1

1. עסקינן בתביעה לפינוי הנתבעים מנכס המצוי ברחוב ........ ביבנה (להלן: "הנכס"). הנכס היה חלק מרכושם של הורי התובעים והנתבע 1. אין מחלוקת כי עת הורי התובעים והנתבע 1 היו בין החיים גר בנכס הנתבע 1 ומשפחתו (אשתו של הנתבע 1 - היא הנתבעת 2).

2.         עם פטירתם של הורי התובעים והנתבע 1 - נחתם הסכם שכירות בין התובעים לנתבע 1, לתקופה שבין - 1.2.2020 ועד 31.1.2021. דמי השכירות החודשיים הועמדו על סך של 100 ₪ לחודש. הסכם השכירות צורף לכתב התביעה.

3.         לטענת התובעים הנתבעים אינם עומדים בהסכם השכירות ובד בבד תקופת השכירות חלפה על כן יש לפנות את הנתבעים מהנכס.

4.         הנתבעים הגישו בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית - וזאת מאחר שלטענתם יש להגיש התביעה לבית המשפט לענייני משפחה. התובעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי מדובר בסכסוך פשוט הנשען על הסכם שכירות, ובבית משפט לענייני משפחה אין הליך מהיר לפינוי כפי הקיים בסדר הדין האזרחי (תקנה 258 (ה)(ב)).

5.         לאחר שבחנתי את כתבי בי הדין, המסמכים שלפניי וטענות הצדדים - נחה דעתי כי הדין עם הנתבעים. ואפרט.

2

6.         בהתאם לסעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (לעיל ולהלן: "החוק") "ענייני משפחה לפי חוק זה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה". "ענייני משפחה" כוללים על פי הגדרתם בסעיף 1 לחוק, בין היתר, גם: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; ו-"בן משפחתו" כולל בהגדרתו בסעיף 1(2)(ו) "אחיו ואחיותיו, שלו או של בני זוגו".

7.         מכאן, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הותנתה בשני תנאים מצטברים: האחד, הצדדים לסכסוך הם בני משפחה, כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק לענייני משפחה; והשני, עילת התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה.

8.         בבואנו לבחון האם התובענה שלפנינו היא בגדר סמכות בית משפט זה או שמא בגדר סמכות בית המשפט לענייני משפחה שומה עלינו, אם כן, לקבוע כי הצדדים הם בני משפחה ואת משמעות הקשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי, קרי: האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית, נכבדה וחשובה לגיבושה של עילת התביעה. ודוק: לא די בקשר רחוק וזניח אך מנגד לא נדרש כי הסיבה היחידה והבלעדית להיווצרות עילת התביעה מקורה בסכסוך המשפחתי. לעניין זה נפסק ב-רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337:

            "... הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו הוא ביחסי המשפחה... אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה. גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה... יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים, תוך בחינת השאלה, אם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה. בעניין זה ניתן לסמוך על מספר הנחות (עובדתיות), המשקפות את מציאות החיים..." (ראו גם ב-ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295).

9.         בענייננו אין מחלוקת כי התובעים והנתבע 1 בני משפחה הם. כך גם אין מחלוקת כי הנתבע 1 ואשתו הנתבעת 2, התגוררו בנכס עת היו הורי התובעים והנתבע 1 בין החיים, למעלה מ- 30 שנים. כך גם אין מחלוקת כי העילה החלה מעת מותם של הורי התובעים והנתבע 1, וליתר דיוק ממותה של אמם. הדבר עולה גם מפורשות מהתמלולים שצורפו לכתב התביעה.

10.       מההקלטות ומהצרופות לבקשה עולה כי הנתבעים ביקשו לרכוש את חלקם של האחים האחרים בנכס, רכשו חלקים מהנכס מאחים מסויימים ומאחים אחרים (שהגישו התביעה לפינוי) טרם הצליחו לעשות כן.

3

11.       לא זו אף זו - סמיכות הזמנים בין התמלולים לבין מותה של האם, לבין מועד עריכת ההסכם למועד ההתמחרות בין האחים על רכישת הנכס, מלמדת כי מדובר בסכסוך משפחתי.

12.       זאת ועוד, גם עיון בהסכם השכירות מעיד כי נחתם בין אחים. כך למשל גובה שכר הדירה 100 ₪ בלבד. העדר אינדיקציה לבטחונות המופיעים בהסכם - סעיף 29 להסכם; מועד חתימת ההסכם חסר ועוד. מכאן, גם החוזה שבבסיס כתב התביעה הוא חוזה שמתיישב עם סיוע לקרוב משפחה, להבדיל מהשכרה חופשית של דירה (והשווה: רע"א (י-ם) 7780-02-12 בורוכוב נ' דוינו (2012)).

13.       אשר על כן, בחינה אובייקטיבית מצביעה על תרומה משמעותית של הסכסוך המשפחתי להגשת התביעה וקולעים לענייננו, בשינויים המחוייבים, דברי בית המשפט ב-רע"א 10586/07 פלוני נ' פלוני, מיום 24.4.08:

            "... עיון בתובענה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, ותיאור הסכסוך שם, מעלה בבירור כי מדובר בסכסוך משפחתי מובהק. ללא פעולת המשיבים, אשר לטענת המבקש פעלו לנישולו מהצוואה, לא היתה קמה עילת התובענה שעניינה העברת הבורר מתפקידו".

14.       היסוד הדומיננטי להיווצרות המחלוקת טמון בקשר המשפחתי בין הצדדים ומקורה של התביעה נעוץ בסכסוך ירושה; ולכל הפחות - הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (והשווה: רע"א 10586/07 הנ"ל), ועל כן גם ראוי שהמחלוקת תדון במסגרת בית המשפט לענייני משפחה נוכח תכליתו ומומחיותו. ראייה כוללת של השבר המשפחתי תאפשר הכרעה יעילה ואיכותית בסכסוכי המשפחה, תוך מתן פתרון או הכרעה בסכסוך כולו, להבדיל מהכרעה בתביעה הבודדת ותוך שימוש בכל האמצעים והמומחיות הייחודית הנתונה לבית המשפט לענייני משפחה (וראה גם: ד. ארבל וי. גייפמן "חוק ביהמ"ש לענייני משפחה, תשנ"ז- 1995, הפרקליט, מג (תשנ"ד) 431). וראו גם האמור בע"א 1662/99 הנ"ל:

            "... במסגרת בחינה זו יישקל אופיו של הסכסוך המשפחתי, בין היתר, מבחינת הצורך כי ערכאה מיוחדת, המצויידת במנגנון מקצועי מיוחד, תדון בו, או כענין שעיקרו אזרחי, שערכאה בעלת סמכות רגילה ערוכה לפסוק בו."

15.       לפיכך, הסמכות העניינית לדון בתביעה שלפני הינה בגדר סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה.

16.       מאחר שאין הליך 'מהיר' בעניינים כגון דא בבית המשפט לענייני משפחה, ויש צורך להתאים את כתבי הטענות, מצאתי שאין מקום להעביר הדיון אלא לקבוע כי אין סמכות עניינית.

17.       התובעים יגישו תביעתם לבית המשפט לענייני משפחה.

18.       הוצאות ההליך והבקשה בסך 3,000 ₪ ישולמו על ידי התובעים לנתבעים.

4

19.       הדיון שנקבע ליום 22.3.21 בטל.

20.       המזכירות תסגור ההליך ותמציא ההחלטה לצדדים ותודיע להם על ביטול הדיון.

21.       זכות ערעור כדין.

ניתנה היום, ב' ניסן תשפ"א, 15 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.