כתב האישום ורקע כללי:

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973.

להלן, העובדות שנקבעו בהכרעת הדין:

בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום התגורר הנאשם במבנה ארעי הממוקם במתחם השייך למשפחת אבו עייש ברחוב בן עמי בשכונת עין אל סט בעיר עכו (להלן: "המבנה").

בתאריך 18/1/22, יצא הנאשם מהמבנה כשהוא מחזיק ברשותו סמים מסוג קוקאין (להלן: "הסמים") במשקל כולל של 39.5782 גרם נטו, זאת שלא לצריכתו העצמית, ללא היתר וללא רישיון מאת המנהל.

הנאשם החזיק את הסמים בידו הימנית כשהם בתוך שקית ניילון לבנה ומחולקים כמפורט להלן:

        א.        אריזה מפלסטיק פתוחה ובתוכה 44 אריזות מפלסטיק סגורות כל אחת בחום, המכילות סם מסוג קוקאין במשקל כולל של 3.5992 גרם נטו וכן סם מסוג קוקאין בתפזורת במשקל כולל של 5.42 גרם נטו.

         ב.         אריזה מפלסטיק פתוחה ובתוכה 2 אריזות מפלסטיק סגורות כל אחת בקשר המכילות סם מסוג קוקאין במשקל כולל של 22.24 גרם נטו.

          ג.         14 אריזות פלסטיק סגורות כל אחת בחום, המכילות סם מסוג קוקאין במשקל כולל של 1.1690 גרם נטו.

         ד.         סם מסוג קוקאין בתפזורת במשקל כולל של 7.15 גרם נטו.

 

נקבע, כי במעשיו המתוארים לעיל, החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל כולל של 39.5782 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית, וללא היתר וללא רישיון מאת המנהל.

 

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה הגישה גיליון הרשעותיו של הנאשם (ג/1);

ב"כ הנאשם לא הגיש ראיות לעונש.

 

טענות הצדדים:

ב"כ המאשימה הגיש טיעונים בכתב לעונש (סת/1), הדגיש את נסיבות ביצוע העבירה, את סוג הסם שהינו סם קשה וחמור, הכמות הגדולה של הסם, כשהסם מחולק לעשרות שקיות, דבר המעיד על התכנון שעמד מאחורי המעשה, הפנה לענישה הנוהגת, וטען למתחם שנע בין 2 ל-4 שנות מאסר בפועל, ובנסיבותיו של הנאשם נוכח עברו הפלילי, העדר אפיק שיקומי והצורך לשלב גם שיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, עתר ב"כ המאשימה לקבוע את עונשו של הנאשם ברף העליון של המתחם.

ב"כ הנאשם טען שמדובר בנאשם שניסה לנהל הוכחות, על מנת להוכיח את טענתו שהסם שהחזיק היה לשימושו העצמי, והגם שבית המשפט דחה את הטענה, ומצא שהסם הוחזק שלא לצריכה עצמית, בית המשפט נחשף לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, ובעניינו של הנאשם נוכח מצוקותיו הגדולות, יש להשוות אותו לנאשם שהוא בתחתית המדרג של עולם הפצת הסמים.

עוד טען כי מדובר בנאשם שסבל מעזובה ומצוקה כלכלית קשה ביותר, היה ללא קורת גג, ללא בית, ישן בבית קברות, דבר שהשפיע על התנהלותו.

 

דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם ביקש שבית המשפט יסתפק במאסר על תנאי.

לשאלת בית המשפט מדוע לא הסכים להפנותו לתסקיר ולשיקום, השיב: "...אני אומר שאני לא רוצה להתנקות, אז מה יעזור שיקום? למה אני יילך? הכלא ידרדר אותי למקום אחר" (עמ' 42 שורות 18 - 20).

 

 

 

 

 

דיון והכרעה עונשית:

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

העבירות מתחום הסמים בעיקר, תורמות באופן משמעותי להתחוללותן של עבירות רכוש ועבירות אלימות, וזאת בשל התלות הקשה של המכורים לסם, אשר לא יירתעו ויבצעו עבירות, על מנת לממן את הסם. לפיכך, לעבירות מסוג זה השלכות רוחב - הן פוגעות בציבור בשלומו וביטחונו האישי, וזאת מעבר לפגיעה הקונקרטית הקשה בציבור המשתמשים בסם.

על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית, התבטא לא אחת בית המשפט העליון, תוך שהוא קורא לערכאות הדיוניות, להעביר מסר חד משמעי של הרתעה, כדי לשמש כאחד הכלים החשובים בפעילות ביעורו של נגע הסמים (ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (2010)).

