1

 

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - פקד מאיר רוט

הנאשם - נוכח

הסניגור - עו"ד תומר גונן

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

הכרעת דין

 

1.         העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום:

 

א.        גרימת נזק לרכוש או אדם - עבירה לפי תקנה 64(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961 (להלן: "התקנות").

ב.         רשלנות - עבירה לפי 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה").

ג.         סטיה מנתיב - עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות.

ד.         חבלה של ממש - עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודה.

 

2.         נסיבות המקרה עפ"י כתב האישום:

2

·        ביום 29/9/10 בשעה 12:45 לערך, נהג הנאשם ברכב פרטי רנו מספר 9092710 בכביש מס' 85 ממערב למזרח, כ- 50 מטר לפני צומת דיר אל אסד.

·        בהגיע הנאשם למקום הנ"ל, נהג ברשלנות כשסטה שמאלה מנתיב נסיעתו, חסם דרכו של אופנוע מדגם "ימהה" מספר 5260063 (להלן: "האופנוע") נהוג בידי צאי אדהם (להלן: "רוכב האופנוע"), שנסע בנתיב השמאלי מאחור, ובגין כך שני כלי הרכב התנגשו.

·        רשלנותו של הנאשם מתבטאת בכך שסטה מנתיב נסיעתו שלא בביטחה, תוך גרימת הפרעה וסיכון ובכך גרם לתאונת דרכים בה נחבל בגופו רוכב האופנוע בחבלה של ממש נגרם לו שבר סגור מרוסק באצטבולום ימין וכן שבר סגור ללא תזוזה באצטבולום שמאל - טופל רפואית, נותח ואושפז, כמו כן נחבל הנהג המעורב וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

 

3.         תשובת הנאשם לכתב האישום:

בדיון שמיום 7/6/12, כפר הנאשם בעובדות המפורטות בכתב האישום.

 

4.         העדים שהעידו בפניי:

מטעם התביעה העידו:

·        רס"ב מוזס מדקר - בוחן תנועה באת"ן גליל (להלן: "הבוחן").

·        מר אדם צאי - רוכב האופנוע המעורב בתאונה.

 

מטעם ההגנה העידו:

·        הנאשם בעצמו

·        מר דורון פת - עורך חוות הדעת על תיק הנזיקין (להלן: "המומחה").

 

5.         ראיות התביעה:

            ראיות התביעה הוצגו בפני ביהמ"ש והן כדלקמן:

·        ת/1 - דו"ח נזקים

·        ת/2 - סקיצה

·        ת/3 - דו"ח בוחן

3

·        ת/4 - תרשים בוחן

·        ת/5 - הודעת הנאשם

·        ת/6 - לוח תצלומים

·        ת/6א - מגיש דיסק תמונות

·        ת/7 - סיכום אשפוז רוכב האופנוע בבית חולים

·        ת/8 - דוח פעולה של השוטרת דנה זרובינצ'יק

 

6.         ראיות ההגנה:

            ראיות ההגנה הוצגו בפני ביהמ"ש והן כדלקמן:

·        נ/1 - רישיון רכב של האופנוע

·        נ/2 - הודעתו במשטרה של רוכב האופנוע

·        נ/3 - חוות דעת המומחה

 

6.         פרשת התביעה:

·        על פי דו"ח הבוחן מיום 29/9/10:

o       כביש דו מסלולי, דו סטרי, שני נתיבים לכל כיוון עם שטח הפרדה בנוי.

o       באזור התאונה מתחיל נתיב השתלבות לפנייה שמאלה.

o       רכב הנאשם - ישר לפנים קטע כביש ישר עד לצומת יותר מ-400 מטר.

o       האופנוע - כמו רכב הנאשם.

o       הנזקים שהתגלו:

ברכב הנאשם:

§        מעיכה בדופן אחורי שמאלי. המכה משמאל לימין ומאחור לפנים.

