1

כללי והשתלשלות העניינים

2

1.     בתאריך 13/12/16, הורשע הנאשם, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973, החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים האמורה, והחזקת כלים המשמשים להכנת סם או צריכתו לפי סעיף 10 לפקודה. בהכרעת הדין נקבע כי הנאשם החזיק סם מסוג קוקאין על גופו, וכן החזיק בתוך ארון בדירתו סם מסוג קוקאין וסם מסוג LSD בכמות גדולה. להשלמת התמונה ייאמר כי הנאשם נדון בין היתר לעונש מאסר למשך 16 חודשים שריצויו נדחה.

2.     יודגש, כי בשים לב לגדר המחלוקת בין הצדדים בעת ניהול התיק (ראו סעיפים 9-10 להכרעת הדין), הרשעת הנאשם בדין נסמכה על הקביעות לפיהן החיפוש שהוביל לתפיסת הסמים בארונו של הנאשם בדירתו בוצע כדין ותוצריו קבילים (ראו סעיפים 11-16 להכרעת הדין), ובאשר להחזקת סם מסוג LSD נקבע כי קמה חזקה עובדתית בדרגה גבוהה במיוחד המבססת מסקנה חד משמעית כי כלל הסם שנתפס בארונו שייך לו, אשר לא נסתרה על ידו (ראו סעיפים 19-21 להכרעת הדין).

3.     במסגרת פרשת התביעה, הוגשה בהסכמה הודעתה של עדת התביעה מריה מיגל (ת/15) (להלן- מריה מיגל או העדה) וזאת חלף שמיעת עדותה, בין היתר נוכח קושי באיתורה בעת ההיא.

4.     במסגרת ערעור ההגנה, הוגשה מטעמה בקשה להוספת ראיה, שעניינה שמיעת העדה מריה מיגל אשר אותרה תוך השקעת מאמצים גדולים לאחר סיום ההליך. בשים לב להחלטת בית משפט המחוזי הנכבד מיום 25/10/17, ולאחר מספר ניסיונות לזמן את העדה במסגרתם נדחה הדיון בפני מעת לעת, בתאריך 12/12/17 נשמעה עדותה, כאשר יש לציין כבר עתה, כי לא היה בעדות זו כדי לשנות מהממצאים שנקבעו בהכרעת הדין, כפי המפורט להלן.

עדותה של מריה מיגל והמסקנות הנלמדות ממנה

5.     מריה מיגל, גרה בעת הרלוונטית, בדירה בה התגורר הנאשם, וזאת בחדר נפרד יחד עם החבר שלה סרגיי. בנוגע ליום האירוע בסופו נתפסו הסמים שנקבע כי שייכים לנאשם, העדה סיפרה כי אינה זוכרת את אשר ארע שכן שתתה בקבוק וויסקי גדול שלם לבדה (עמ' 53 ש' 22- עמ' 54 ש'3). כאשר התעוררה וחשבה כי ננעלה בבית, החלה "לשבור את הדירה" ובהמשך כאשר מצאה מפתח, ברחה החוצה (עמ' 54 ש' 5-9). בנוסף, העדה אישרה כי בכל אחד מהחדרים היה ארון שנועד לשימוש נפרד ועמדה על כך שהיא וסרגיי לא נהגו להכניס דבר בארון של הנאשם בחדרו (עמ' 56 ש' 2-9). עוד, הבהירה כי היא לא השתמשה בסם באופן קבוע אלא נהגה לשתות אלכוהול, למעט שימוש מזדמן בגראס (עמ' 55 ש' 14-21).

3

6.     הניסיון של הסנגור להשליך מעדותה של מריה בבית המשפט על הקביעות בהכרעת הדין בדבר חוקיות החיפוש שנערך אינו יכול לסייע לו. לאחר שהעדה הבהירה כי שתתה בקבוק וויסקי שלם, אין בעובדה כי אינה זוכרת שדיממה, כדי לסתור את עדויות השוטרים בדבר מציאת כתמי דם עד לפתח הדירה, נתון שבין היתר ביסס את החשד הסביר שהוביל לחיפוש. דברים אלה נאמרים ביתר שאת לאור העובדה כי העדה מאשרת בהודעתה (ת/15) ובעדותה בפני כי אכן נחתכה באצבעה (עמ' 55 ש' 25) וכן כי "השתוללה" ושברה חפצים, ואף נמלטה אל הרחוב, והדברים מתיישבים היטב עם עדויות השוטרים.

7.     מסקנה דומה יש להסיק מעדותה של מריה מיגל בנוגע לסמים שנתפסו בארון של הנאשם. נראה, כי לא רק שאין בעדותה כדי לכרסם את הראיות והמסקנות הנלמדות מהן, אלא שהיא אף מהווה חיזוק משמעותי לראיות אלה. אבהיר, העדה העידה, בדומה לתיאור שמסרו השוטרים, כי לנאשם חדר נפרד לחלוטין מהחדר בו גרו העדה והחבר שלה, ואף עמדה על כך כי לכל אחד מהחדרים ארון נפרד אשר שימש את יושבי החדר, וכי היא וסרגי לא השתמשו כלל בארון של הנאשם. לא רק זאת, אלא שכאמור העדה עמדה בתוקף על כך שהיא לא השתמשה באופן קבוע בסמים למעט בגראס ולא ראתה סמים בבית. דברים אלה שאינם סותרים את הודעתה ת/15, יש בהם כדי להעמיק את המסקנה העולה מכלל הראיות לפיה כלל הסמים (קוקאין ו- LSD) שנתפסו בארון של הנאשם בחדרו, שייכים לנאשם ולנאשם בלבד, ויש לדחות כל הסבר תאורטי קלוט מן האוויר בדבר אלמונים שאולי השתילו לנאשם סמים יקרי ערך בארון.

8.     לאור כל האמור, לאחר שמיעת עדותה של מריה מיגל וסיכומי הצדדים בעניין זה, אין מקום לשנות את פסק הדין שניתן.

המזכירות תשלח העתק לבאי-כוח הצדדים, בהתאם לבקשתם, ללא צורך בקביעת דיון.

המזכירות תוודא סריקה לעפ"ג 26683-05-17.

4

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, במעמד הצדדים