ת"פ 12779/04/16 – איסק מתקייר,אלמו יאלהו נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בנתניה |
|
|
|
ת"פ 12779-04-16 מדינת ישראל נ' מתקייר ואח'
|
1
בפני |
כבוד השופט עמית פרייז
|
|
המבקשים/הנאשמים
|
1. איסק מתקייר 2. אלמו יאלהו
|
|
ע"י עו"ד אלי בניה
נגד
|
||
המשיבה/המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
ע"י שלוחת תביעות נתניה |
||
החלטה
|
לפני בקשה לביטול כתב אישום מחמת "הגנה מן הצדק", נוכח העובדה כי הנאשמים לא קיבלו זימון לסור למח"ש על מנת למסור את תלונתם המפורטת בגין האירוע המתואר בכתב האישום.
ביום 7/4/16 הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים. בנוסף לנאשם 2 מיוחסת עבירה של שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר. זאת בגין אירוע שהתרחש ביום 11.7.15, שהחל בסירוב הנאשמים להזדהות בפני שוטרים, המשיך בניסיונות הנאשמים להכשיל את עיכובם על ידי השוטרים, תוך איומים מצידם על השוטרים, והסתיים בהתנגדות הנאשם 2 למעצרו.
2
הנאשמים טוענים כי במסגרת חקירותיהם במשטרה הם העלו טענות לפיהן הם עוכבו על רקע גזעני וכי השוטרים הם אלו שהתנהגו כלפיהם באלימות. בבקשה נכתב כי חומר החקירה המשטרתי הועבר ככל הנראה למח"ש, אולם מברור ב"כ הנאשמים מול מח"ש עלה כי החומר המשטרתי נגנז ללא טיפול בשל "זניחת התלונה". לטענת ב"כ הנאשמים לא נמסרה לו שום הוכחה על מעקב אחרי מסירת מכתבים שמח"ש שולח לאזרחים מתלוננים.
לטענת הנאשמים הם מעולם לא קיבלו מכתב זימון למח"ש, על אף כי הם מתגוררים באותן הכתובות מזה שנים, והם לא שינו את כתובותיהם מאז האירוע נשוא כתב האישום. לטענת הנאשמים, הם לא היו מודעים לצורך לסור משרדי מח"ש ולכן לא עשו כן, אולם הם לא זנחו את טענותיהם בדבר האלימות המילולית והפיזית אשר הופעלה כלפיהם על ידי השוטרים.
ב"כ הנאשמים הפנה לרע"פ 3588/16 אלקובי נ' מדינת ישראל ( החלטה מיום 27/3/17), בו עלו טענות דומות. בהחלטה צויין כי כיום קיים מעקב אחר שליחת מכתבים למתלוננים בדבר זכאותם להגיש תלונה מפורטת במח"ש מה שלא נעשה בעבר. אין מחלוקת כי בתקופה הרלוונטית לתיק זה לא היה מעקב אחר שליחת המכתבים. בהחלטתו בית המשפט העליון הורה להשהות את ההליך הפלילי כנגד הנאשמות עד לבירור התלונה במח"ש והחלטה בדבר מתן "אישור שפיטה".
הנוהל לקבלת אישור שפיטה ממח"ש בטרם הגשת כתב אישום אינו קבוע בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה, אלא בהנחיה 2.18 להנחיות פרקליט המדינה. בסעיף 4.3 להנחיה נקבע כי: "התובע ישהה את קבלת ההחלטה בתלונה המקבילה נגד האזרח עד אשר תתקבל החלטה במח"ש ביחס לטענות שהועלו נגד השוטר". תכלית ההנחיה מוגדרת בסעיף 2: "תכלית ההנחיה לאפשר תיאום בין רשויות האכיפה ולמנוע מצב שבו ביחס לאותו אירוע יתנהלו שני הליכים מקבילים ברשויות אכיפה שונות מצב שעלול להסתיים בדיבור של -הרשות בשני קולות, ובהמשך אף עלול להביא להחלטות שיפוטיות סותרות ולתקלות."
ההנחיה מהווה נוהל פנימי המסדיר את עבודת גורמי התביעה מול מח"ש, ואין בהכרח בהפרתה של ההנחיה בכדי לבסס טענה של "הגנה מן בצדק" באופן המצדיק את ביטולו של כתב האישום. בע"פ (מחוזי חיפה) 10726-01-11 מדינת ישראל נ' קנדרו (ניתן ביום 24/3/11), נקבע כי יצירת זיקה מידית בין קיום הליך פלילי לבין אי ביצוע חקירה במח"ש עשויה ליצור בעיות אשר מן הראוי למנוע אותן, בעיקר תמריץ לתלונות שווא כנגד שוטרים. יש לציין כי גם ברע"פ 3588/16 אלקובי נ' מדינת ישראל אליו הפנה ב"כ הנאשם, בית המשפט העליון לא הורה על ביטול כתב האישום מחמת "הגנה מן הצדק", אלא הוא הורה על הקפאת הטיפול בכתב האישום עד לתום הבירור במח"ש.
3
בעובדה שהנאשמים לא קיבלו זימון לסור למח"ש, אין משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ובזכותו להליך הוגן, וככל שקיימת פגיעה מסוימת הרי שהיא אינה מצדיקה את ביטולו של כתב האישום. שכן, אי ביטולו של כתב האישום לא יוביל לפגיעה חריפה ובלתי הפיכה בנאשמים. ככל שהתיק יגיע לשלב של שמיעת ראיות, בית המשפט ישמע את כלל העדויות, לרבות אלו של הנאשמים ככל שיבחרו להעיד, וככל שבית המשפט יתרשם כי השוטרים הם אלו שנקטו באלימות כלפי הנאשמים הוא יזכה את הנאשמים, דבר שעשוי בהחלט להוביל לבדיקה מהותית של מח"ש כנגד השוטרים.
מעבר לכך, חשוב אף להתייחס להתנהלות הנאשמים בעניין . מהאמו בתגובת המאשימה, שלא נסתרה, עולה כי המשטרה היא זו שהעבירה את התיק למח"ש והנאשמים כלל לא פנו למח"ש בשום שלב. זאת כאשר נאשם 2 נועץ בעו"ד טרם חקירתו וכל זכויותיו הוסברו לו. מעבר לכך הנאשמים מיוצגים ע"י בא כוחם הנוכחי לכל הפחות מ-9/16, ובמהלך תקופה זו עד לאחרונה לא פנו הנאשמים למח"ש לבדוק מה עלה בגורל התלונה. מן האמור לעיל ניתן להתרשם כי במשך כל התקופה מאז האירוע הנאשמים לא הביעו כל עניין בטיפול מח"ש בתלונתם, התנהלות שאינה מצופה ממי שטוען כי מעולם לא זנח את תלונתו בגין אלימות פיזית ומילולית שחווה מצד השוטרים. אף אם אניח כי התנהלות זו לא נובעת מטקטיקה הקשורה לעיתוי הגשת הבקשה לביטול כתב אישום, הרי שאותה התנהלות מחזקת את הרושם כי אין הצדקה, במקרה זה, לנקוט בצעד חריג של ביטול כתב האישום.
נוכח כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.
התיק נקבע להקראה ליום 27/9/17 שעה 8:30. ב"כ הנאשמים יודיע להם על מועד הדיון ועל חובת התייצבותם.
המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ז, 18 יוני 2017, בהעדר הצדדים.
