1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו 5 עבירות של השמטה מתוך דו"ח מס הכנסה שיש לכללה בדו"ח במזיד, בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשמ"ב - 1982, 6 עבירות של מסירת תרשומת כוזבת במזיד, בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה, ו-5 עבירות של שימוש במרמה ערמה ותחבולה במזיד, בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

2

כתב האישום עניינו בהעלמת מיסים מהכנסות שהתקבלו מניהול חשבונות בבנק UBS בשווייץ.

הנאשם העלה שתי טענות להגנה מן הצדק.

הטענה האחת, לפיה ניהל משא ומתן עם פקיד שומה שבסופו הגיעו הצדדים להסדר של גילוי מרצון בגין התקופה הרלוונטית והסכומים הנקובים בכתב האישום. עוד טען, כי שילם סכום של מעל 550,000 ₪ להסרת המחדלים. לטענתו, בניגוד להסדר גילוי מרצון שנערך עמו,הוגש כתב אישום.

הטענה השנייה, עניינה באכיפה בררנית. לטענת הנאשם, חשבונות הבנק שלו היו חלק מרשימה של חשבונות שבגינן נוהלו חקירות על ידי רשויות המס. לטענתו, הרשימה כוללת מספר אנשים שלא הוגש נגדם כתב אישום, והליך החקירה בעניינם הסתיים בהליך כופר, לרבות גב' אביבה גלעד ובעלה משה גלעד, אשר שימש כשופט בית משפט מחוזי בחיפה. לטענת הנאשם, הגשת כתב האישום דווקא נגדו מהווה אכיפה בררנית.

התביעה טענה, לעומת זאת, כי לא היה הליך גילוי מרצון בעניינו של הנאשם, וכי החקירה נוהלה נגד הנאשם לאחר שנתפס ולא בעקבות גילוי מרצון. מכאן טענה, כי לא מתקיימות נסיבות לסיום ההליך בכופר.

עוד טענה, כי עניינם של אחרים, שלא הוגש נגדם כתב אישום, שונה מעניינו של הנאשם, ובכלל זה גב' אביבה גלעד ומר משה גלעד.

טענותיו של הנאשם מצריכות בירור עובדתי.

טענתו הראשונה של הנאשם יכולה להתברר רק בהליך של הוכחות, ועל כך ניתן ללמוד מתוך מכלול הטענות העובדתיות הראייתיות הנזכרות בטענותיהם של שני הצדדים, לרבות המסמכים שאליהם הפנו והטענות בדבר דברים שנאמרו לנאשם במהלך הליכי החקירה. בטענות עובדתיות מסוג זה לא ניתן לדון, אלא לאחר שמיעת ראיות והתרשמות ממהימנות הגרסאות.

גם לא ניתן בשלב זה להכריע בטענתו השנייה של הנאשם. על הנאשם להניח תשתית ראייתית ממשית בעניין זה, לרבות הצגת ראיות בדבר מהות החקירה שהתנהלה נגד המעורבים האחרים, פרטיה, ההחלטות בעניין סגירת התיקים נגדם והנימוקים לכך.

3

במהלך הדיון שהתקיים ביום 13.11.18 טענה התביעה, כי הנאשם לא ביקש מסמכים מתיקים אחרים. בהמשך לכך הוריתי, כי ככל שהנאשם מבקש להגיש בקשות לעיון בחומר חקירה, בהקשר זה, עליו לפנות קודם לכן לתביעה. טרם התקבל עדכון בעניין זה.

לאור האמור, לא ניתן להכריע בשלב זה בטענות הנאשם להגנה מן הצדק, וטענותיו יהיו שמורות לו להמשך ההליך, ככל שיימשך.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ט, 13 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.