1

הנאשם הורשע לפי הודאתו בהאשמות של אי ציות לתמרור 203 ( אי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור) - עבירה לפי סעיף 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961, גרימת חבלה של ממש - עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א- 1961;

נהיגה בקלות ראש -עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א- 1961.

נסיבות המקרה כאן קשות מאד לאור תוצאות התאונה. רוכב אופנוע המעורב בתאונה - (לא נהג האופנוע - אלא הרכוב, להלן "הנוסע"), נחבל בין השאר בראשו חבלות אשר כתוצאה מהן הוא במצב קומה חלקי. זאת לדעת, מאז התאונה ועד עתה מוגדר כצמח, אשר לא מתקשר עם סביבתו.

העובדות אשר בהן הודה הנאשם:

·        ביום 05/06/15 בשעה 03:50, או בסמוך לכך, נהג הנאשם במונית מסוג קיה מ.ר. 99-975-25 (להלן: "המונית"), בתל אביב, ברחוב בן יהודה מכיוון צפון לדרום, בנתיב יחידי לתחבורה ציבורית והתקרב לצומת עם רחוב ז'בוטינסקי (להלן:"הצומת")

·        בהגיעו לצומת, עצר הנאשם את המונית לפני הצומת, באור אדום. הצומת מואר היטב ע"י תאורת רחוב תקינה.

2

·        בכיוון נסיעת הנאשם, קיים נתיב נסיעה אחד בלבד שהינו נתיב תחבורה ציבורית, על פני הכביש מסומן חץ המורה על כיוון נסיעה ישיר בלבד וכן מוצבים שני רמזורים בצומת בכיוון נסיעת הנאשם: רמזור קרוב עילי אשר מעליו תמרור מואר (203) המורה על נסיעה ישר בלבד ורמזור רחוק מצד שמאל של הנאשם אשר מעליו ישנו תמרור (203) המורה על נסיעה ישר בלבד, אשר במועד זה לא היה מואר למעט תאורת הרחוב.

·        באותה שעה, נהג מר ג ע (להלן:" הנהג המעורב") על קטנוע ברחוב בן יהודה מכיוון דרום לצפון, בעודו מרכיב את מר ע ח (להלן:"הנוסע") והתקרב לכיוון הצומת הנ"ל. כאשר הוא התכוון להמשיך ישר בחסות אור ירוק שדלק בכיוון נסיעתו.

·        בנסיבות המתוארות לעיל, נהג הנאשם בקלות ראש, בכך שלא שם ליבו לדרך, לא ציית להוראות התמרורים והסימונים הנ"ל, נכנס אל הצומת בפנייה שמאלה בניגוד לתמרורים והסימונים המורים על כיוון נסיעה ישר בלבד, ובכך חסם את דרכו של הנהג המעורב, וגרם להתנגשות בין כלי הרכב. הנהג המעורב והנוסע נפגעו ונחבלו קשה ופונו באמבולנס לבית החולים איכילוב כאשר הנוסע מורדם ומונשם.

·        כתוצאה מתאונה זו, נגרמו לנוסע ולנהג המעורב חבלות קשות כמפורט להלן:

הנוסע: הנוסע אושפז במחלקה לטיפול נמרץ באיכיולב עם חשש ממשי לחייו. הנוסע סובל מחבלת ראש קשה מאד, לרבות: שברים מרובים בבסיס הגולגולת ובעצמות הפנים, שברים בחוליות הצוואר, הוא עוור, משותק, וכהגדרת אמו, גב' ע א, "חי- מת".

טיעוני הצדדים

המדינה מבקשת, לאור חומרת תוצאות התאונה, עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח במסגרת הטיעונים למתחם הענישה, הפנתה לעפ"ת 49512-07-13 תומר ניסים שמיר נ' מדינת ישראל מיום 2.2.14 שם נהג שביצע פניית פרסה חסם דרכו של אופנוע, גרם לרוכב נכות קשה של נכות ועיוורון והוטל עליו עונש של -8- חודשי מאסר בפועל.