§        מעיכה בכנף אחורית פנס אחורי שמאלי נשבר וחלון הדלת נשבר.

§        מעיכות בשתי בדלתות מאחור לפנים לאורך דופן שמאל.

§        האופנוע נשרף כליל.

o       הממצאים:

§        חריצה ראשונית במקום בו נפל האופנוע.

§        זוג סימני חריצה באלכסון מורים על כיוון זריקת האופנוע.

4

 

o       שדה הראייה:

§        הנאשם - ישר לפנים קטע כביש ישר לאורך יותר מ- 400 מטר עד למקום התאונה, והלאה עוד כ- 400 מטר.

o       מסקנות הדו"ח:

§        שני כלי הרכב נסעו ממערב למזרח.

§        תאונת צד בצד כאשר המכה ברכב הנאשם גם נוטה לימין.

§        התאונה נגרמה עקב סטייה מנתיב נסיעה של הנאשם ברכבו.

§        התאונה התרחשה בנתיב השמאלי מבין שניים.

§        עפ"י הנזק ברכב הנאשם והממצאים במקום, התאונה שוללת את דברי הנאשם אשר טוען כי התאונה התרחשה בנתיב לפנייה שמאלה.

 

 

·        בעדותו, העיד הבוחן בדיון מיום 28/5/13 כי:

o       לא עשה התאמה בין החריצה הראשונית לאופנוע כי הוא נשרף כליל.

o       החריץ עצמו לא מחייב אופנוע, זה יכול להיות גם מהרגלית של האופנוע.

o       מה שקושר בין החריץ לאופנוע זה רק ההמשכיות מהחריץ הראשון ועד המיקום הסופי של האופנוע.

o       לא נעשתה מדידה כי ברגע שהאופנוע נופל לצידו, הקטע הראשוני זה הרגלית ולא נעשתה התאמה כי האופנוע נשרף.

o       מרגע החריץ הראשוני ועד המקום הסופי שלו רואים את ההמשכיות.

o       לא חקר את הנהג המעורב. ערך את הדוח ללא עדות הנהג המעורב.

o       לא יכול לקבוע איזה חלק של האופנוע פגע באחורי הרכב. כנראה שזה גוף הרוכב או הקסדה כי אין סימני חריצה על הפח עצמו.

o       לא שאל את הנאשם אם הוא אותת ולא שאל אותו באיזו מהירות הוא נסע. ברגע שסוטים מנתיב נסיעה, המהירות לא חשובה.

o       מדובר בקטע כביש ישר ואין צורך לעשות שדה ראיה לא מרכב ולא מאופנוע.

5

o       לא ערך הצבעה.

o       כן שאל הנאשם לגבי המהירות ונענה כי היה במהירות נמוכה מאוד והוא גלש אחרי המשאית.

 

·        גרסת רוכב האופנוע האופנוע:

בהודעתו במשטרה מיום 3/11/10 טען רוכב האופנוע כי:

o       רכב על האופנוע ובצומת דיר אל אסד בנתיב השמאלי כשבנתיב הימני נסע רכב הנאשם שרצה לפנות שמאלה לדיר אל אסד וחתך מהנתיב הימני לנתיב השמאלי וחסם לו את נתיב הנסיעה ורוכב האופנוע התנגש בו בצד שמאל של רכב הנאשם.

o       היה בנתיב שלו וכמה מטרים לפני הצומת, רצה לעקוף ויצא לעקיפה ורכב הנאשם מימינו, סטה אליו ונתן לו מכה רצינית.

o       נסע במהירות של כ-70 קמ"ש. התאונה קרתה בנתיב שלו, השמאלי.

