1

כתב האישום

במסגרת הסדר דיוני, שלא כלל הסכמה עונשית, הורשע הנאשם על-פי הודאתו בעובדות כתב אישום המתוקן, ובביצוע עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק) ותקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 31.3.2019 שהה הנאשם בחנות "המשביר לצרכן". במהלך שיטוטיו בחנות, נטל הנאשם בושם בשווי 329 ₪, אותו הוציא מאריזתו כששם אותו בשקית ובה פריטים אותם רכש בחנות, מבלי שרכש את הבושם. ביציאתו מהחנות צפצף זמזם האבטחה, ולכן קב"ט החנות והמאבטח עיכבו את הנאשם וביקשו ממנו לראות קבלה עבור רכישותיו. משהתברר, כי הבושם אינו נכלל ברשימת הפריטים עליהם שילם הנאשם, ביקשו הקב"ט והמאבטח מהנאשם להתלוות אליהם, אך זה סירב, דחף את הקב"ט וניסה להימלט מהמקום. השניים חסמו את דרכו, ובתגובה היכה הנאשם את הקב"ט באגרוף בפניו. בהמשך ניסה הקב"ט לצלם את הנאשם, ובתגובה, דחף הנאשם את הקב"ט בחוזקה בחזהו והדף אותו לאחור. כתוצאה מכך חש הקב"ט ברע ופונה לבדיקה רפואית.

מהלך הדיון

האירוע נשוא כתב האישום התרחש ביום 31.3.2019, יום מעצרו של הנאשם. הנאשם שוחרר ביום 10.4.2019 למעצר בית מלא, זכה להקלה בדמות שעות התאווררות ביום 24.7.2019, וביום 25.9.2019 הותרתי את הנאשם בתנאים של מעצר בית לילי. לא נרשמו הפרות לחובתו.

2

תסקירי שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים. מדובר בצעיר כבן 23, רווק, המתגורר עם אמו ואחיו במזרח ירושלים. הוא סיים שמונה שנות לימוד ויצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. אביו נפטר ממחלה במהלך השנתיים האחרונות. לחובת הנאשם 2 הרשעות ואי-הרשעה בתחום הרכוש, לרבות עבירות של גניבה ממעביד, גניבת רכב והחזקת נכס החשוד כגנוב. לחובתו 7 חודשי מאסר מותנה משני תיקים (3 ו-4 חודשים). שירות המבחן עמד על כך שהנאשם מתקשה ליטול אחריות למעשיו, הן ביחס לעברו הפלילי, הן ביחס למעשה הנוכחי. לגבי עבירת הרכוש טען שמדובר במעשה שטות, אך הכחיש את ביצוע עבירת התקיפה. שירות המבחן התרשם מצעיר שאישיותו טרם התגבשה, הנוטה להתנהגות אימפולסיבית, מתוך רצון למצוא פתרון מהיר למצוקתו הכלכלית, אף במחיר של ביצוע עבירות. בתחילת הדרך, לא היה נכון הנאשם לטיפול ואולם לאחר "שיחת מוטיבציה" עם בית המשפט ובא-כוחו, נרתם הנאשם לטיפול ושיתף פעולה עם שירות המבחן. פן משמעותי בחייו של הנאשם שהשתנה, הוא העובדה שהוא מתמיד בעבודה מזה למעלה משנה. שירות המבחן מעריך, כי פן זה של חייו הוא חשוב, ומעניק לו משמעות ויציבות, ומתיישב עם שאיפותיו המילוליות של הנאשם לנהל אורך חיים יצרני ותקין. עובדה זו חשובה במיוחד לצעיר ששירות המבחן מעריך, כי נמצא בתהליכי גיבוש זהותו וזקוק ליד מכוונת בהקשר זה. שירות המבחן סבר, כי נוכח השינוי שעבר הנאשם, יש מקום להאריך את המאסרים המותנים, להטיל על הנאשם של"ץ בהיקף 150 שעות וכן צו מבחן, להבטחת המשך הקשר הטיפולי והפיקוחי עם הנאשם לאחר גזירת דינו.

