1

 

 

 

רקע עובדתי

1.      הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וזאת במסגרת הסדר דיוני.

 

2.      מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי ביום 20.5.16 בשעה 17:08 או בסמוך לכך, בתוך תא ברכב , עת נהג הנאשם ברכב בבני עייש, החזיק הנאשם ב-3 סכינים בדמות כרטיסי אשראי לצורך הגנה עצמית, זאת מחוץ לתחום ביתו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה. בנסיבות אלו החזיק הנאשם ברכב באלה ובפנס שוקר לצורך הגנה עצמית.

 

2

3.      בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, תוקן כאמור כתב האישום, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו ונשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן. לא גובשה הסכמה עונשית בין הצדדים.

 

תסקירי שירות המבחן:

4.      במסגרת התסקיר עמד שירות המבחן על נסיבותיו האישיות של הנאשם: הנאשם כבן 31, נשוי ואב לשלושה פעוטות. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות ושירת בצבא שירות צבאי מלא. כיום ומזה כשלוש שנים עובד כמנהל מטבח במסעדה.

 

5.      מהתסקיר עולה, כי הנאשם מגיע מרקע של מורכבות משפחתית ורב-בעייתית, אשר מפאת מנעת הפרט לא אפרט לגביו. התרשמות שירות המבחן היא כי הנאשם גדל בהזנחה, בתחושת בדידות ותסכול אל מול הוריו שהתקשו להוות עבורו דמויות סמכותיות ומציבות גבול ומכוונות.

 

6.      שירות המבחן מציין, את העובדה שבעברו של הנאשם הרשעה אחת משנת 2009 בגין ביצוע עבירות של חבלה כשעבריין מזויין, פציעה ואיומים בגינן נדון לצו מבחן, צו של"צ ומאסר על תנאי. בהתייחסו לעבר הפלילי ציין הנאשם, כי ברקע להתנהלותו מורכבות משפחתית ויחס משפיל ומתעלל לתפיסתו מצד אחיו (המתלונן) כלפי אמו ואחיותיו תוך אווירה עכורה ומורכבת שהייתה באותו זמן בבית, טוען כי פעל מתוך צורך להגן על אחיותיו ואמו בעת ביצוע העבירה. בהמשך להרשעתו כאמור, הנאשם השתתף בהליך הטיפולי ושיתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, סיים את מכסת שעות השל"צ באופן משביע רצון.

 

7.      שירות המבחן מציין, כי במהלך השנים האחרונות הצליח הנאשם לשמור על תפקוד תקין, הקים משפחה, מתפרנס מעבודה קבועה, שומר על סדר יום קבוע ויציב, נתמך ברב שמשמש עבורו עוגן בחייו, ולהערכת שירות המבחן  אינו מאופיין בדפוסים אלימים או עבריינים מושרשים.

 

8.      שירות המבחן מציין, כי יחסו של הנאשם לעבירה הנוכחית הינו מצמצם. הנאשם מסר, כי מדובר בסכינים אותם רכש באינטרנט לצורך הרתעה וכי השוקר שנמצא ברשותו יצא מכלל שימוש. הנאשם אמנם ביטא הבנה מילולית שאינו יכול לשאת עליו נשק מכל סוג שהוא וכי הדבר מהווה עבירה פלילית, אך ניכר כי הוא מתקשה להבין חומרת התנהלותו ופוטנציאל הפגיעה באחר. הערכת שירות המבחן, היא כי בעת פגיעה ביחסיו עם קרוביו עלול להגיב באופן אלים.

 

3

9.      כגורמי סיכון להישנות עבירות בעתיד, ציין שירות המבחן כי בולטת עמדה אמביוולנטית ביחס לגורמי סמכות, דפוסי תקשורת בעייתיים בעת לחץ או משבר שעלולים להחצין, קושי בוויסות דחפים תוקפניים בעתות מצוקה, בנוסף הנאשם מתייחס באופן חלקי לעבירה ומתקשה בלקיחת אחריות על ביצועה. הערכת שירות המבחן, היא כי הסיכון להישנות התנהגות אלימה בעתיד הוא נמוך ורמת חומרתה הצפויה היא בינונית.