 

·        בעדותו בדיון הנ"ל, העיד רוכב האופנוע כי:

o       בצומת דיר אל אסד היה בנתיב שלו במהירות רגילה. היה בנתיב השמאלי בכביש של שני נתיבים. הנתיב השמאלי היה פנוי. המשיך ישר ורגע לפני הרמזור בכמה מטרים, נכנס בו רכב מצד ימין ומה שראה, שבר את החלון האחורי שלו והעיף את רוכב האופנוע לנתיב הנגדי שנוסע לכיוון עכו. האופנוע נשרף. באו כמה אנשים ומשכו אותו מהאופנוע.

o       לא היה לו ביטוח. לקחו לו בבוקר את האופנוע לעשות טסט והעבירו אותו.

o       נסע במהירות של כ-70 קמ"ש. הרכב לפניו נסע במהירות נמוכה יותר.

o       המכה לא הייתה מאחורה אלא בצד לכן נפל לנתיב הכי שמאלי. לא היה פקק, הנתיב שלו היה פתוח. היו שני נתיבים. רוכב האופנוע היה בשמאלי. רצה לנסוע ישר ולא לפנות שמאלה.

o       יש לו גרם של 100 פלטינות בצד ימין. אם היה נכנס בו ישר, לא יודע מה היה קורה לו. במהירות כזו של מי שנוסע באופנוע, קשה לצאת מזה.

o       תובע את הנאשם תביעה אזרחית היות ולא היה לו ביטוח חובה.

 

7.         פרשת ההגנה:

6

·        הודעת הנאשם במשטרה מיום 3/10/10 לפיה:

o       נסע בנתיב השמאלי מבין שניים והחל לגלוש לנתיב השמאלי ביותר על מנת לפנות לכפר.

o       גלש לאט כי לפניו נסעה משאית ולפתע חש מכה עזה מאחור. לאחר שהבין מה קורה, יצא מהרכב וראה את האופנוע במסלול הנגדי והרוכב צמוד אליו.

o       הכביש היה יבש והראות טובה. היה במהירות נמוכה. גלש אחרי המשאית.

o       נסע בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושה. התאונה אירעה בנתיב השמאלי ביותר.

o       הבחין לראשונה בנפגע אחרי שזה נגח ברכב שלו. לפני שעבר לנתיב השמאלי, היה בנתיב הימני ביותר ועבר לנתיב השמאלי במרחק יותר ממאה מטר לערך.

o       ברכבו היה מגע מהכנף השמאלית ועד לדלת שלו.

 

·        עדות הנאשם מיום 20/7/15 לפיה:

o       רצה לפנות שמאלה לכיוון צומת דיר אל אסד. כ-150 מטר לפני הצומת בנתיב הימני ועל מנת לפנות שמלאה, הביט במראה השמאלית של הרכב. הנתיב השמאלי היה פנוי ולכן פנה שמאלה כדי להגיע לנתיב הפנייה ואז שמע בום ולא הבין מה קרה. התקדם, וראה אופנוע בצד הנגדי של הכביש בוער ולידו רוכב פצוע.

o       שמע את הבום כשבא לפנות שמאלה מהנתיב הימני, הסתכל במראה ואז כשפנה שמאלה, שמע את הבום. עם תחילת הסטייה שלי לכיוון הנתיב, שמע את הבום.

o       הפעיל איתות לצורך הפניה. המקום הסופי של האופנוע היה בנתיב הנגדי. הוא עבר את אי התנועה ועבר לצד השני בנתיב השמאלי וראה את האופנוע נשרף. לא פגש את הבוחן במקום. מסר עדות ביום א' באופן יזום.

o       הבוחן ישר האשים אותו בתאונה.

o       הצומת היה עמוס. נסע בנתיב הימני לפני משאית שנסעה לאט.

o       50 מטר לפני הצומת יש עוד נתיב שפונה שמאלה. יש שני נתיבים קדימה ואחד פנייה שמאלה. נסע בנתיב הימני ביותר וכך גם אמר לבוחן.