ועוד, רע"פ 2564/12 קרני נ' מדינת ישראל - חציית אור אדום ברמזור על ידי נהג אוטובוס שפגע וגרם חבלות קשות באם ובתה - העונש- 3 חודשי מאסר בפועל, ו-40 חודשי פסילה ( ביהמ"ש העליון הפחית מ - 6 ל- 3 חודשים)

37974-07-12 גדעון סנדרוביץ נ' מדינת ישראל, שם הטיל בית המשפט -6- חודשי מאסר בפועל במקרה בו נפגעה הולכת רגל פגיעה קשה במעבר חצייה ונהפכה לשבר כלי.

בסיכום טענותיה מבקשת המדינה עונש מאסר של 11 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נוספים אחרים של פסילה ארוכת שנים.

3

מנגד טוען הסנגור להקלה בעונש תוך שהוא נשען על נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהדבר מוצא ביטויו בתסקיר קצין המבחן.

לפי המלצה זו במידה ויטל עונש של מאסר,יש מקום להטיל את המאסר- בדרך של עבודות שירות, לאור עברו התקין של הנאשם וגילו. בטיעוניו לגבי מתחם הענישה הגיש הסנגור לבית המשפט את פסקי הדין הבאים:

ת"ד 5420-06-15 מדינת ישראל נ' דקסה, ת"ד 2735-06-15 מדינת ישראל נ' יחיאלי, עפ"ת (ת"א) 9298-02-15 ברוך קטנוב נ' מדינת ישראל, עפ"ת (ת"א) 24519-02-15 אליהו מוטולה נ' מדינת ישראל, עפ"ת (מרכז) 30028-12-15 גד ברכה נ' מדינת ישראל, עפ"ת 1135-08-15 אבראהים עותמן נ' מדינת ישראל, עפ"ת 36094-10-11 שטרית נ' מדינת ישראל, עפ"ת (ב"ש) 2235-04-13 אלינור בוארון נ' מדינת ישראל, ת"ד 494-12-14 מדינת ישראל נ' לב שלומית, עפ"ת 2235-07-14 מרדכי לב נ' מדינת ישראל.

לא זאת אף זאת, את עיקר חיציו מפנה ב"כ הנאשם לדרך התרחשות התאונה במובן זה שהיה כשל מרכזי במערכת הרמזורים, אשר גרם לנאשם לטעות ולסבור בעת האירוע, לגודל האסון, כי הפנייה שמאלה - בצומת, מותרת לו.

אין חולק כי תאורת החיצים שהייתה מוצבת מעל מערכת הרמזורים אשר בחסותה נהג הנאשם- לא דלקה.

התאונה התרחשה בשעת לילה מאוחרת (3:50). הנאשם, נהג המונית, טרם התרחשות התאונה עצר בצומת כנדרש בשל האור האדום שדלק בכיוון נסיעתו במערכת הרמזורים ה"רחוקה". הנוסע שהיה עימו ביקש כי הוא יפנה שמאלה בצומת, הוא הביט על המערכת שלפניו ומשהתחלף האור לירוק - פנה שמאלה מבלי שהבחין וידע כי הפנייה שמאלה אסורה.

ביקשה ההגנה, ללא התנגדות התביעה, כי טרם גזירת הדין אעיין בכל חומר החקירה ,כך עשיתי.

מצאתי סימוכין לכך כי אכן במערכת הרמזורים ה"רחוקה" אשר עליה הביט הנאשם טרם הפנייה שמאלה בצומת אכן הייתה פגומה במובן זה שתאורת החיצים שבראשה, לא דלקה, תקלה שהיה בה כדי להטעות את הנאשם.

עיינתי בדו"ח השיחזור של של הבוחן המשטרתי רס"ר ירקוני, כפי שעיינתי פעם אחר פעם בסרט

מצלמת האבטחה המצורף לתיק. בסרט ניתן להבחין התאונה בכל שלביה. החל מההמתנה של המונית בצומת טרם התאונה, הגעת רוכבי האופנוע- ההתנגשות במונית הפונה שמאלה בצומת, והנפילה הקשה אל הכביש. - ואלה הנתונים הבולטים שניתן ללמוד מדו"ח הבוחן וסרט ההבטחה.