 

10.  כגורמי סיכוי לשיקום , התרשם שירות המבחן ממידה רבה של אחריות של הנאשם לתפקידו כאב וכבע, וכן כי מסגרות שונות בחייו סייעו לנאשם בשמירה על תפקוד יציב ויכולתו להיעזר בטיפול.  כמו כן, צוין כי גם כיום מביע הנאשם מוטיבציה ונכונות להשתלב בטיפול שסייע בעבר בהצבת גבול והעמקה בנסיבות העבירה, ובנוסף, העובדה כי השתתף בעבר בטיפול ממנו נתרם וכי תקופה ארוכה לא נפתחו נגדו תיקים נוספים.

 

11.  לאור כל האמור, המלצת שירות המבחן בעניינו של הנאשם הייתה להטלת צו של"צ בהיקף נרחב, והעמדתו בצו מבחן למשך שנה. להערכת שירות המבחן, גזירת עונש מאסר, ולו על דרך עבודות שירות, יפגע בנאשם ובמשפחתו ויקשה עליו להשתתף בהליך טיפולי.

 

12.  בדיון שהתקיים ביום 18.3.18, נעתרתי לבקשת ב"כ הנאשם למתן תסקיר משלים בעניינו, על מנת לבחון השתלבותו של הנאשם בהליך טיפולי.

 

13.  בתסקיר המשלים מיום 26.6.18 הוברר כי הינו מבוסס על המשך קשר עם הנאשם. הנאשם המשיך לשתף פעולה ברמה המילולית ובהגעה למפגשים וביטא צורך בטיפול אך עדיין התקשה להעמיק בדפוסיו בכל הקשור בחינת חלקיו הבעייתיים בתחום האלימות, שליטה בכעסים וויסות תגובותיו.  צוין, כי מתוך הערת הסיכון להישנות התנהגות עבריינית בעתיד עולים דפוסי תקשורת בעייתיים בעת לחץ או משבר שעלולים להחצין קושי בוויסות דחפים תוקפניים. בנוסף התרשם שירות המבחן כי הנאשם מפחית מחומרת מעשיו. מאידך, שב ומציין שירות המבחן את מצבו המשפחתי והתעסוקתי היציב של הנאשם והמוטיבציה שהינו מביע להיעזר בטיפול. לאור האמור, שב שירות המבחן על המלצתו להעמיד את הנאשם בצו מבחן לשנה, במסגרתו ישולב בהליך טיפולי, וכן להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 150 שעות.

טיעוני הצדדים לעונש:

טיעוני המאשימה:

4

14.  ב"כ המאשימה, טענה לפגיעה בערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו, בביצוע העבירה ע"י הנאשם.

 

15.  ביחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, ציינה ב"כ המאשימה, כי הנאשם החזיק 3 סכינים, שהוסלקו בתוך כרטיס אשראי והודה כי נועדו להגנה עצמית.

 

16.  באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הוזכר עברו הפלילי של הנאשם, אשר הורשע בעבר בכך שדקר את אחיו, ועל כן החשש בעניינו כי החזקת סכין תתממש לכדי סיכון ממשי לפגיעה באדם הינו רב יותר מאשר במיקרים אחרים. כן, צוין יחסו המצמצם של הנאשם לביצוע העבירה על ידו, כפי שמשתקף מתסקיר שירות המבחן, והעדר ההפנמה של חומרת העבירה.

 

17.  ב"כ המאשימה טענה, כי מתחם הענישה ההולם, נע בין 6 ל - 12 חודשי מאסר בפועל, וטענה כי המלצת שירות המבחן אינה תואמת את חומרת העבירה. יחד עם זאת, נוכח הודאתו של הנאשם וגורמי הסיכוי כפי שהם עולים מן התסקירים עתרה להטיל על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם שהוצג ולהעמידו על  6 חודשים מאסר בפועל, מע"ת וקנס. 

