ת"פ 13549/10/21 – מדינת ישראל – תביעות נגב נגד אור מימון – בעצמו
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
ת"פ 13549-10-21 מדינת ישראל נ' מימון
|
|
בפני |
כבוד השופטת שוש שטרית
|
|
|
המאשימה
|
מדינת ישראל - תביעות נגב ע"י ב"כ עו"ד ליטל פרץ |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
אור מימון - בעצמו ע"י ב"כ עו"ד שלום פיניאה |
|
|
|
גזר דין |
על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 והחזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 10 סיפא לפקודת הסמים.
כתב האישום המתוקן
1. על פי העובדות, ביום 14.09.2021 נמצא הנאשם מחזיק במחסן שבביתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 2.859 קילו, באופן הבא: בארון שירות במחסן 448.86 גרם, ועוד 994.22 גרם נטו ב 10 יחידות נפרדות. בארגז שבמחסן החזיק ב 4 יחידות במשקלים של 383.25 גרם נטו, 525.03 גרם נטו, 281.64 גרם נטו, ו226.48 גרם נטו. עוד נמצא במחסן שקיות ניילון המשמשות לחלוקת סמים. בביתו החזיק הנאשם משקל אלקטרוני ששימש לשקילת הסם ובכיס מכנסיו החזיק סכום של 11,650 ₪.
תסקיר שירות מבחן
2. ההסדר אליו הגיעו הצדדים לא כלל הסכמה לעונש ושירות המבחן התבקש להגיש תסקיר לרבות המלצתו לעונש. מהתסקיר שמיום 22.05.2022 נלמד כי הנאשם שהינו בן 32, הוא רווק המתגורר בגפו בבאר שבע ועובד בחברת משלוחים בבעלות אחיו מזה כארבע שנים.
הנאשם הודה בביצוע העבירה ולקח אחריות על מעשיו, ובתוך כך מסר כי ברקע ביצוע העבירה, חבירתו לחברה שולית שהעיסוק העיקרי של חבריה היה סביב הסמים והוא התקשה לסגת מקיום קשרים אלה, כשבהמשך, בעקבות לחץ כלכלי שנבע מקריסת העסק שניהל, נענה להצעה כי ביתו ישמש לאחסון הסמים בתמורה לתשלום שכר הדירה, ועל אף ידיעתו את הסיכונים וההשלכות של מעשיו נענה להצעה.
השירות מצדו העריך כי ברקע העבירה גם מאפייני אישיותו של הנאשם והצורך שלו להרגיש שייך בין קבוצת השווים, כמו גם נטייתו לדחיסה רגשית של רגשות קשים של חוסר קבלה ודחייה שהוא נושא עמו. אלה לצד קושי בביטוי רגשי עלולים להיות מועצמים לכדי התנהגות שולית שמטרתה להשיב אליו את תחושת השליטה.
מקורותיו עולה כי סיים 12 שנות לימוד ושירות צבאי מלא, הקים עסק עצמאי למשלוחים אשר לאחר מספר שנים וחווית הצלחה, נקלע לחובות כלכליים וקרס. הנאשם מסר כי לא הצליח לשלם דוחות מע"מ ונפתח לו תיק פלילי בגין אי תשלום הדוחות, וכי מספר חודשים לאחר מכן, אחיו הקטן יותר בגיל לקח על עצמו את ניהול העסק אותו הקים הנאשם ומאז הנאשם עובד בעסק כשליח תחת ניהולו של אחיו.
רישומו הפלילי העדכני מלמד כי לחובתו הרשעה אחת משנת 2015 בגין אי הגשת דו"ח במועד בגינה נדון למאסר בעבודות שירות. הנאשם שיתף את השירות כי לאחר קריסת העסק ופשיטת הרגל שחווה, החל לצרוך סמים על מנת לדכא את תחושות הכישלון והבדידות שחש באותה עת, כשבהמשך ועל מנת לחזק את דימויו העצמי והגברי, התחבר לחברה שולית וקיבל החלטות מוטעות ומסכנות.
