ת"פ 11786/04/18 – עלאא חגאגלה,חנאם אלראזם,אחמד עלי אבו תין נגד מדינת ישראל
לפני: כב' השופט אהרן פרקש, נשיא כב' השופטת תמר בר אשר
|
חגאגלה ואח' נ' מדינת ישראל |
1
המערערים
בעתפ"ב 11786-04-18 |
1.עלאא חגאגלה 2.חנאם אלראזם
|
|
|
כולם ע"י ב"כ עו"ד ג'יאת נאסר
|
|
נ ג ד
|
|
|
המשיבה |
מדינת ישראל
|
|
|
ע"י ב"כ עו"ד אסף שטרן ועו"ד אריאלה בן אהרן |
|
פסק דין |
1. עניינו של פסק דין זה, שני ערעורים, כל אחד בעניין שתי החלטות, שהדיון בהם אוחד, כדלקמן:
עתפ"ב 11786-04-18 - ערעור זה הוגש על שתי החלטות של בית של המשפט השלום בירושלים (כב' השופטת ס' אלבו), מיום 12.3.2018, בעניין שני הליכים (צ"א 21242-02-18; בב"נ 64079-02-18). בשתי החלטות אלו דחה בית המשפט את בקשות המערערים לביטול צווי הריסה מנהליים שנתן ביום 4.2.2018 מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה. בעניין הראשון, נושא הצו הוא מבנה חד-קומתי ששטחו כ-100 מטר בכפר וולאג'ה בירושלים. בעניין השני, נושא הצו הוא גדר שאורכה כ-60 מטר ושער ברזל וכן מבנה חד-קומתי מבלוקים ובטון ששטחו כ-100 מ"ר, אף הוא בכפר וואלג'ה בירושלים.
2
עתפ"ב 57730-04-18 - ערעור זה הוגש על שתי החלטות של בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' דמביץ) מיום 28.2.2018 ומיום 21.3.2018 (בב"נ 64052-02-18). בהחלטה הראשונה דחה בית המשפט את בקשת המערער להעברת הדיון בתיק למותב אחר בבית המשפט השלום, ובהחלטה השנייה דחה את הבקשה לביטול צו הריסה המנהלי. בעניין זה נושא הצו הוא תוספת בניה בשטח של כ-120 מ"ר (משטח בטון, עמודי יסוד ותקרה, ללא קירות חיצוניים וטיח וללא תשתית), אף כאן בכפר וואלג'ה בירושלים.
2.
תחילה העלה בא-כוח המערערים טענה בדבר
סמכותו של בית משפט קמא. לטענתו, סעיף
לא ניתן לקבל את טענתו האמורה
של ב"כ המערערים. שכן, על פי הוראת סעיף
אומנם, סמכויותיו של בית המשפט
לעניינים מקומיים הוגדרו בסעיף
3
לעניין זה יש לתת את הדעת לכך
שבשני החיקוקים המסדירים את מקום מושבם של בית משפט השלום בירושלים ושל בית המשפט
לעניינים מקומיים בירושלים נקבע במפורש כי "מקום מושבו ... הוא בתחום
הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא" ללא כל החרגה מיוחדת, או קביעת מקום
מיוחד למושבו (ראו: סעיפים
לבסוף נוסיף, כי ב"כ המערערים לא הצביע על מה מבוססת הנחתו כי תכלית התיקון הקובע שבצווים השונים ידונו ערכאות שונות, הייתה "הזרמת דם חדש" ולא, כטענת המשיבה, כי ההבחנה נובעת מטעמים תקציביים (כפועל יוצא מהאבחנה בין תקציבי ועדות התכנון המקומיות לבין ועדות התכנון המחוזיות).
3. נוסף לטענה האמורה, מיקד ב"כ המערערים, את טענותיו בכך שאכיפת עבירות הבנייה ללא היתר בכפר וואלג'ה, היא בגדר אכיפה בררנית, ובעיקר טען, כי אכיפה זו אינה צודקת. זאת מהטעם שלכפר אין תכנית בניה (למעט תכנית RJ5) המאפשרת הגשת בקשות להיתרי בניה, וכן מהטעם שתושבי הכפר אינם נהנים משירותים מוניציפליים, או מכל שירות אחר מרשויות המדינה, למעט אכיפת עבירות בנייה. לחלופין טען, בהסתמך בין השאר, על פסק הדין בעניין ע"פ (מחוזי-ירושלים) 9083/05 חליפה נ' מדינת ישראל ( 2.8.2006) (להלן: פס"ד חליפה), כי יש לדחות את ביצוע הצווים ולאפשר למערערים לקדם תכנית שמכוחה ניתן יהיה לבקש היתרי בניה.