טיעוני ב"כ הנאשם:

18.  ב"כ הנאשם עמד על נסיבות הימצאות הסכינים במכוניתו של הנאשם, וטען כי הנאשם כלל לא הבין שהחזקת הסכינים היא עבירה פלילית ולמעשה מדובר במקרה של שיקול דעת מוטעה. נטען, כי החזקת הסכינים לא לוותה בעבירות נוספות וכי תפיסתם לא היו כחלק מאירוע אלים, אלא נמצאו בחיפוש משטרתי שבוצע ברכבו בהסכמתו.

 

19.  באשר לנסיבותיו של הנאשם נטען, כי משני התסקירים שהוגשו בעניינו, עולה כי הנאשם הינו איש משפחה, המנהל אורח חיים נורמטיבי, וזאת למרות הרקע המורכב ממנו צמח. נטען, כי הרשעתו הקודמת הינה ישנה, כי מדובר בעבירה שביצע הנאשם בהיותו בן 21 וכי מאז לא היו לו היסתבכויות נוספות עם החוק. ב"כ הנאשם הפנה למסמך המלצה מרב שהנאשם מתנדב אצלו. הנאשם הודה ונטל אחריות, גם אם להתרשמות שירות המבחן הינה נטילת אחריות חלקית, הרי שדינה של זו שתיזקף לזכותו. זאת ועוד, צוין כי הנאשם הביע רצון להשתלב בהליך טיפולי.

 

חוות דעת ממונה על עבודות השירות:

5

20.  לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, הוריתי כי בטרם מתן גזר הדין, תינתן בעניינו של הנאשם חוות דעת הממונה על עבודות שירות.

 

21.  עפ"י חוות דעת הממונה, נמצא הנאשם מתאים וכשיר לריצוי מאסר בדרך עבודות שירות ונקבע מקום השמתו.

 

 

דיון והכרעה:

22.  האיסור הקבוע בעבירה של החזקת סכין הוא מעין מעגל שני של הגנה על ערכי שלמות הגוף ומניעת הפגיעה בנפש. המחוקק ביקש למנוע היווצרותם של מצבים שבהם פוטנציאל אלימות יצא, באופן הרסני במיוחד, מן הכוח אל הפועל.

 

23.  האיסור נובע ממסוכנותו של הכלי ומהקלות שבה ניתן לעשות בו שימוש, להסלים אירועים ולהביא לתוצאות אלימות. מדובר בעבירה התנהגותית שאינה תלויה בתוצאות ונועדה להגן על הערכים המוגנים של שלום הציבור וביטחונו ולמגר את תופעת הסכינאות ולמנוע מראש את הסיכונים הגלומים בהחזקת סכין בשל פוטנציאל המסוכנות שבו.

מדיניות הענישה:

24.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, מעלה כי מתחם הענישה הרלוונטי לעבירה של החזקת סכין, בנסיבות דומות למקרה זה נע בין מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית לבין מאסר בפועל לתקופה של מספר חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות.

ר' למשל, ת"פ 35662-03-17 מד"י נ' מלכה; ת"פ 6617-03-16 מדינת ישראל נ' שער; רע"פ 2609/12  חלבי נ' מדינת ישראל (19.8.12); רע"פ 3446/10 חלים נ' מדינת ישראל (6.4.11); רע"פ 4079/10 ג'בשה נ' מדינת ישראל (23.8.10); רע"פ 10625/08 קיסלב נ' מדינת ישראל (30.4.09); רע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל (12.6.08).

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

6

25.  בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לייחס משמעות לנסיבות החזקת הסכין, לאופי הסכין, לאופן החזקתו וההקשר שבו הוחזק הסכין.

 

26.  במקרה דנן מדובר בהחזקה של 3 סכינים, שהוחזקו ברכבו של הנאשם, יחד עם פנס ושוקר. נתתי דעתי לכך שהסכינים לא היו על גופו של הנאשם.