חוות דעת של הממונה על עבודות השירות

הממונה הגיש חוות דעת על אודות כשירות הנאשם לבצע מאסר בעבודות שירות. מחוות הדעת עולה, כי הנאשם נמצא כשיר לבצע עבודות שירות בבית החולים הפסיכיאטרי ב"כפר שאול".

רישום פלילי

3

כאמור, לנאשם 3 פרטי רישום פלילי. בת"פ (נתניה) 28146-10-16 (מיום 3.7.2018) הורשע הנאשם בעבירה של גניבה ע"י עובד, והוטל עליו מאסר על תנאי למשך 4 חודשים בכל עבירה שעניינה גניבה, וכן של"ץ והתחייבות בסך 2,000 ₪ (להלן - תיק התנאי הראשון; התנאי הראשון). בת"פ (י-ם) 62475-12-16 (מיום 22.5.2017) נדון הנאשם למאסר בפועל של 8 חודשים, וכן למאסר מותנה של 3 חודשים בכל עבירת רכוש (להלן - תיק התנאי השני, התנאי השני). שני המאסרים המותנים הם בני-הפעלה בענייננו. כמו כן לחובתו אי-הרשעה מבית המשפט לנוער בעבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, עתרה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר שבין חודשים ספורים לבין 12 חודשים לרבות בעבודות שירות וענישה נלווית, וכן הפעלה מצטברת של המאסרים המותנים וההתחייבות התלויים ועומדים נגדו. ב"כ המאשימה הדגישה את עברו הפלילי, את אופיו האלים של האירוע ואת נטילת האחריות החלקית של הנאשם. מאידך, ביקש הסניגור לבכר את שיקולי השיקום לנוכח כברת הדרך שעשה הנאשם במסגרת הליך זה, ולכן ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

הנאשם תיאר לפניי כי פעל רבות מול שירות המבחן בשנה האחרונה, וכעת הוא מצר על טעותו, נוטל אחריות ומתחרט על המעשים.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של השמירה על קניינו של הפרט וקניינו של הציבור, וכן בערך המוגן של שלום גופו ונפשו של האדם. במעשיו, פגע הנאשם במידה נמוכה-בינונית בערכים המוגנים, שעה שלא רק שגנב דבר לא לו, אלא נקט אלימות במטרה להימלט מהדין.

4

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מדובר בעבירה מתוכננת (בכל הנוגע לגניבה) כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן. עבירת האלימות הייתה תוצאת רצונו של הנאשם לחמוק מלתת את הדין למעשיו, כאשר יש בביצוע התקיפה בשני שלבים מימד של חומרה; הנאשם צריך היה להימנע מן המעשים, ואין מדובר ב"מעשה שטות" או ב"משובת נעורים". ניתן לומר שגניבת בגדים, בשמים וציוד אחר מחנויות ברחבי ירושלים, הפך ל"מכת עיר" בשנתיים האחרונות, והדברים נאמרים על סמך ריבוי התיקים מסוג, בהם נתקל בית המשפט דבר יום ביומו; הנאשם גרם נזק ממוני לחנות וגרם נזק לקב"ט, נזק שיכול היה להיות גדול יותר; הנאשם ביצע את המעשים בשל תאוות בצע.

מדיניות הענישה הנוהגת - הענישה מגוונת בעבירות מסוג זה, וניתן למצוא מי שנגזרים עליו עונשי מאסר קצרים וחד-ספרתיים או מאסר בעבודות שירות במקרים המתאימים. כך למשל, לגבי גניבת טלפונים וארנקים אושר מתחם שבין עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר, והושת עונש של 3 חודשי מאסר ויום מאחורי סורג ובריח בנסיבות של גניבה, התחזות והפרעה לשוטר - רע"פ 5561/19 נקלה נ' מ"י (מיום 29.8.2019); ברע"פ 6365/13 קליינר נ' מ"י (מיום 23.9.2013) אושר מתחם שבין חודשיים עד שמונה חודשי מאסר, בגין גניבת טלפון חכם. שם נגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל; בעבירה של תקיפה סתם, ניתן לשקול מאסר על תנאי - ר' לדוגמה: רע"פ 10232/17 ראובן נ' מ"י (מיום 14.3.2018) שם אושר מתחם שבין מאסר על תנאי ל-9 חודשי מאסר, ונגזר מאסר על-תנאי, במקרה של תקיפת קוון ע"י אוהד כדורגל. במקרה אחר של תקיפת אדם בפאב, אושר מתחם שבין 3 ל-14 חודשי מאסר, ונגזרו על הנאשם שם 4 חודשי מאסר, הגם שנשקל עונש של עבודות שירות - רע"פ 4265/15 דדון נ' מ"י (מיום 22.6.2015).