 

מדיניות הענישה (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

על הצורך בהטלת ענישה מחמירה ומרתיעה על מבצעי עבירות סמים ראו דבריו של בית המשפט

העליון בע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (4.6.2020):

 

"דברים אלו מקבלים משנה תוקף, עת הורשע המערער בהחזקת כמות גדולה של סם מסוג קוקאין, הנמנה בין הרעים והמרים שבסמים המסוכנים, בשל טבעו הממכר והתלות הגבוהה הנוצרת בו, ומחמת השפעותיו ההרסניות על גוף האדם ונפשו ועל החברה כולה (ראו גם ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה, פסקה 4 (4.7.2012))".

 

רע"פ 1807/22 פלוני נ' מדינת ישראל (16.3.2022) - פלוני הורשע בבית משפט השלום, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא רישיון תקף, וכן עבירה של חובת פוליסה. פלוני החזיק ברכבו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 49.3 גרם נטו. בנוגע לעבירת הסמים ולעבירת שיבוש מהלכי משפט, קבע בית משפט השלום מתחם הנע בין 15 ל- 30 חודשי מאסר בפועל, ובכל הנוגע לעבירות התעבורה נקבע מתחם הנע בין מאסר מותנה ל- 12 חודשי מאסר בפועל. לבסוף, סטה בית משפט השלום מן המתחם שקבע, והשית על פלוני 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, כך שעל פלוני הושתו 18 חודשי מאסר בפועל (חלף המאסר לריצוי בעבודות שירות). בקשת רשות הערעור נדחתה.

 

 

בע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (4.6.20) - המערער הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשע בביצוע עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם מסוכן או לצריכתו ללא היתר. המערער החזיק בביתו 55 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין המחולק ל- 38 מנות, משקל אלקטרוני וכסף מזומן. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל. לבסוף, וחרף המלצת שירות המבחן, השית על המערער 18 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. הערעור נדחה.

 

רע"פ 894/16 פרץ נ' מדינת ישראל (10.2.2016) - המבקש הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. המבקש החזיק בדירתו 31.05 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 15 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, והשית על המבקש 15 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעורו של המבקש נדחה. כך גם בקשת רשות הערעור.

 

עפ"ג (מרכז) 41795-11-18 חזן נ' מדינת ישראל  - (15.7.19) בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 37.8942 גרם ומשקל אלקטרוני. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 32 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי, מאסרים על תנאי, קנס בסכום של 10,000 ₪ וחילוט כסף. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;

עפ"ג (חיפה) 7732-04-20 מדינת ישראל נ' אבו דבוס (2020) - שם החזיק הנאשם ב-2.15 גרם נטו סם מסוג קוקאין, ועוד 26.49 גרם נטו של סם מסוג הירואין. הסמים נתפסו ברכבו של הנאשם, כשהם ארוזים בשלוש שקיות, המחולקים לאריזות. בית משפט השלום, קבע מתחם של 15 עד 30 חודשי מאסר בפועל, וחרג מהמתחם מטעמי שיקום ל-14 חודשים. המדינה ערערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי בהרכב בראשות כב' הנשיא ד"ר ר. שפירא, מציין: "כי אכן מדובר בעונש הנוטה לקולה, וגם לא מצאנו עילה המצדיקה סטייה ממתחם העונש שקבע בית המשפט קמא. לא כל שכן, כאשר לא ברור הזיקה שבין הפחתת העונש לבין שיקולי שיקום" (עמ' 3, שורות 21 - 23 לפסק הדין). יחד עם זאת, לא מצא בית המשפט להתערב, על אף שסבר שהעונש נוטה לקולה, מאחר ולא מצא שהחריגה היא ברמה המצדיקה את התערבותו.

ת"פ (שלום רחובות) 54036-06-19 פרקליטות מחוז מרכז - פלילי נ' גונן בן עזרא (26.2.2020) - הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי ובעבירה של החזקה כלים . הנאשם הורשע בכך שהחזיק על גופו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 33.73 גר' נטו. בנוסף, החזיק הנאשם בחדר השינה בביתו משקל דיגיטלי וכן 1,800 ₪ במזומן. באותו מקרה נדון הנאשם לעונש של 23 חודשי מאסר.

 

נסיבות שקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין):

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בהחזקת כמות ניכרת של סם מסוכן מסוג קוקאין, הוא טען שהחזיק את הסם לצריכתו העצמית, בעוד שהוכח מעבר לכל ספק סביר שהחזקת הסם הייתה שלא לצריכה עצמית. הנאשם דל אמצעים, הוא לא הראה כי יכול היה לממן כמות כה ניכרת של סם יקר, וכן לא הראה, כי הוא יכול באמת לצרוך כמויות כה ניכרות של הסם שהחזיק, כפי שטען.