הנאשם נענה להצעת שירות המבחן להשתלב בהליך טיפולי משסבר כי הליך שכזה יסייע לו להתמודד עם מצבו לצד רכישת כלים מסתגלים ולהתמודדות אדפטיבית. במסגרת השירות הופנה הנאשם ל"בית חוסן", יחידה הנותנת מענים טיפוליים ושיקומיים לאוכלוסיית המכורים לסמים. ולאחר ראיות התאמה ואבחון אצל הוועדה הטיפולית ביחידה, השתלב בהליך טיפולי שבין היתר כלל עבודה עם הנאשם על קבלת החלטות בחייו, עבודה על דימוי העצמי והביטחון העצמי הירוד, בשים לב כי זה פועל מתוך מניעים נפשיים כגון חרדות והססנות, כמו גם בשל הצורך לעבד את סיפור חייו כבן לאב מכור.
בהערכת הסיכון להישנות העבריינות ציין השירות באופי וחומרת העבירה, את הקושי של הנאשם בוויסות דחפים והתמודדות במצבי תסכול ומצב נפשי ירוד, לרבות כי הוא נעדר כלים התמודדות עם מצבו. לצד האמור, בהערכתו את סיכוי השיקום של הנאשם, ציין השירות כי על אף קשיו, סיים הנאשם את המסגרת הלימודית והצבאית והשתלב בעולם התעסוקה, וכי גם לאחר נפילתו העסקית, המשיך בתעסוקה על אף קשיו. השירות הביא בחשבון שאמו של הנאשם מהווה עבורו עוגן תמיכה משמעותי וכי מדובר בבחור בעל יכולות חיוביות, כפי שבא לידי ביטוי ביכולות ורבליות. השירות ציין כי הנאשם בעל מוטיבציה גבוהה לניהול אורח חיים נורמטיבי, אשר גילה פתיחות ושיתף פעולה באופן מלא ורציף עם השירות אשר העריך כי ההליך הטיפולי במסגרת בית חוסן בו שולב הנאשם מהווה גורם מפחית סיכון.
דעתו של שירות המבחן הינה כי יש לשקול את האפיק הטיפולי שיקומי והמליץ על הטלת צו מבחן למשך שנה שבמסגרתו הנאשם ימשיך השתלבותו ב"בית חוסן" בטיפול קבוצתי ופרטני אחת לשבוע. השירות ציין בהערכתו כי ענישה במסגרת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף גבוה של 300 שעות מתאימה יהיה לאפשר לנאשם המשך תפקוד תקין במסגרות החיים של תעסוקה והתרוממות מחודשת במצבו הנפשי, לצד מחיר על מעשיו.
טיעוני הצדדים לעונש
3. ב"כ התביעה, עו"ד מורן אברג'ל, הגישה רישום פלילי של הנאשם כראיה לעונש, ובמסגרת טיעוניה בכתב ועל פה, עמדה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו ועתרה לקבוע את מתחם הענישה ההולם כך שינוע בין 12 - 24 חודשי מאסר בפועל, ואת עונשו של הנאשם עתרה למקם בחלק התחתון של המתחם.
לאחר שעמדה על הערכים המוגנים שבבסיס האיסור לעבירות סמים, בקשה התובעת ללמד מהתסקיר על הנאשם כמי שמתקשה לשלוט ולווסת את רצונותיו ואשר ביצוע העבירות בתיק דנן מבטא דפוס התנהגותי חוזר אצלו. לטענת התביעה אין מקום בנסיבות המקרה דידן, להמלצת שירות המבחן ובכל מקרה אין להצדיק סטייה ממתחם העונש לו עתרה. בנוסף, עתרה להכריז על הנאשם כסוחר סמים ולחלט את הכספים שנתפסו ברשותו, בציינה כי הנאשם הפיק או היה אמור להפיק רווח מעבירות הסמים.
4. ב"כ הנאשם, עו"ד שלום פיניאה, טען כי האשימה מבקשת להחמיר עם הנאשם יתר על המידה בכל הפרמטרים העונשיים להם עתרה, ללא הצדק ובניגוד לעמדותיה במקרים אחרים שנסיבותיהם חמורות יותר.
