1

השתלשלות ההליך:

1.      ביום 21.2.16, במסגרת הסדר טיעון, הודתה הנאשמת בכתב אישום מתוקן והורשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.      בהתאם למוסכם הופנתה הנאשמת לשירות המבחן והתקבלו בעניינה שישה תסקירים, שהראשון שבהם מיום 1.9.16 והאחרון מיום 11.10.18: מאפייני אישיותה של הנאשם, חוסר יציבותה הרגשית וחוסר בשלות להירתם להליך טיפולי, מונעים אפשרות לטיפול יעיל. לפיכך נמנע השירות מהמלצה שיקומית.

3.      היום, 23.10.18, טענו הצדדים לעונש לפי עמדותיהם:

התביעה עתרה לעונש שעיקרו מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית;

ההגנה עתרה לעונש שעיקרו מאסר מותנה, כהמלצת שירות המבחן;

מעשי הנאשמת:

1.      ב-14.5.15 בשעת לילה, עוכב אחיה של הנאשמת על-ידי שוטרים בחשד להקמת רעש, והושב בניידת המשטרה. הנאשמת הגיעה למקום ונעמדה בין הנאשם, שישב בניידת, לבין שוטר. האח החל לצאת מהניידת, אך הודע לו על מעצרו והוא נכבל.

2.      פקח עירוני שנלווה לשוטרים ניסה להדוף את הנאשמת, ואז תקפה אותו הנאשמת ושרטה אותו בציפורניה, כשהיא גורמת לו לשריטות בפניו ובקרנית עינו השמאלית.

2

נסיבות העבירה - קביעת מתחם העונש ההולם:

1.      הערכים המוגנים בעבירה של תקיפת עובד הציבור הם הגנה על עובדי הציבור, המצויים לא-אחת בסיכון של-ממש לפגיעות אלימוֹת בביצוע עבודתם בשליחות הציבור, והגנה על יכולתם - וכך גם על יכולת השירות הציבורי - לבצע את תפקידיהם.

2.      הנאשמת פגעה בערכים אלו באופן ממשי, בתקיפתה את הפקח העירוני. המעשה לא היה מתוכנן והנזק הפיזי-קונקרטי לא היה חמור או מתמיד. עם-זאת, הנזק הפוטנציאלי חמור יותר, ואין לזלזל בתחושות הכאב והעלבון שחוה הפקח.

3.      בהתחשב בכלל הנסיבות ובמדיניות הענישה הנוהגת, ייקבע מתחם העונש ההולם בין מאסר מותנה לבין שמונה חודשי מאסר, כעונש עיקרי.

4.      עתירת התביעה מצויה אפוא במתחם.

נסיבות שאינן קשורות בעבירה - קביעת העונש במתחם:

1.      הנאשמת ילידת 1994, כבת 23 כיום, רווקה המתגוררת בדירה שכורה ועובדת כמלצרית במסעדה. מוצא הנאשמת במשפחה שהתמודדה עם חוסר יציבות, אך כיום מוצאת הנאשמת במשפחתה מקור לחום ולתמיכה. הנאשמת התקשתה בלימודיה, ככל הנראה עקב הפרעת קשב וריכוז, אך במסגרת תכנית מיוחדת השלימה 12 שנות לימוד ורכשה מקצוע בבניית ציפורניים ואיפור. הנאשמת שירתה שירות צבאי מלא.

2.      לחובת הנאשמת קביעה ללא הרשעה בגין תקיפה, שביצעה בשנת 2010, עת היתה נערה.

3.      הנאשמת קיבלה אחריות למעשה, והסבירה אותו בתחושת איום שחשה כשראתה את אחיה במצוקה, באווירה הרועשת והמבלבלת של האירוע. הנאשמת הביעה חרטה ובושה.

4.      שירות המבחן שילב את הנאשמת בתכנית ייחודית המכשירה נשים, שהיו בטיפול סוכנויות הרווחה, להפוך בעצמן למדריכות-מלוות, "מנטוריות", לנשים אחרות שנקלעות למצוקה. הנאשמת לא התמידה בהגעה למפגשים, אך לבסוף התגייסה הנאשמת לעניין באופן מחויב ומלא. לאחר סיומה את התכנית בהצלחה, הופנתה הנאשמת לקורס בניית אתרי אינטרנט, אך הן בשל מצוקות אובייקטיביות המתוארות בשני התסקירים האחרונים, והן בשל חזרה לדפוסים קודמים, לא קיימה הנאשמת קשר עם שירות המבחן ולא ניתן היה לגייסה לקשר טיפולי רציף. השירות נאלץ אפוא לוותר על המלצה טיפולית.

5.      לזכות הנאשמת יעמדו נתונים רבי משקל:

                    א.        גילה הצעיר, והצפי לפגיעה קשה בנאשמת אם יוטל עונש מאסר, ולו בעבודות שירות;

                     ב.         נטילת אחריות מלאה וכנה;

3

                      ג.         מאמצי השיקום: הנאשמת נרתמה למשך תקופה ארוכה לשיקום ולקידום עתידה, ואף שהמהלך לא הושלם עד-תום, השיגה הנאשמת הישגים שיש להעריכם כשלעצמם. הנאשמת מתמודדת עם קשיים רבים, שאינם לפי כוחה: יחסיה עם משפחתה שבו להיות מורכבים, היא נטולת תמיכה כלכלית והסתבכה בחובות, אף הביטחון שבמקום מגורים נשלל ממנה, ומצוקתה הנפשית גדולה;

                     ד.         עוד יילקח בחשבון חלוף הזמן, כשהנאשמת לא הסתבכה שוב בפלילים;

6.      לנוכח כל אלה, ייקבע עונשה העיקרי של הנאשמת בתחתית המתחם שנקבע. כאמצעי מרתיע אשית מאסר מותנה והתחייבות. מצבה של הנאשמת אינו מאפשר חיוב בקנס, אך היא תחויב בפיצוי שישקף את ההכרה בעוול שנגרם לפקח.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

        א.        שלושה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא תעבור עבירה עליה הורשעה בתיק זה, או עבירת אלימות אחרת מכל סוג;

         ב.         התחייבות בסך 1,000 ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא תעבור עבירה עליה הורשעה בתיק זה, או עבירת אלימות אחרת מכל סוג. לא תיחתם ההתחייבות, תיאסר הנאשמת למשך חודש;

          ג.         פיצוי לנפגע, עד תביעה 3 בכתב האישום, בסך 600 ₪, שיופקד עד ליום 1.12.18 ויועבר לנפגע. לא יופקד הסך במועדו, יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום המעשה 14.5.15 ועד ליום התשלום המלא בפועל;

הוראות נלוות:

א.        עותק גזר הדין יישלח לשירות המבחן לידיעה;

ב.         התביעה תעביר למזכירות בהקדם טופס פרטי מתלונן;

ג.         ככל שהפקידה הנאשמת פיקדון - יושב לה;

ד.         מוצגים: ככל שהיו, יועברו להכרעה פרטנית של קצין משטרה;

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, במעמד הצדדים.