1

1.      בפני בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 בגינה מבקש המבקש - הנאשם, לקבל את כל כתבי אישום שהוגשו ב 3 השנים האחרונות שעניינם גרימת תאונת דרכים כאשר הנאשם חצה את הצומת כשבכיוון נסיעתו דלק או צהוב.

2.      בתחילה הוגשה הבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ אולם הבקשה נדונה לפי סעיף 108 לחסד"פ, כפי שקובעת הפסיקה.

3.      מטרת הבקשה היא על מנת לבסס טענה של אכיפה בררנית. ב"כ הנאשם טענה כי מדובר באכיפה בררנית כלפי "כולי עלמא" (ולא כלפי הנהג המעורב). עמוד 5 שורה 17 פרוטוקול הדיון מיום 24.4.23. (שכן כנגד הנהג המעורב הוגש גם כן כתב אישום).

4.      אציין כי בבקשה זו איני דן בבקשה לאכיפה בררנית, אלא אך ורק בבקשת המבקש לקבל את כתבי אישום שהוגשו ב 3 השנים האחרונות, כפי שפורטו בסעיף 1.

כתב האישום.

5.      כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה כשברמזור אור צהוב, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת נזק.

6.      על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם בתאריך 10.4.22 בשעה 12:10 ברחוב ההסתדרות בראשון לציון.

7.      על פי המפורט בכתב האישום הנאשם נהג בקלות ראש והחל לחצות את הצומת באור צהוב, כאשר המעורב חצה את הצומת באור אדום. כתוצאה מכך התנגשו כלי הרכב.

8.      כנגד הנהג המעורב הוגש גם כן כתב אישום, כפי שעלה בפרוטוקול הדיון מיום 24.4.23. כתב האישום אף נמסר לידי ב"כ המבקש לאור בקשתו.

2

טענות הצדדים.

9.      בדיון שהתקיים בתאריך ב"כ המבקש מיקדה את טענותיה למקרים של תאונת דרכים יחד עם אור צהוב וויתרה על הטענה לקבל מקרים בהם הוגש כתב אישום בגין אור צהוב בלבד ללא גרימת תאונה.

10.  ב"כ המבקש ביססה את טענתה על כך שהיא סוברת שהמאשימה לא נוהגת להגיש כתבי אישום מסוג זה. ב"כ המבקש לא הציגה מקרים דומים, המחזקים את טענתה, נוהל או כל ראיה אחרת התומכת בבקשתה.

11.  ב"כ המאשימה ביקשה לדחות את הבקשה, לדבריה ככל ולא היה מוגש אישום בגין עבירות אלה כנגד הנאשם - המבקש, הרי שהיה המעורב (בתיק זה) טוען לאכיפה בררנית בתיקו שלו.

דיון והכרעה.

הנטל להנחת תשתית ראייתית ראשונית לביסוס הדרישה לגילוי מידע ומסמכים בנוגע למדיניות האכיפה מוטל על הנאשם.

12.  פסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים החלה בהליך פסיקתי שתחילתו בפסקי דין

עע"מ 2398/08 ‏מדינת ישראל - משרד המשפטים נ' אליצור סגל;

עע"מ 1786/12 אברהים ג'ולאני נ' מדינת ישראל -המשרד לביטחון פנים ואח'

עע"מ 2668/15 וייס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 18.11.15).

13.  בג"ץ 4922/19 ‏ ‏ אפרים נוה נ' מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז (פלילי)‏ ריכז את ההלכות הקודמות וקבע כך:

"                 (-)     האמצעי הדיוני להעלאת הדרישה לקבלת חומר לצורך ביסוס הטענה לאכיפה בררנית הוא סעיף 108 לחסד"פ, ולא סעיף 74 לחסד"פ. אין בכך כדי לגרוע מזכותו של נאשם, כמו כל אדם אחר, לפנות בבקשה במסלול של חוק חופש המידע, ואולם לא יהא בכך כדי לעכב את ההליך הפלילי.

3

(-)     הנטל להנחת תשתית ראייתית ראשונית לביסוס הדרישה לגילוי מידע ומסמכים בנוגע למדיניות האכיפה מוטל על הנאשם. בכגון דא, לא די בעצם העלאת טענה לאכיפה בררנית על מנת להורות לתביעה למסור מידע מכוח סעיף 108 לחסד"פ. טיבו של הנטל הראשוני המוטל על הנאשם ייבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו, אך מובהר כי הרף לצורך קבלת מידע ומסמכים נמוך מהרף שנדרש לצורך סתירת חזקת התקינות ולהוכחת האכיפה הבררנית עצמה.

14.  במקרה זה לא הובאה כל תשתית ראייתית התומכת את הבקשה. ב"כ המבקש לא הציג מסמכים או ראיות מטעמו וביקש כי בית המשפט יורה למאשימה לעשות את הבדיקה.

15.  ב"כ המבקש לא הרימה את הנטל ולא הביאה ראיה שאוכל לקבוע לגביה האם היא עומדת ברף הראייתי הדרוש או לא.

16.  סיכם זאת כבוד השופט יצחק עמית בספרו חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (2021) פרק יט עמוד 329 שער שני "הליכי גילוי ועיון במשפט הפלילי"

"רק כאשר ההגנה מרימה את הנטל, היא מבססת את הרלוונטיות של החומר שבו היא מבקשת לעיין. אין להפוך את היוצרות, באופן שהליכי הגילוי והעיון ישמשו בסיס להנחת התשתית הראייתית הראשונית, בבחינת "נעיין ונשמע" - נקבל את המידע והמסמכים מתוך תקווה שמהם תצמח התשתית הנדרשת להגנה מן הצדק."

17.  לכן, ומאחר ולא הורם הנטל, לא מצאתי מקום להורות למשיבה לבצע את החיפוש המבוקש.

18.  הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב אייר תשפ"ג, 03 מאי 2023, בהעדר הצדדים.