הסנגור הלין על כי התובעת בחרה מכלל התסקיר להיאחז במשפט אחד או שניים מתוך התסקיר שאינו חיובי, תוך שהיא מתעלמת במופגן מהחלקים החיובים, מההליך הטיפולי בו נתון הנאשם למעלה מ-8 חודשים, ולרבות השינויים המשמעותיים שחלו אצלו כעולה מהתסקיר. הסנגור טען כי המאשימה התעלמה מהאחריות המלאה שנטל הנאשם על מעשיו והודאתו שחסכה לא רק זמן שיפוטי אלא מזמנה של התביעה עצמה.
הסנגור בקש להביא בחשבון את גילו של הנאשם אשר זו הסתבכותו הראשונה בעבירה פלילית מובהקת ובמובחן מהרשעתו בעבירה של אי הגשת דו"ח הכנסה בגינה נגזרו עליו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות. הסנגור בקש להביא בחשבון כי הנאשם מעולם לא ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח, וכי חרף קשיים עליהם נלמד מהתסקיר, סיים בהצלחה את שירותו הצבאי כלוחם בהנדסה קרבית , הקים עסק עצמאי בכוחות עצמו וניהל אורח חיים נורמטיבי וייצרני מרבית חייו, עד לקריסת העסק אשר ברקע התדרדרותו הנפשית וחבירתו לחברה שולית.
ב"כ הנאשם ביקש להביא בחשבון המלצת שירות המבחן לצו מבחן למשך שנה על השלכותיו בקשר התנהלות הנאשם לאחר מתן גזר הדין. בסוף הדברים חזר וטען כי עתירת המאשימה לעונש והכרזת הנאשם כסוחר סמים אינן מידתיות ויצאו מכלל פרופורציה, בהינתן נסיבות ביצוע העבירה, עברו של הנאשם, נסיבותיו האישיות לרבות ההליך הטיפולי בו הוא נתון. לדידו, מתחם העונש צריך שינוע בין 4 עד 12 חודשי מאסר בפועל, ולאור סיכויי שיקום גבוהים ניתן ומוצדק יהיה לסטות ממתחם הענישה ולהשית עונש בדמות של"צ בהיקף של 300 שעות וצו מבחן למשך שנה כהמלצת שירות המבחן. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה ובאשר לכספים שנתפסו, טען כי הנאשם הוכיח במהלך חקירתו את מקור הכספים ועל כן ובין היתר, אין מקום להיעתר לבקשה זו.
הנאשם בדבריו מסר כי הוא מתבייש שהביא את עצמו למצב בו נפתח נגדו הליך פלילי. עם זאת, בהתייחסו להליך הטיפולי בכלל ובמסגרת "בית חוסן" מסר כי הוא שמח על השתלבותו בהליך טפולי ב"בית חוסן". לדבריו, ההליך הטיפולי במסגרת זו עוזר לו מאוד עד כדי שהוא ממתין לימי ד' להגיע ל "בית חוסן".
דיון
מתחם העונש ההולם
5. מתחם העונש למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה לפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת האשם של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון זה על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; נסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
עבירות סמים פוגעות בערך החברתי המוגן של הגנה על שלומו ובריאותו של הציבור מפני פגיעתם הקשה של הסמים אשר היקפה רחב והשפעתה כידוע, משלחת בחברה כולה, הן בריאותית והן חברתית וכלכלית. נדמה כי כיום כבר אין צורך לחזור ולעמוד על הצורך ותפקיד בתי המשפט במיגור נגע הסמים בחברה, בין שמדובר בסחר בסמים ובין בהחזקתם שלא לצריכה עצמית, כשלעצמה חמורה ונתפסת כאחותה של עבירת הסחר, בהינתן הזיקה השווה בין שתי העבירות להפצת הסמים לזולת, בפוטנציאל או בפועל, בין בתמורה ובין אם אחרת (ע"פ 10638/08 יפתח ויצמן נ' מדינת ישראל (23.12.2008)
כן יש מקום לחזור ולהדגיש כי בעבירות מסוג זה שיקולי ההרתעה והגמול הם במרכז הכובד ועל כן יינתן להם משקל נכבד במכלול השיקולים לעונש (ראו למשל בע"פ 9482/09 ביטון נגד מדינת ישראל (2011) ובע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010):
"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד".