4. בחנו טענה זו, שבעניינה הרחיב ב"כ המערערים וטען ארוכות לגביה, ובעיקר טען, כי מדובר בבניה לצרכי מגורים של בני משפחה, ולא לצרכים מסחריים. לא מצאנו שיש בטענה זו כדי להצדיק את ביטול צווי ההריסה וזאת בין השאר ובעיקר מהטעמים הבאים:
4
ראשית, כידוע, כבר נפסק פעמים רבות כי אין בטענות שעניינן אפליה, אכיפה בררנית ואי הצדקה לאכיפת עבירות בנייה כלפי מי שאינו נהנה משירותי הרשויות המקומיות, כדי להצדיק ביטול צווי הריסה מנהליים. היעדר אכיפה של עבירות בנייה במקומות אחרים, או באותו אזור, אינו שולל אכיפת עבירות בנייה. המענה לטענה זו הוא, כי יש לעודד את הרשויות להרחיב את אכיפת עבירות הבנייה גם לגבי עבירות אחרות באותו אזור ובאזורים אחרים.
הכלל הוא, כי "אי-נקיטת
צעד משפטי נגד עבריין אחד אינה מבטלת הליך נגד עבריין אחר" (ע"פ
371/86 בן זכאי נ' מדינת ישראל, עיריית תל אביב-יפו, פ"ד מא(4) 298
(1987), כבוד הנשיא מ' שמגר, פסקה 5). בדומה נקבע, בעקבות פסק הדין האמור, כי "באשר
לטענת האפליה שמעלה העותר, נראה כי כוחה של טענה כזאת הוא לגרום לכך שהרשות תחויב
לאכוף את ה
שנית, מקובלות עלינו טענות ב"כ המשיבה, כי אין עוד מקום להוסיף ולהסתמך על פסק הדין בעניין חליפה, שניתן לפני כשתיים-עשרה שנה, כמקור אשר לכאורה, מאפשר דחיית ביצועם של צווי הריסה של מבנים שנבנו ללא היתר כדין, באזורים שאין לגביהם תכנית. כן מקובלת עלינו טענתו, כי בכל מקרה, דובר בנסיבות שונות לחלוטין.
אחד העניינים שנדון בפסק-דין
חליפה (שבמסגרתו נדונו חמישה-עשרה ערעורים שהדיון בהם אוחד), היה שאלת מועד ביצועם
של צווי הריסה שיפוטיים שניתנו במסגרת גזרי דין בעניינם של המערערים אשר הורשעו
בעבירות של בנייה ללא היתר. באותו עניין דובר בצווי הריסה שיפוטיים שניתנו לגבי
בניה קיימת, בשונה מבניה המופסקת באִיבָּה באמצעות צו הריסה מנהלי. כך שממילא פסק
דין זה אף לא קבע נורמות באשר לבניה עתידית או כזו המצויה בראשיתה. מכל מקום, במסגרת
פסק הדין שניתן בעניין חליפה לא בוטלו צווי ההריסה, אלא נדחה ביצועם למשך שלוש
שנים כדי לאפשר קידום תכנית שמכוחה יכול שיינתן היתר בניה. הדין לעניין דחיית
ביצועו של צו הריסה שיפוטי בהתאם ל
5
5. עוד יש להוסיף, כי בכל הנוגע לטענת אי הצדק, הרי שדרך המלך לתקיפת טענות אלו היא בהגשת עתירה מנהלית מתאימה, כפי שאמנם נהגו תושבי הכפר וואלג'ה, לרבות מי מבין המערערים. במסגרת עתירה מנהלית שהגישו, עתרו הם להורות לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לתכנן בכפר, לאשר תכניות אשר יזמו התושבים ולאפשר תכניות שמכוחן יוכלו להגיש בקשות לקבלת היתרי בנייה (ראו לעניין זה פסק דינו של כב' השופט א' רובין בעת"מ 11782-04-17 מועצת הכפר וואלג'ה ואח' נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים (11.2.2018)).
בשולי הדברים אף נוסיף, כי קשה לקבל את טענת הצורך בקורת גג לתושבי המקום, במקום שבו מדובר בבניה נרחבת ובהיקפים גדולים.
6. לנוכח כל האמור הערעור נדחה.
מאחר שב"כ המשיבה לא עתר להטלת הוצאות, לא נדרשנו לשאלה זו ואיננו עושים צו להוצאות בנסיבות אלה.
7.
ב"כ המערערים עתר לעכב את ביצוע
פסק הדין, ככל שהערעורים יידחו. לעומתו, ב"כ המשיבה התנגד לכך והפנה להוראות
סעיף
8. בשולי הדברים נבקש להוסיף, כי הערעור נדון לפני הרכב של שלושה שופטים בהתאם להחלטה שניתנה באחד משני הערעורים הנדונים (עתפ"ב (מחוזי ירושלים) חגאגלה ואח' נ' מדינת ישראל (13.5.2018) (כבוד השופטת ח' מ' לומפ)).
על-פי החלטה זו, הוראת סעיף
6
כפי שהובהר בהחלטה האמורה (ראו
שם ביתר הרחבה), סעיף
אנו מוצאים אפוא, לנכון להפנות
את תשומת לבו של המחוקק להחלטה האמורה, וכן להשלכה שיש לתיקון 116 של
9. מכל הטעמים שעליהם עמדנו, הערעור כאמור, נדחה.
לצורכי התארגנות בלבד, ביצוע הצווים יעוכב עד יום 12.8.2018.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום יז' אב תשע"ח, 29/07/2018 בהעדר הצדדים.
|
||
אהרן פרקש, נשיא |
חנה מרים לומפ, שופטת |
תמר בר-אשר, שופטת |
|
|
|