4

1.       לפי חישוב הבוחן ירקוני מהירות נסיעת האופנוע המעורב, טרם התאונה ועובר לתאונה הייתה 88.42 קמ"ש .- במהירות זו האופנוע זקוק למרחק עצירה של 69.7 מטר.

במהירות נסיעה של 50 קמ"ש מרחק העצירה של האופנוע הוא 28.58 מטר. הנה כי כן הרוכב באופנוע נהג במהירות מופרזת.

2.         בכל העת המצולם, הטרם התאונה - מונית הנאשם שעמדה בפתח הצומת ואותתה כל העת שמאלה.

3.         שדה הראייה לפנים לכל המעורבים בתאונה היה כ- 150 מטר לפחות.

4.         בכיוון נסיעת הנאשם חץ מסומן על הכביש -המורה על נסיעה ישר לפנים בלבד.

5.         לרמיזותיו של הסניגור, כאילו היה הנוסע באופנוע היה ללא קסדת מגן לראשו, אין כל סימוכין בסרט הבטחון.

לסיכום

מדיניות הענישה וטווח הענישה חייב להביא בחשבון את חומרת הרשלנות של המעורבים כולם, חומרת הפציעות שנגרמו בתאונה והשלכותיהן על חיי הנפגעים (רע"פ 7257/12 גדעון סנדרוביץ נ' מדינת ישראל).

ברף העליון של טווח הענישה, לגבי חבלות של ממש אשר בהן תוצאות התאונה היו חמורות וקשות, נמצאים גזרי דין אשר בהם השית בית המשפט עונש מאסר בפועל בצרוף לפסילה ארוכת שנים לעומת הרף התחתון של הענישה בו נגזרו עבודות שירות ופסילה קצרה משיקולים שונים.

לעניין מתחם הענישה ראו: ברע"פ 5764/05 ורד בן זויה נ' מדינת ישראל , רע"פ 1583/14 יאיר שמיר נ' מדינת ישראל, עפ"ת 27014-01-14 מדינת ישראל נ' מיכאלוב, עפ"ת 24519-02-15 [מחוזי ת"א] מוטולה נ' מדינת ישראל, עפ"ת 15665-07-14 מרדכי לב נ' מדינת ישראל, עפ"ת 36980-03-15 ירמי נ' מדינת ישראל.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות ושמעתי את הצדדים, אני מוצא כי רף הרשלנות של הנאשם הינו בינוני - לאור מנגנון דרך התרחשות התאונה, לאור הכשל ברמזורים ואף מהירות נסיעתו של נהג האופנוע המעורב, עובר לתאונה. מצאתי כי לא ניתן להתעלם מתוצאות התאונה הקשות מאד. ראיתי לנגד עיניי את תסקיר קצין המבחן את תסקיר קצין המבחן מיום 1.6.17, המדבר בעד עצמו, לא ראיתי לנכון כי במקרה דנן יש להתעלם מהנאמר בו.

בקליפת אגוז,עסקינן באדם בן 70 אשר לכל אורך חייו מתנהל באופן תקין ושומר חוק ,לא ניתן להתעלם בכשל נורות הרמזורים, ולא ניתן להתעלם ממהירות נסיעת רוכב האופנוע. לאור כל אלה אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

5

1.       אני מטיל על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתם.הקנס ישולם לא יאוחר מיום 1.10.17.

            2.         אני מטיל על הנאשם -6- חודשי מאסר, והמאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות ולפי

קביעת קצין המבחן. תחילת ריצוי העבודות לא יאוחר מיום 2/9/17.

            3.         אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה למשך -5- שנים בפועל.

                        הפסילה תחל לא יאוחר מיום 15/08/2017.

            4.         אני מטיל על הנאשם -8- חודשי מאסר והמאסר הוא על תנאי למשך -3- שנים שלא

ינהג בזמן פסילה.

5.         יש להעביר תוכן החלטה זו לקצין המבחן.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ז, 10 יולי 2017, במעמד הנוכחים.