 

27.  כמו כן, התייחסתי לאופי הסכינים, שאף שלהבם הינו קטן באופן יחסי ובהתאם יש להניח גם הסיכון הנשקף מהם, הרי שמדובר בסכינים שהוסוו בדמות כרטיסי אשראי.

 

28.  שקלתי את העובדה שבפועל לא נעשה כל שימוש בסכינים וכי לא נלוותה כל אלימות להחזקתם.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

29.  כאמור, אין זו לנאשם הרשעה ראשונה, ובעברו הרשעה בגין עבירות של חבלה כשהעבריין מזוין, פציעה ואיומים בגין אירוע שבו דקר את אחיו. לעובדה זו משמעות בבחינת פוטנציאל התרחשות פגיעה כתוצאה מהחזקת סכין ע"י הנאשם. עם זאת, המדובר בעבירה שבוצעה לפני למעלה מעשור, ומאז אין לנאשם הסתבכות נוספת עם החוק.  למעשה, כפי העולה מן התסקירים, הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, הינו בעל משפחה ועובד במשרה קבועה מזה מספר שנים.

 

30.  הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות למעשיו ונסיבה זו נזקפה לזכותו בעת מתן גזר הדין.

 

31.  כאמור, המלצת שירות המבחן בעניינו של הנאשם הינו השמתו תחת צו מבחן והטלת צו של"צ בהיקף של 150 שעות. קבלת ההמלצה, משמעותה סטייה ממתחם הענישה אותו קבעתי לעיל, ולפיכך יש לבחון, האם בעניינו של הנאשם סיכויי שיקומו מצדיקים סטייה כאמור.

 

7

32.  לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ובאיזון שבין האינטרס הציבורי לעניינו של הנאשם, סברתי כי במקרה דנן אין מקום לסטות ממתחם הענישה ועל כן אני דוחה את ההמלצה העונשית שניתנה ע"י שירות המבחן בעניינו. אמנם, הביע הנאשם רצון ונכונות להשתלב בהליך טיפולי, אולם משני התסקירים עולה (גם מן התסקיר המשלים שניתן תוך דחיית מועד מתן גזר הדין לשם בחינת התקדמות ההליך הטיפולי), יחסו של הנאשם לעבירה שבוצעה על ידו נותר מצמצם. הנאשם אמנם מביע - מילולית - את הבנתו כי ביצע עבירה על החוק, אך ניכר כי אינו מפנים את חומרתה. שירות המבחן אמנם העריך את הסיכון להתנהגות אלימה בעתיד מצד הנאשם, כנמוך, אך את רמת חומרתה הצפויה כבינונית. על רקע הרשעתו של הנאשם בעבר, סבורני כי יש ליתן עונש אשר יהא בו בכדי להבהיר לנאשם את חומרת מעשיו ולהרתיעו מלשוב ולעבור עבירה דומה בעתיד.

 

33.  יחד עם זאת, בשים לב להערכת שירות המבחן את סיכויי שיקומו של הנאשם, לאור הודאתו והבעת נכונותו להשתלב בהליך טיפולי, החלטתי שלא להטיל עליו מאסר בכליאה ממשית.

 

סוף דבר

34.  אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו, ביום 06.02.19 בשעה 08:00, ביחידת עבודות שירות, מפקדת מחוז דרום.

 

יובהר לנאשם, כי כל הפרה של תנאי מתנאי עבודות השירות, עלולה להביא להפסקתן המנהלית ולריצוי העונש בכליאה ממשית.

 

ב.     מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, שלא יעבור את העבירה בה הורשע למשך 3 שנים מהיום.

 

ג.       אני מטילה על הנאשם צו מבחן למשך שנה מהיום.

הנאשם מוזהר שאם לא ימלא אחר הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת, יהיה צפוי לעונש על העבירה בגינה ניתן הצו.

 

ניתן בזאת צו להשמדת המוצגים, בתוך 50 ימים מהיום, במידה ולא הוגש ערעור על גזר הדין.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ט, 02 ינואר 2019, במעמד הצדדים.