7

o       זוכר שהסתכל במראה השמאלית והנתיב היה פנוי לחלוטין. היה עומד קדימה. לא ראה מאחור מה היה. הסתכל רק במראה השמאלית ולא היה שום דבר. לא זוכר למה לא הסתכל במראה הפנימית.

o       בשום שלב לא ראה את האופנוע ולא שמע כלום. שמע את הבום ואז ראה את האופנוע גולש או נשרף. הבום היה ברגע שחצה מנתיב ימני לשמאלי. לא זוכר באיזה נתיב זה היה. התאונה אירעה ברגע שאותת. נסע לכיוון הנתיב השמאלי ואת הבום שמע בין לבין. גם בנתיב השמאלי היה עומס. גם הרכב שבא משמאלו, חייב לנסוע באיטיות. הנאשם נסע במהירות 20-30 קמ"ש. הסתכל במראה מאותת ונוסע לאט לאט.

o       באותו רגע שלא ראה את האופנוע במראה, לא יודע באיזה מהירות הוא נסע. לדעתו הוא נסע במהירות. לפני רמזור כזה, נוסעים באיטיות כי הרמזור קצר ויש שם עומס של מכוניות. התאונה הייתה לפני הנתיב לפנייה שמאלה. כ-100-150 מטר לפני. עשה זאת מספיק מוקדם לפני נתיב הפנייה שמאלה.

o       העדות של רוכב האופנוע לפיה הנאשם פגע בו ולא ההיפך, לא נכונה.

o       הרכב שלו הוכרז טוטאל לוס. כל השמשות נופצו. עיקר הנזק היה בפינה של הכנף השמאלית אחורית. האוטו התכווץ מרוב המכה. נשברו כל החלונות.

o       כשהאוטו נעצר, הוא היה בנתיב השמאלי כשראה את האופנוע הדלוק.

o       אין לו הערכה בדיוק היכן הייתה התאונה ביחס לנתיב השמאלי. זוכר שפנה שמאלה ואז שמע בום לכיוון הנתיב.

o       איך שפתח את הדלת, האוטו שלו התפוצץ וכל הזגוגיות והאופנוע כבר בער.

 

·        חוות דעת המומחה מיום 15/10/12 לפיה:

o       התאונה התרחשה בכביש בין עירוני, דו מסלולי לפני צומת. בכביש יש שני נתיבי נסיעה ונפתח נתיב שמאלי נוסף המיועד לפנייה שמאלה לדיר אל אסד.

o       על פי הממצאים - הנאשם נסע בנתיב הימני ולצורך פנייה שמלאה לדיר אל אסד, היה עליו לסטות שמאלה אל הנתיב המיועד לפנייה שמאלה.

8

o       בטרם הסטייה שמאלה, הסתכל הנאשם במראות וראה שהנתיב השמאלי שמאחור פנוי. רוכב האופנוע נסע בנתיב הימני מאחורי הנאשם ויצא לעקיפה של הנאשם שנסעה לאט משמאל לקראת ההתנגשות.

o       לפני הסטייה שמאלה של הנאשם, כשהוא הסתכל במראות, האופנוע ורכבו לא היו בנתיב השמאלי מאחוריו, אלא בנתיב הימני ולכן היה רשאי לסטות שמאלה אל עבר הנתיב השמאלי ביותר.

o       בנסיבות הנ"ל, היה על רוכב האופנוע לעבור על פני הנאשם מימין ולמנוע את ההתנגשות.

o       רוכב האופנוע ראה לנגד עיניו את הרכבים האיטיים לרבות רכב הנתבע ואמור היה להתאים את נסיעתו לתנאי השטח והקרבה לצומת.

o       נהיגה איטית של הנאשם בכניסה לצומת, חייבה את הרוכב להביא בחשבון כי בכוונת הנאשם שגם אותת לשנות נתיב במטרה לפנות שמאלה בצומת. רוכב האופנוע לא הבחין בכך והמשיך בנהיגה מהירה מבלי ששם ליבו לרכב הנאשם שהחל לעבור נתיב.

o       התקרבות לצומת במהירות 70 קמ"ש כשרכבים לפניו נוסעים לאט, נהיגה לא זהירה.

