך הטיפולי, סבורני כי חלף עבודות שירות, יש להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף משמעותי, לצד עונשים נלווים. סבורני כי לא יהיה זה ראוי להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח בשל מגבלותיו הרפואיות.
סוף דבר
21. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. צו של"צ בהיקף של 350 שעות על פי התוכנית שגיבש שירות המבחן.
ב. ארבעה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות פיזית כנגד בת זוג.
ג. חודשיים מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירת איומים, אשר תופנה כלפי בת זוג.
ד. פיצוי בסך 3,000 ₪ למתלוננת. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.9.16 ויועבר למתלוננת על פי פרטים שתמסור המאשימה.
ה. צו מבחן למשך שנה.
מובהר בזאת לנאשם כי אם לא יעמוד בצו המבחן, ניתן יהיה להפקיעו ולשוב ולגזור את דינו.
מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, כ' סיוון תשע"ו, 26 יוני 2016, בנוכחות הצדדים.