6. בחינת הנסיבות בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית תביא בחשבון בראש ובראשונה את סוג וכמות הסם, אופן החזקתו ועד כמה נראה כי ההחזקה קרובה יותר להפצה וסחר (חלוקתה למספר רב של מנות לצריכה עצמית, כספים שנתפסו, משקל אלקטרוני, רשימות וכדומה).
במקרה הנדון פגיעת הנאשם בערכים המוגנים הנובעת מסוג הסם, ממשקלו ונסיבות החזקתו אינה גבוה כפי שמבקשת התביעה להציג, אם כי גם אינה נמוכה.
המדובר בהחזקת סמים מסוג קנבוס שאמנם נמנה על הסמים הקלים, אם כי עדיין סם מסוכן, בעל פוטנציאל לסכן את בריאות הציבור אשר המאבק בהפצת הסמים כולל הפצתם של סמים קלים כדוגמתו, כדברי בית המשפט בע"פ 407/97 אמויאל נ' מדינת ישראל, תק-על 97(2), 375: "המאבק בהפצת הסמים כולל גם הפצתם של סמים קלים יחסית, דוגמת הקנבוס; ולמיותר יהיה לחזור ולהזכיר את המעבר הקל - והטבעי - מצריכתם של סמים קלים לכבדים יותר".
בכמות הסם שהוחזקה במחסן ביתו של הנאשם ניתן להכין מאות מנות סם לצריכה עצמית. הם הוחזק במקומות שונים, והגם שלא חולק למנות צריכה, במחסן נמצאו שקיות שנועדו לחלוקת הסם והדבר מדבר בעד עצמו, שכן, העובדה כי ביחס לכמות הסם שנתפסה אין ראיות להוכחת סחר אינה חותרת תחת העובדה כי סם זה בסופם של דברים לא נועד לשימושו העצמי של הנאשם אלא כי תכליתו למצוא דרכו לצרכני הסמים השונים. הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף בהסבר הנאשם לשירות המבחן באשר להחזקת הסמים במחסן ביתו עבור אחרים.
מאידך, בשיקולי לקולא, יינתן משקל לעובדה כי הסמים נתפסו ואין אינדיקציה כי בפועל סחר הנאשם בסמים, על כן ניתן לומר כי לא נגרם נזק ישיר, אם כי וכאמור יובא בחשבון הנזק הפוטנציאלי הכרוך בהחזקת סמים בכמות שכזו.
עבירות הסמים על פי רוב מבוצעות על מנת להשיג רווח כלכלי מהיר וקל, כך גם במקרה הנדון כעולה מדברי הנאשם לשירות המבחן. לצד זאת, אין להתעלם מהערכת השירות ביחס לסיבות נוספות שהיו ברקע ביצוע העבירות , בניהם נמצא מאפייני אישיותו של הנאשם לצד רגשות קשים של דחייה שהוא נושא עמו מילדות, לצד תחושות הכישלון והבדידות שחש באותה עת, כשבהמשך ועל מנת לחזק את דימויו העצמי והגברי, התחבר לחברה שולית על מנת להרגיש שווה בקבוצת השווים ואז קיבל החלטות מוטעות ומסכנות.
הענישה הנוהגת
7. בחינת הענישה הנוהגת מעלה כי מתחמי הענישה שבין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל, נקבעו ואושרו במנעד רחב של כמויות של החזקת סמים מסוג קנבוס שלא לצריכה עצמית.
ברע"פ 1830/16 רקיבי נגד מדינת ישראל (11.4.16) אושר מתחם עונש הנע בין 6 ל 15 חודשי מאסר בנסיבות בהן החזיק הנאשם ברכבו סם מסוג חשיש מחולק לאריזות רבות במשקל כולל של כ - 2,300 גרם. על הנאשם, נעדר עבר פלילי ותסקיר חיובי, הושתו 8 חודשי מאסר בפועל.
