1

נוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד מיקי ברגר

             ב"כ הנאשם עו"ד ערן ראו

             הנאשם הובא באמצעות שב"ס

פתח דבר

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 04.08.2014 בסמוך לשעה 00:30, התגלע ויכוח בין הנאשם לבין בת זוגו (להלן: "המתלוננת") בביתם. בהמשך לוויכוח, יצאה המתלוננת מן הבית. הנאשם התקשר אליה ואמר לה "אל תחזרי הביתה אם תחזרי יהיו לך בעיות". בהמשך אמר לה כי הוא מתכוון לפוצץ בלון גז בבית.

המתלוננת שבה לבית ואז, ניפץ הנאשם את מכשיר הטלוויזיה בפניה.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם ואת מידת הפגיעה הגבוהה בערכים החברתיים הנפגעים בגין מעשיו של הנאשם.

2

הנאשם איים על המתלוננת ואף ניפץ את מכשיר הטלוויזיה בביתם וזאת על מנת להטיל אימה על המתלוננת.

לטעמה של המאשימה, מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 5 חודשי מאסר בפועל לבין 14 חודשי מאסר בפועל. כן, הטלת מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

לחובתו של הנאשם עבר פלילי ובין היתר בעבירות רכוש, אלימות, הפרעת שוטר במילוי תפקידו. הנאשם אף ריצה מאסרים בפועל והרשעתו האחרונה הייתה בגין עבירת תקיפת בת זוג כנגד אותה מתלוננת. אולם, גם בכך לא היה כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות.

לקולא, ציינה ב"כ המאשימה כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

המאשימה עתרה להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת.

טיעוני ההגנה

במסגרת הבאת ראיות לעונש מטעם הנאשם, העידה המתלוננת שסיפרה כי הם נמצאים בהליך שלום בית אצל רב. הם מנהלים מערכת יחסים זוגית מזה כעשר שנים. היא סולחת לנאשם על מעשיו ומוכנה לתת לו הזדמנות נוספת.

ב"כ הנאשם טען כי האיומים שהשמיע הנאשם כלפי המתלוננת אינם מצויים ברף הגבוה ומצביעים על נזקקות ומצוקה. הדבר אף נתמך, לדבריו, בחוות דעת פסיכיאטרית שניתנה בעניינו של הנאשם והוגשה בהליך המעצר. הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית משנת 2002. סובל ממספר הפרעות ובין היתר, מהפרעה דיכאונית על רקע שימוש באלכוהול. עוד צין ב"כ הנאשם כי העבירה בוצעה כשהיה שרוי הנאשם תחת השפעת אלכוהול.

הנאשם והמתלוננת מבקשים לשוב ולהתגורר יחדיו ולהסתייע ברב פנחס מלכה בהליך שלום הבית אותו הם רוצים לעבור.

לדידו של ב"כ הנאשם, מתחם העונש ההולם שהציגה המאשימה הוא מופרז ועליו לנוע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל.

לטעמו, אין זה ראוי בנסיבות המקרה ליתן משקל גבוה בשיקולי הענישה לגמול, שכן מדובר בבני זוג החיים יחדיו ומנהלים מערכת יחסים זוגית מזה כעשר שנים.

עוד ציין ב"כ הנאשם כי זהו המעצר הארוך ביותר ששהה בו הנאשם עד כה. הנאשם עצור תקופה ממושכת, החל מיום האירוע, 04.08.14 והוא סבור כי תקופת מעצר ממושכת זו יש בה כדי להרתיע את הנאשם.

ב"כ הנאשם עתר להסתפק בימי מעצרו של הנאשם ולהשית עליו התחייבות חלף קנס. מצבם הכלכלי של הנאשם והמתלוננת, אשר מנהלים משק בית משותף, בכי רע. הנאשם מתקיים מהבטחת הכנסה ובת זוגו, המתלוננת עובדת לפרקים.

ב"כ הנאשם תמך עתירתו בפסיקה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט.