מתחם הענישה - לפיכך, אני מאמץ את מתחם הענישה לו עתרה המאשימה, בין מאסר קצר ועד 12 חודשי מאסר לרבות בעבודות שירות ברף הנמוך של המתחם.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין, המיקום במתחם וחריגה ממנו מטעמי שיקום - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם נטל אחריות חלקית למעשים מול שירות המבחן, ואולם היום שמעתי ממנו חרטה אמיתית. בתחילת הדרך מול שירות המבחן, "גמגם" הנאשם בשיתוף הפעולה שלו. הדבר השתנה, ובמהלך שני תסקירים תואר שיתוף פעולה חיובי, והתייצבות בחייו של הנאשם, כשהעוגן העיקרי הוא החזקת בעבודה יציבה מזה למעלה משנה. שירות המבחן מעריך כי מדובר בבחור צעיר בעל אישיות מתגבשת הזקוק להנחיה ולמסגרת קבועה. מכאן שהנאשם עשה כברת דרך משמעותי ומוכחת בדרך השיקום. לחובתו של הנאשם עברו הפלילי המכביד והמאסרים המותנים התלויים ועומדים נגדו.

5

אלמלא השיקום שהוכיח הנאשם והתקווה שימשיך בכך, שקיים לה בסיס חיובי המתבטא במעשיו של הנאשם בחודשים האחרונים, היה מקום להיעתר לעמדת המאשימה. אלא שאני סבור שיש לחרוג מטעמי שיקום ולהימנע מהטלת מאסר ולו בעבודות שירות, שכן הדבר יוביל לאובדן עבודתו של הנאשם, שהיא כרגע, העוגן העיקרי ליציבות ולחיוב בחייו, וידרדר את הנאשם במידה סבירות גבוהה, בחזרה לפשע.

גזירת הדין

לפיכך, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        250 שעות של"ץ שיבוצעו ע"פ תוכנית שיכין שירות המבחן ויגישה לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום. הנאשם הוזהר כי אם לא יבצע את השל"ץ ע"פ הוראות שירות המבחן, ניתן יהיה להענישו מחדש לרבות שליחתו למאסר. השל"ץ לא יחל לפני תום 45 ימים מהיום.

ב.         מחדש את המאסר המותנה של 3 חודשים, שלא יעבור הנאשם כל עבירת רכוש בתוך שנתיים מהיום - במסגרת ת"פ (י-ם) 62475-12-16 מיום 22.5.2017;

ג.         מאריך את המאסר המותנה של 4 חודשים, שלא יעבור הנאשם כל עבירה שעניינה גניבה בתוך שנתיים מהיום - במסגרת ת"פ (נתניה) 28146-10-16 מיום 3.7.2018.

ד.         מפעיל את ההתחייבות בסך 2,000 ₪ מת"פ 28146-10-16 כקנס. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.3.2021 ובכל 1 לחודש רציף ועוקב. לא ישולם כלל, יאסר הנאשם למשך 8 ימים. לא ישולם תשלום במועד, יועמד הקנס לפירעון מיידי.

ה.        מטיל פיצוי לטובת ע"ת 1, בסך 2,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 1.5.2021 ולא, יישא הפרשי ריבית פיגורים והצמדה כחוק.

ככל שקיימות הפקדות, תקוזזנה תחילה מהפיצוי ואח"כ מהקנס, על אף כל הודעת עיקול. ככל שלא קיימת הודעת עיקול תוחזנה יתרת זכות לנאשם. ככל שקיים עיקול, לא תוחזר יתרה לנאשם.

ו.         צו מבחן למשך 18 חודשים מהיום. הנאשם הוזהר לשתף פעולה עם שירות המבחן שאם לא כן, ניתן יהיה לגזור את דינו מחדש.

יש לשלוח לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב שבט תשפ"א, 25 ינואר 2021, במעמד הצדדים.