 

·        עדותו של המומחה בדיון שמיום 20/7/15, לפיה:

o       ביקר במקום התאונה שנתיים לאחר האירוע. לא ביצע מדידות.

o       טוען בחוות דעתו כי רכב הנאשם עבר מהנתיב הימני לשמאלי והאופנוע עקף במהירות כפולה לפני שהנאשם נכנס לנתיב השמאלי. מכיוון שלפני המגע בין כלי הרכב, שני כלי הרכב נסעו אחד אחרי השני בנתיב הימני והגיעו לקראת התנגשות כשאחד ליד השני, מאוד חשוב להבין את התאונה ואת הסיבות שלה ואת מהירויות כלי הרכב. הבוחן כאן לא קבע שום מהירות.

o       לפי שיטתו, רכב הנאשם נסע 35 קמ"ש והאופנוע 70 קמ"ש.

o       בתיק המשטרה לא חושבה מהירות. רק נאמר שהנאשם נסע לאט כדבריו. ערכי המהירות הם להמחשה. בכל מהירות שתילקח והאופנוע חייב להיות מהר יותר, ישנו מרחק שהוא סוגר מהרכב שלפניו כדי להגיע לנקודת האימפקט.

9

o       קבע שהאופנוע נסע בנתיב הימני מאחורי רכב הנאשם, כי בהודאה במשטרה של רוכב האופנוע, הוא אמר כי היה בנתיב הימני ויצא לעקיפה. כלומר, לפני שיצא לעקיפה היה בנתיב הימני מאחורי רכב הנאשם ולא בנתיב השמאלי.

o       המשאית לא בלמה והנאשם לא סטה שמאלה בגלל המשאית שלפניו. הוא סטה כי רצה להגיע לצומת שמאלה. אם לא היה פונה שמאלה, לא היה מגיע ליעדו. הוא חייב לפנות שמאלה. מותר לו בתנאי שהוא בודק שהנתיב פנוי.

o       מהשחזור שערך ולאור גרסת הרוכב, ניחן כי הנתיב השמאלי מאחוריו היה פנוי. כשהוא מסיים לבדוק את הנתיב השמאלי ומתחיל לפנות, הם שניהם יוצאים יחד ואז קרתה התאונה. לפני שהנאשם מתחיל לסטות, הנתיב השמאלי היה פנוי, זאת מאחר ורוכב האופנוע אומר שהיה בנתיב הימני והנאשם לאומר שהסתכל במראה והנתיב השמאלי היה פנוי. לפי התצהיר בתיק הנזיקין, הנאשם הביט במראה.

o       הבוחן לא שאל את הנאשם אם הוא הסתכל במראה כי הבוחן יודע שזו שאלה קריטית ומרכזית בתיק הזה.

o       הממצאים אליהם הגיע נעשו מתוך דו"ח הבוחן בתיק. מסכים עם הנזקים שצולמו ושכתב הבוחן והחריצים מתאימים לתמונות.

o       מרגע שהנהג מסובב ההגה שמאלה והגלגלים מופנים שמאלה, הרכב מתחיל לנסוע שמאלה. לעומת זאת, על מנת להסיט את האופנוע שמאלה, צריך לקחת קודם ימינה ואח"כ שמאלה. המרחק האורכי דומה.

o       כל גוף שנע במהירות כפולה מהגוף השני באותו זמן עובר מרחק כפול. כל שני גופים שנעים באותו כיוון אם מהירות של האחד כפולה מהמהירות של השני, אז באותה יחידת זמן, הגוף האחד עובר מרחק כפול מהמרחק שעובר הגוף השני.

o       קבע כי האופנוע היה במרחק 15 מטר מאחורי רכב הנאשם בנתיב הימני והחל לנוע אף הוא בסטייה לשמאל. בכל מקרה, האופנוע יצא מנקודה מסויימת מהנתיב הימני שמאחורי רכב הנאשם ובפער המהירויות ניתן לחשב מרחק אם יודעים מהירויות. כאשר מהירות האופנוע גדולה ממהירות הנאשם, יתקבל מרחק כלשהו שהאופנוע היה מאחורי הנאשם. המרחק תלוי בפער המהירויות.