3

הנאשם ביקש כי בית המשפט יתחשב בו. הנאשם הביע חרטה על מעשיו, הוא למד לקח ולא יחזור על כך. הוא ביצע זאת, משום שהיה שתוי והיום, הוא מבין שהוא צריך לטפל בעצמו. עוד סיפר הנאשם כי יש להם רב מומחה שמטפל בהם. הנאשם סיפר כי גדל במשפחה קשת יום ונחשף לעבריינות, חייו היו קשים. כעת, הוא נתון במעצר תקופה ממושכת ולא קלה. הנאשם ביקש את סליחתה של המתלוננת ואת סליחתו של בית המשפט.

דיון

תיקון מס' 113 לחוק העונשין מתווה הדרך בה על בית המשפט לפסוע בבואו לגזור את דינו של נאשם אשר הורשע בדין.

בשלב הראשון, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם יקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.

לאחר מכן, יגזור בית המשפט את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם שנקבע על ידו, תוך התחשבות גם בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, בהתאם לסעיף 40יא לחוק.

הנאשם הורשע, כאמור, בעבירת איומים ובעבירת היזק לרכוש במזיד.

הערכים המוגנים העומדים מאחורי עבירת האיומים הם הגנה על שלוות נפשו של הפרט ומניעת הפחדתו והקנטתו. כך גם עומד מאחורי עבירה זו הגנה על חופש הבחירה של הפרט (ראה רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 95, 105; רע"פ 1178/97 כהנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 266, 270; ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 373, 378).

הערך המוגן העומד מאחורי עבירת היזק לרכוש במזיד הוא קניינו של הפרט וכן, מניעת הפחדתו.

הנאשם איים על המתלוננת כי אם תחזור לבית, יהיו לה בעיות וכן, כי יפוצץ בלון גז בבית. לא הסתפק הנאשם בכך, אלא לאחר ששבה המתלוננת הביתה, אף ניפץ בפניה את מכשיר הטלוויזיה וזאת, על מנת להטיל עליה אימתו.

פגיעתן של העבירות בהן הורשע הנאשם הינה ממשית, במיוחד לאור העובדה כי אחד האיומים שהשמיע הנאשם הוא איום קונקרטי כי יפוצץ בלון גז בבית וכי האיום הושמע כלפי בת זוגו.

מתחם העונש ההולם לעבירות מעין אלה נע בין הטלת עונש מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

4

הנאשם בעל עבר פלילי לא מבוטל הכולל 14 הרשעות קודמות ובין היתר, בעבירות אלימות, רכוש והפרת הוראה חוקית וכן, הליך שהסתיים באי הרשעה בבית המשפט לנוער עוד בשנת 1985. הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה משנת 2010 ועניינה עבירת אלימות כנגד אותה מתלוננת שבמקרה דנן.

הנאשם אמנם הודה במיוחס לו ובכך, חסך זמן שיפוטי יקר, אך נראה כי לא למד את לקחו והוא שב וחזר לסורו. עברו הפלילי העשיר והעובדה כי ריצה מאסרים בפועל, מאחורי סורג ובריח, לא הרתיעו את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות ואף, כנגד אותה מתלוננת, בשנית.

לא נעלם מעיני מצבו הנפשי של הנאשם, כפי שהביע אותו בא כוחו בטיעוניו וכן, העובדה כי בני הזוג מסתייעים ברב על מנת להגיע לשלום בית ומצאתי כי לאלו יש ליתן משקל מסויים.

לאור האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

שישה חודשי מאסר ויום לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרו של הנאשם, 04.08.14.

שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות או איומים.

לא מצאתי לחייב את הנאשם בתשלום קנס ו/או פיצוי. הנאשם והמתלוננת מקיימים משק בית משותף ותשלום כזה יכול ויהווה, בסופו של דבר, נטל על כתפיה של המתלוננת.

5

הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 2,000 ₪ שתוקפה למשך שנתיים, לבל יעבור העבירות בהן הורשע. ההתחייבות תחתם עוד היום - 03.12.14, שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 3 ימים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ה, 03 דצמבר 2014, במעמד הצדדים.