ברע"פ 322/15 ג'אנח נ' מדינת ישראל (22.1.15) אושר מתחם עונש הנע בין 7 ל 18 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן החזיק הנאשם בבית מגוריו, סם מסוג חשיש במשקל של כ - 400 גרם.
בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 24043-04-17 אל קשכר נגד מדינת ישראל (4.6.17) אושר עונש בן 7 חודשי מאסר בגין החזקת קנבוס במשקל 922.40 גרם נטו.
בעפ"ג 38161-12-16 אלעול נ' מדינת ישראל (18.1.17) נותר על כנו עונש בן 14 חודשי מאסר שהושת על נאשם שהחזיק סמים מסוג קנבוס במשקל של 6 ק"ג.
בת"פ (ב"ש) 19923-05-19 מדינת ישראל נ' אלאפשק (5.1.21) דובר על החזקת סם קנבוס במשקל של 1.7 ק"ג. על הנאשם שהיה בעל הרשעות קודמות ובעניינו הוגש תסקיר חיובי, הוטלו 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
בת"פ (ב"ש) 14782-06-18 מדינת ישראל נ' אלעול (7.1.20) דובר על החזקת 3.8 ק"ג קנבוס. על הנאשם, צעיר בן 23 ללא הרשעות קודמות ותסקיר חיובי, הוטלו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
ת"פ 57939-01-21 (שלום ב"ש) מדינת ישראל נ' סעד פראונה (אליו הפנתה ההגנה), נקבע מתחם עונש הולם שבין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן הורשע הנאשם על פי הודאתו בשתי עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המדובר במי שהחזיק ברחבי ביתו סמים מסוג קנבוס באופן הבא: 20 יחידות מחולקות בתוך שקיות פלסטיק במשקל נטו של 52 גרם; 56 יחידות מחולקות בשקיות פלסטיק במשקל נטו של 28.7 גרם ועוד כ-168 גרם; 10 יחידות מחולקות בשקיות במשקל נטו של 3.32 גרם ועוד 25.76 גרם; 10 יחידות מחולקות בשקיות במשקל נטו של 4.18 + 26.96 גרם. בנוסף החזיק הנאשם סם קנבוס בנפרד במשקלים של 2.72 קילו, 323 גרם ו - כ-55 גרם שלא לצריכתו העצמית בנוסף לשקיות פלסטיק ומשקל דיגיטלי.
ת"פ 67471-06-18 (שלום ק"ג) מדינת ישראל נ' אייל קרקוס ( אליו הפנתה ההגנה) נקבע מתחם עונש כך שינוע בין 9 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות ל-18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית (2 עבירות) והחזקת סם לצריכה עצמית. המדובר בהחזקת סמים מסוג קנבוס במשקל של כ 4 קילו נטו, וסם מסוג קוקאין במשקל 0.3416 במשקלים שונים שנמצאו במקומות שונים ברכבו של הנאשם וברכב נוסף, אותם החזיק בצוותא חדא עם אחר. עוד החזיק הנאשם בצוותא חדא עם האחר 2 משקלים אלקטרוניים, קופסאות קטנות בהן חולקו מנות הסם ושקיות וואקום לחלוקת הסם. לאור שיקולי שיקום, עונשו של הנאשם נגדו עמדו מאסרים מותנים, נגזר לצו של"צ בהיקף של 400 שעות.
סיכום כלל האמור - לאחר שקלול במכלול השיקולים הנדרשים לקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם בנסיבות ביצוען, לחומרא ולקולא, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, סבורני כי את מתחם העונש ההולם יש לקבוע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בועל.
עונשו של הנאשם
8. בגזירת העונש המתאים לנאשם בגדרי מתחם העונש ההולם אותו קבעתי, אתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.
הנאשם הנותן את הדין, בן 32 שנים ורווק. עיון ברישומו הפלילי העדכני מלמד על הרשעה אחת משנת 2015 בגין אי הגשת דו"ח בגינה נידון לעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. כעולה מתסקיר שירות המבחן, ברקע ביצוע העבירה שבמסגרת הרשעתו הנ"ל, נמצא קריסת עסק עצמאי שהקים וניהל הנאשם מספר שנים, ואשר בהמשך ונוכח תחושות כישלון ובדידות של הנאשם אשר בין היתר הפך לשליח בעסק אותו הקים, היה גם ברקע חבירתו לחברה שולית והסתבכותו בעבירה הנוכחית.
התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם חיובי ביותר וכך המלצתו. מהתסקיר נלמד על נאשם הנעדר דפוסים עבריינים מושרשים, אשר ניהל מרבית חייו אורח חיים נורמטיבי, סיים לימודי תיכון ושירת שירות מלא ומשמעותי בצה"ל כלוחם בהנדסה קרבית והקים עסק בתחום המשלוחים שחווה הצלחה לצד כישלון.
בעבירות סמים כידוע, נסוגים נסיבותיו האישיות של הנאשם מפני שיקולי הרתעה והגמול, ועם זאת, במקרה הנדון סיכויי השיקום הגבוהים עליהם נלמד מתסקיר שירות המבחן מטים את הכף לטובת הנאשם אשר הבין את נזקקותו הטיפולית במגוון התחומים עליהם פרט השירות בתסקירו, ובגדרי ההליך המשפטי נגדו השתלב בהליך טיפולי שהותאם לצרכיו וכבר נותן פירותיו, הטיב ויטיב עמו לאורך שנים ולא בכדי רואה הנאשם כמו בית המשפט את ההליך נגדו בבחינת " מעז יצא מתוק".
די בהליך הטיפולי ובסיכויי השיקום הגבוהים לצד עברו החיובי של הנאשם אף להצדיק חריגה ממתחם העונש ככל שהייתי נדרשת לכך. במקרה דנן איני צריכה לחריגה ממתחם העונש, אם כי בבחינת עונשו של הנאשם יש להביא בחשבון כי הגם ששיקולי השיקום מטים את הכף לטובת הנאשם כאמור, הרי שמשקלם של שיקולי הרתעת היחיד ובעיקר הרבים נותר משמעותי, ובהתאם לעיקרון הגמול יש להשית ענישה מוחשית יותר מזו שעליה המליץ שירות המבחן בתסקירו.
מכלל הדברים האמורים, לאחר שהבאתי בחשבון את האחריות שנטל הנאשם על מעשיו והודאתו בהזדמנות הראשונה, כמו גם את העובדה כי היה עצור לראשונה מאחורי סורג ובריח משך חודש וחצי ולאחר מכן היותו נתון חודשים רבים תחת תנאים מגבילים בצפון הארץ הרחק מבני משפחתו, סבורני כי עונש ברף הבינוני-נמוך של מתחם העונש לצד ענישה נלוות הוא העונש הראוי לנאשם.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ב "באר שובע", בכתובת קק"ל 201 ב"ש, בהתאם לחוו"ד הממונה על עבודות השירות מיום 11.01.2023. הנאשם הונחה להתייצב ביום 01.03.2023 מועד לתחילת ריצוי עבודות השירות, במשרדי הממונה על עבודות השירות בשעה 08:00 (יחידת עבודות שירות), מפקדת מחוז דרום. (אוטובוסים להגעה ליד כלא אשל, אוטובוס קו אגד מס' 46 מתחנה מרכזית באר שבע). עבודות השירות יבוצעו 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.
הנאשם הוזהר כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה ועל פי הנחיות החוק והממונה וכל חריג מכללים אלו יהיה בה להביא להפסקת ריצוי עונשו בדרך זו וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.
ב. 10 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות סמים מסוג פשע.
ג. חילוט סך 6,000 ש"ח ₪ מסך הכספים התפוסים אצל היחידה החוקרת וזאת לטובת קרן החילוט.
ד. צו מבחן למשך 12 חודשים. הנאשם הודע דבר חובתו להמשיך ולשתף פעולה עם שירות המבחן.
הודעה זכות הערעור.
צו להשמדת מוצג - סמים בכפוף לחלוף תקופת הערעור.
ניתן היום, י"א שבט תשפ"ג, 02 פברואר 2023, במעמד הצדדים.
