1

1)         הנאשם הורשע ביום 30.3.2022, לאחר שמיעת עדויות, בביצוע התנהגות פרועה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 216(א)(1) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2)         לפי האישום וכפי שהוכח במשפט, ביום 11.5.2017 בשעה 19:00 לערך, בכביש סמוך לכניסה לחניון של בית החולים "הדסה" עין כרם בירושלים, התנהג הנאשם במקום ציבורי באופן שעלול להביא להפרת השלום. בתוך כך, הוא הגיע עם אחרים, חלקם קטינים, למקום (להלן: "הקבוצה"). הם עמדו בכביש וחסמו אותו באופן שהפריע לנהגים בנסיעתם. הנאשם והקבוצה התבקשו על-ידי מאבטחי המקום (להלן: "המאבטחים") לעלות על המדרכה או לעזוב את שטח בית החולים. בתגובה החלו הנאשם והקבוצה להתלהם, לצעוק ולקלל את המאבטחים. עוד לפי האישום, הנאשם המשיך להלהיט את הרוחות באומרו לקבוצה ולמאבטחים כי יַראו להם מי הם וכי הקבוצה תגדל. הנאשם והקבוצה המשיכו בהתנהגותם הפרועה עד הגעת ניידת משטרתית.

3)               בדיון מיום 30.5.2022 טענו הצדדים לעונש ושמעתי גם את דברי הנאשם.

2

4)               המאשימה גורסת כי ביחס לעבירה שבוצעה בנסיבותיה, יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין מאסר על תנאי וקנס ועד שישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. לנאשם עבר פלילי וזה מעיד על אופיו כאדם שלא שומר חוק ומועַד לפורענות. המאשימה עותרת להשית על הנאשם מאסר מותנה, פיצויים למאבטחים ולבית החולים וכן קנס.

5)               הנאשם גורס מנגד, בין השאר ובעיקר, כי עברו הפלילי הוא ישן מאד כך שאין לייחס לו כל משקל. הנאשם אב לחמישה ילדים, אשתו לא עובדת והוא תומך במשפחתו. הוא מתנדב שלוש פעמים בשבוע לסיוע לחולה, לרבות הסעה לבית החולים וממנו. האירוע מושא האישום התרחש לפני למעלה מחמש שנים לכן אין מקום לפסיקת פיצוי לנוכח מהות העבירה. העונש ההולם הוא עונש שצופה פני עתיד ולכל היותר קנס בגובה סמלי.

6)               גם הנאשם דיבר לפניי בדיון המוזכר. לדידו, הוא נכח במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון והוא מצטער על כך.

דיון והכרעה

7)               לפי סעיף 40ב בחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לצורך מילוי מלאכת מתן גזר הדין, נקבע בסעיף 40ג כי בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצועה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. לאחר מכן, בתוך המתחם שייקבע, יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, תוך מתן רשות לחרוג ממתחם זה.

8)               הערך המוגן: העבירה בה הורשע הנאשם נועדה להגן על הציבור מפני התנהגות פרועה ופסולה במרחב הציבורי ותוצאותיה של התנהגות כזו שיש בה לפגוע בשקט, בשלווה, בסדר הציבורי, בתחושת הביטחון האישי, ובכלל, בכיבוד החוק והסדר. בנוסף, הפוטנציאל הטמון בהתנהגות כזו להתלקחות לאירוע אלימות פיזית ולאנרכיה של ממש, הוא מאוד גבוה ומכאן גם המסוכנות שבה.

3

9)               נסיבות ביצוע העבירה: כפי שהוכח במשפט, הנאשם ביצע העבירה בנסיבות שאין להקל בחומרתן, בלשון המעטה. הוא הוביל את הקבוצה שחלקה קטינים להתקהלות ולהתלהטות הרוחות במקום וכן לחסימת נתיב נסיעה מוביל לבית החולים (על כל חומרת המעשה הספציפי דנן לחוד). חמור מכך, הוא הוביל למאבק פיזי אלים מול מאבטחי בית החולים שניסו לעשות סדר. התנהגות הנאשם פסולה ולא ראויה, בהתחשב בכך שהתבצעה סמוך לבית חולים אשר אמור להיות נגיש ובטוח, וכן מהווה מקום מרפא ומרגוע לאנשים. הדברים עולים בחומרתם, שעה שהנאשם, ועד מתן הכרעת הדין, נמנע מליטול אחריות על מעשהו אלא בחר לכפור במיוחס לו ולטעון כי המאבטחים העלילו עליו סיפור כּזב הגם שאין בינו לבינם כל היכרות. מנגד, כפי שהתברר במשפט, דובר באירוע שהתרחש למשך תקופה קצרה וכי עם הגעת המשטרה כבר הושגה שליטה.

10)           מדיניות הענישה הנוהגת: מבדיקה של פסיקה שדנה בעבירה מושא האישום, לעתים לצד עבירות נוספות, עולה כי מנעד הענישה הוא רחב ונע בין ענישה חינוכית צופת פני עתיד ועד מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות [ראו בין השאר: ת.פ. (שלום - י-ם) 34075-05-19 מדינת ישראל נ' והב (15.9.2019); ת.פ. (שלום - י-ם) 33315-07-18 מדינת ישראל נ' פסטובסקי (17.2.2019)]. במקרה לפנינו, בנסיבות העבירה שבוצעה, סבורני כי מתחם הענישה ההולמת נע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

11)           נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבידה: בהקשר דנן נתתי את דעתי לגילו של הנאשם (בן 36 כיום, ובן 31 במועד ביצוע העבירה), נתתי את דעתי לכך שהוא אב משפחה ברוכת ילדים, לכך שהוא מתנדב מזמנו לסיוע לחולה, וכן נתתי את דעתי לחלוף התקופה ממועד האירוע ועד מתן גזר הדין. כל זה נשקל לקולת העונש. לחומרת העונש לעומת זאת, נשקל עברו של הנאשם (כעולה ממוצג מא/9), שלפיו הוא הורשע בחודש 12/2007בביצוע הפרת הוראה חוקית וגם איומים בשנת 2006. אמנם קיים מרחק זמן של 10 שנים בין העבירות דנן לעבירה מושא המקרה לפנינו, אך אין להתעלם מן המשותף בין העבירות בהן הורשע, והוא התנהגות מאיימת תוך רמיסת הנורמה. לאחר שקלול האמור, ובנסיבות העניין, מקובלת עליי טענת המאשימה לפיה יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

תוצאה

4

12)           לאור האמור משׁית על הנאשם את העונשים הבאים:

א)    שלושה חודשי מאסר אשר ירוצו ככל שהנאשם יעבור את העבירה שבה הורשע או כל עבירת אלימות, תוך שלוש שנים מהיום.

ב)      הנאשם יישא בקנס בגובה 1,500 ₪ אשר ישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים עוקבים. התשלום הראשון ישולם עד יום ה-7.10.2022. השני יבוצע עד הראשון לחודש העוקב וכך חוזר חלילה. התשלום של הפיצויים והקנס יבוצע באמצעות רשות האכיפה והגבייה לפי אחת הדרכים המפורטות באתר המרשתת שלה (למידע: ניתן ליצור קשר בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000).

ג)       הנאשם יתחייב לשלם סך 3,000 ₪ ככל שיעבור את העבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות תוך שנתיים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, י"א אלול תשפ"ב, 07 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.