1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הנאשם שבפניי עצור עד תום ההליכים בגין המיוחס לו בכתב האישום מזה כחצי שנה. התיק נקבע להוכחות ליום 20.10.14, כאשר ב"כ הנאשם אכן מיקד את המחלוקות בין הצדדים, כך שזו היתה מצומצמת וחייבה אך ורק את העדתו של המתלונן באישום השני, וזאת לצד טיעונים משפטיים, אשר לא חייבו שמיעת ראיות.

ביום 20.10.14, לא התייצב העד, הגם שזה קיבל הזמנה לדיון והוצג אישור מסירה, ועל כן הוריתי על הוצאת צו הבאה והדיון נדחה להיום. גם כיום אין התייצבות למתלונן, כפי שנמסר מאת ב"כ המאשימה, לא בוצע צו ההבאה, שכן המתלונן לא אותר ע"י רכז הסיור.

ב"כ הנאשם עותר מביהמ"ש שלא ליתן הזדמנויות נוספות ולעבור לפרשת ההגנה. למצער, עותר להורות על ביטולו של האישום השני, המבוסס על עדות המתלונן, וכן להורות על שחרורו לאלתר בתנאי הרחקה.

לאחר שעברתי על כתב האישום, וכן שמעתי טיעוני הצדדים, מצאתי כי יש לאפשר למאשימה הזדמנות נוספת לאתר את המתלונן. ראשית, אין מדובר במקרה בו המאשימה הסתפקה בהוצאת צו, אלא הלכה למעשה נעשו ניסיונות לאתר את המתלונן, כפי שעולה מהזכ"ד שהוצג לביהמ"ש.

שנית, מדובר בכתב אישום שהמסוכנות הלכאורית הנלמדת ממנו באישום השני, והאינטרס הציבורי מצדיקים מתן דחיה נוספת לצורך בירור חקר האמת. אכן מדובר במצב בו נאשם מצוי במעצר מזה כחצי שנה, מבלי שמשפטו מתברר. יחד עם זאת, אין מדובר במעשים שנעשו לפני תקופה ארוכה בת מספר שנים, באופן המשליך גם על האינטרס הציבורי.

2

אין בכל מה שצוין לעיל, כדי למנוע מן הנאשם לפנות בבקשה לעיון חוזר בפני שופט המעצרים, וזאת בשים לב לחוסר היכולת לאתר את המתלונן. מטיבם של דברים, התנהלות זו בתיק העיקרי, בוודאי תילקח בחשבון.

לא למותר לציין, כי במסגרת השיקולים שעורך ביהמ"ש עובר לשקילת אפשרות שחרורו, עליו להידרש לעברו הפלילי של הנאשם, ומכאן, בשעה שטרם ניתנה הכרעת הדין, חוסר האפשרות של מותב זה לערוך את האיזון המתבקש.

סוף דבר, הדיון יידחה ליום 10.11.14 משעה 12:00 עד 14:00.

מורה על חידוש צו ההבאה נגד ע.ת. 5, אשר יוכל להשתחרר בכפוף להפקדה של 1,000 ₪.

היה ובמועד הנדחה לא יאותר המתלונן, וללא קשר להחלטת ביהמ"ש, המאשימה מתבקשת לערוך את השיקולים הנדרשים הן ביחס להמשך הותרתו של הנאשם במעצר, והן ביחס להמשך ניהול האישום השני.

הנאשם יובא לדיון באמצעות שב"ס.