מחומר הראיות עלה, כי הנאשם אחז בידו שקית ובה סם מסוג קוקאין, במשקל כולל של - 39.57 גרם נטו, כשהסם מחולק לאריזות שונות, כמפורט בסעיף 3 (א) עד 3 (ג) לכתב האישום. הסם נתפס במקום המכונה בעגה העבריינית "כספומט" לרכישת סם.

האופן בו נתפס הסם, המקום בו נתפס הסם, הציוד, המארזים הקטנים והסגורים, בו היה ארוז הסם, הכל מעיד על החזקת הסם להפצה, על ארגון ותכנון.

אין צורך להכביר מילים על הנזק הצפוי להיגרם מהפצת סם כה מסוכן, כמו קוקאין, שנמצא בראש סולם הסמים המסוכנים והקשים.

הנאשם ביצע את העבירות הללו מטעמי בצע, ומוכן אני להניח שגם כדי שאף הוא יוכל להשתמש בחלק מהסם, לצורך צריכתו העצמית, אך אין הדבר גורע מהחומרה היתרה שיש במעשיו של הנאשם.

הטענה המרומזת שעלתה מטיעוני ההגנה, כאילו הנאשם החזיק בסם עבור אחרים, אינה יכולה להועיל לנאשם, שכן, בטענה מקופלת בעצם אמירה שהנאשם הוא חלק ממערך מאורגן, שיטתי, העוסק בהחזקת סם מסוג זה, ובכמות הזו, שלא לצריכה עצמית, שבהמשך הדרך בוודאי תופץ לכל דורש. כל הנוטל חלק באופרציה עבריינית שכזו, מקטן ועד גדול, ראוי לו שייענש, כדי לקטוע את שרשרת הפצת הסם.

 

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):

בהינתן הערכים המוגנים שנקבעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה, לרבות סוג הסם, כמותו והאופן בו הוחזק, על שלל נסיבותיו, אני מוצא לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

 

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

מדובר בנאשם יליד 1982.

עברו של הנאשם מכביד, ומעיד עליו שמרבית חייו הבוגרים, עסק בפשיעה. לחובתו 12 הרשעות קודמות, הכוללות מגוון רחב של עבירות מתחום הסמים, עבירות רכוש, עבירות של תקיפת שוטר באיומים.

הנאשם ריצה עונשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים שהוטלו עליו במהלך השנים, לא הרתיעו אותו, והוא חזר ועבר עבירות, לרבות העבירה שבפני בית המשפט.

אין בעניינו של הנאשם אפיק טיפולי. הנאשם סירב להצעת בית המשפט להישלח לקבלת תסקיר על מנת לבחון אפיק טיפולי. הוא שלל כל נזקקות להליך שיקומי, כפי שהצהיר על כך, לשאלה ישירה שהפנה אליו בית המשפט (ראו לעיל דברי הנאשם בטרם מתן גזר הדין).

הנאשם לא קיבל אחריות על המעשה, ולכן לא ניתן לזקוף לזכותו חסכון בזמן שיפוטי, מה גם שהתשתית הראייתית שנחשפה במשפט, עקב ניהול המשפט, חידדה והבהירה לבית המשפט את מנגנון ההפצה בתוכו פעל הנאשם והחזיק את הסמים.

הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו וכאמור בדבריו לפני גזר הדין הבהיר שאין הוא חפץ בשיקום.

יחד עם זאת, אין לכחד כי נסיבות חייו של הנאשם קשות ושובות לב, הוא חי מרבית חייו הבוגרים בעזובה רגשית וכלכלית, ובילה את ימיו כחסר בית ותקווה, ומשם הדרך להתדרדר לסמים ופשע קצרה מאוד.

 

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין):

בהינתן מכלול הנסיבות, יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, ממושך ומרתיע, שיהיה בו כדי לשקלל את מכלול השיקולים לחומרה ולקולה, ובהינתן העדר אפיק שיקומי, אין בסיס ועילה לחרוג ממתחם העונש ההולם.

יחד עם זאת, לא ימוצה הדין עם הנאשם, מתוך תקווה, שאולי תיתפס כנאיבית, שמא יתן הנאשם אל ליבו, כאשר יהיה נתון מאחורי סורג ובריח, יעשה חשבון נפש, ויפעל לגמילתו, על מנת להיחלץ מלפיתת המוות של הסם המסוכן, שהולך ומכלה בו כל חלקה טובה. לו יהי.

 

 

 

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

18 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו - 18/1/22.

10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.

הסמים - יושמדו בתום 45 יום מהיום.

מומלץ לשב"ס לשלב את הנאשם בתוכנית טיפולית לניקיון וגמילה מסמים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

ניתן היום, י"ט אדר תשפ"ג, 12 מרץ 2023, במעמד הצדדים.