בפני

כבוד השופטת אליאנא דניאלי

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

אלמוג נגאוקר

גזר דין

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר בכתב אישום מתוקן בשנית בשני אישומים. בהתאם לאישום הראשון, קשר עם שניים אחרים לפרוץ לדירתה של אישה אשר נפטרה מספר ימים קודם להתפרצות. הדירה נמצאת בגבעתיים ולשם כך הגיעו הנאשמים לביתה של המנוחה ופרצו את ביתה באמצעות פתיחה אלימה של דלת הכניסה וחיתוך סורגי חלון המרפסת. בשל כך ששכנים המתגוררים בדירה סמוכה שמעו רעשים מדירת המנוחה, נקטעו מעשי הנאשמים.

בגין אישום זה הורשע הנאשם בקשירת קשר לביצוע פשע, בהתפרצות בצוותא, בהיזק לרכוש בצוותא, בהחזקת מכשירי פריצה בצוותא ובשיבוש מהלכי משפט.

יצוין כי שותפיו של הנאשם 1 למעשה זה הורשעו בביצוע ניסיון להתפרצות ולא בעבירה המוגמרת.

עוד הורשע הנאשם כי ביום 7.9.14, ביחד עם אחרים קשר קשר להתפרץ לדירת מגורים בפתח תקווה, ואכן ביצע את ההתפרצות עם האחרים, כאשר באותו מועד נגנבו מהדירה 4,450 ₪ במזומן וכן תכשיטים שונים.

במעשים אותם ביצע הנאשם פגע בערכים המוגנים של שמירה על רכוש הזולת ועל פרטיותו. רבות נאמר בפסיקה על הנזק הן הממוני והן הנפשי הנגרם לאנשים כאשר מתפרצים לבתיהם, ובענין זה יצויין כי המעשה הראשון בגינו הורשע הנאשם הינו מעשה נבזה, כאשר על פי תכנון כאמור התפרצו לדירתה של אישה שנפטרה ימים ספורים קודם לכן.

צודקת ב"כ המאשימה בטיעוניה כי חומרה יתרה יש לכך שהמעשים בוצעו בצוותא ולאחר תכנון.

עוד יושם לב כי הנאשם המתגורר בראשון לציון הגיע לפתח תקווה ולגבעתיים מתוך כוונה כאמור לבצע את המעשים.

יחד עם זאת, באשר לנסיבות ביצוע העבירה יצוין כי באישום השני בו הורשע הנאשם הוא לא התפרץ בעצמו אל הבית, אלא המתין עם רכב מילוט, והגם שהנאשם הורשע בביצוע העבירה המוגמרת, יש בכך נסיבה לקולא בגזירת עונשו.

בהתחשב בריבוי העבירות בהן הורשע הנאשם בכל אחד מהאישומים, במדיניות הענישה הנוהגת ובערכים שנפגעו, אני קובעת מתחם עונש הולם לכל אחד מהאישומים שהינו 16-36 חודשי מאסר.

באשר לגזירת העונש בתוך המתחם, עתרו הצדדים לענישה בין 30-42 חודשי מאסר אשר כוללים מאסר על תנאי בן 12 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם.

לקולא יצוין במסגרת המתחם כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, ובעניין זה יוער כי במסגרת המשא ומתן אשר התנהל מחוץ לפרוטוקול ציינו הצדדים בפניי נסיבות לקולא וקשיים ראייתיים.

לחומרא, יצוין עברו הפלילי המכביד של הנאשם אשר שנים ארוכות נכנס ויוצא את בתי המאסר לאחר שהוא מבצע בעיקר עבירות רכוש.

אף מאסר מותנה אשר תלוי כנגדו לא הרתיע אותו מביצוע העבירות בהן הורשע.

שמעתי את דברי הנאשם לעונש ואת הבעת החרטה ואולם למרבה הצער מתברר כי דברים דומים השמיע גם בעת שניתן בעניינו גזר הדין בתיק בו תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה. גם אז הביע צער ובושה על מעשיו, ביקש לפנות לתכניות שיקום וביקש התחשבות בפעם האחרונה. ואולם מתברר כאמור כי חרף ההתחשבות של בית המשפט בו הוא שב ומבצע עבירות רכוש פעם אחר פעם.

באשר לעתירת המאשימה להטיל על הנאשם קנס ופיצוי, הרי שעבירות הרכוש מבוצעות מתוך מטרה כספית ולפיכך לא ניתן להימנע מרכיבים עונשיים אלה. יחד עם זאת אתחשב בגובה הקנס והפיצוי, בתקופת המאסר לה ידון הנאשם.

כך גם באשר לרכיב הפסילה, שכן כאשר מורשע אדם בביצוע עבירות אשר לצורך כך נהג בזמן פסילה, לא ניתן להימנע מהשתת רכיבים עונשיים אלו.

יחד עם זאת, באשר לעתירת המאשימה לחלט את הרכב בו נהג הנאשם הרי שאני סבורה כי לאור הענישה לה ידון הנאשם ולאור שקלול הפגיעה הכלכלית אשר תעשה בגזירת הקנס והפיצוי, אין מקום לחילוט הרכב בו נהג.

נוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         29 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 28.7.15.

2.         מאסר מותנה בן 12 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ (שלום ראשל"צ) 42332-08-10, יופעל בחופף ובמצטבר כך שבסך הכל ידון הנאשם בתיק זה ל-35 חודשי מאסר מיום מעצרו.

3.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור הנאשם מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע.

4.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור הנאשם מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

5.         4 חודשי פסילה בפועל מיום שחרורו.

6.         6 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו לבל יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

7.         קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם בתוך 30 יום מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו בתיק זה.

8.         פיצוי למר משה וודאוקר בסך 1,500 ₪.

            הפיצוי ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים החל מ-1.6.16 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

הרכב והטלפון שנתפסו בידי המאשימה יוחזרו לנציג מטעם הנאשם ובכלל זה לגב' אורטל נגאוקר, ת.ז 300013331 .

הדיון הקבוע ליום 23.3.16 מבוטל ואין להביא את הנאשם למועד זה.

זכות ערעור כדין.