10

o       לפני שרכב הנאשם החל לסטות, האופנוע היה מאחוריו בנתיב הימני ואחר שהחל לסטות הוא הגיע למגע עם האופנוע שיצא לעקוף את הפרטית ושניתן לחשב מרחק אם יודעים מהירויות.

o       נתן דוגמא לפיה כאשר אופנוע נוסע מהר יותר ויוצא לעקיפה, הוא סוגר את המרחק ביניהם. זו דוגמא לצורך המחשה.

o       אם הנהג הסתכל במראה השמאלית לבחון את הנתיב השמאלי שמאחוריו והאופנוע היה בנתיב השמאלי, היה יכול לראות אותו. אם הנהג היה מביט במראה הפנימית, היה יכול לראות את האופנוע שנמצא מאחוריו בנתיב הימני, אך לצורך החלטה האם ניתן לסטות לנתיב השמאלי, הוא רואה את האופנוע בנתיב הימני אך לא מייחס לו חשיבות.

o       יכול כי העוקף נסע בנתיב הימני מאחורי הנעקף ויצא לעקוף בדיוק בשלב שבו הנאשם החל לסטות ולכן הנאשם לא ראה את האופנוע בנתיב השמאלי.

o       השחזור נעשה להמחשה ולכן המספרים לא נכנסים לסיכום. לפי הערכים בהם השתמש, אזי בשעה שרכב הנאשם החל לסטות שמאלה, האופנוע היה 15 מטר מאחור בנתיב הימני. במרכז הרכב ביחס לדפנות הרכב.

o       המגע הראשון בין כלי הרכב היה בפינה האחורית שמאלית של רכב הנאשם עם דופן ימין קדמי של האופנוע ולאחר מכן המשך הנזק לאורך דופן שמאל. רכב הנאשם נמצא בתפנית שמאלה והאופנוע גם הוא בתפנית שמאלה. אין נתונים מידתיים של זווית התפנית.

o       כאשר רכב הנאשם בהחזרה לאחור נמצא בנתיב הימני והאופנוע מאחוריו, הוא מוסתר ע"י הדופן של הפרטית, הוא לא נמצא בנתיב השמאלי והנזקים לא מצביעים על מיקום של האופנוע בנתיב השמאלי. כיוון שהבוחן לא שחזר לאחור, רוכב האופנוע אומר כי היה בנתיב הימני, יצא לעקיפה ואז הרכב סטה ופגע בו.

o       האופנוע היה בנתיב הימני במהירות שאנו לא יודעים מהי לכן ניתנה דוגמא לערכים של מהו המרחק הדרוש כדי לעבור מהנתיב הימני לשמאלי. האופנוע בכל מקרה שלא יהיה, יצא מהנתיב הימני ולא מהנתיב השמאלי.

o       רכב הנאשם נסע במהירות נמוכה יותר מהאופנוע, מכיוון שעל פי שתי הגרסאות הן של הנאשם והן של רוכב האופנוע, שניהם החלו את תהליך התאונה כשהיו זה אחר זה בנתיב הימני ומאחר שממצאי החריץ שלאחר נפילת האופנוע מתחילים בנתיב השמאלי.

11

o       מבחינת שדה ראיה ויכולת קבלת החלטה, המצב של רוכב האופנוע היה טוב יותר משל הנאשם.

o       הסיכוי שרוכב האופנוע יצא לעקיפה כאשר הנאשם מאותת אינו נמוך.

 

 

8.         קביעת ממצאים על פי הראיות:

·        מסלול הנסיעה של הנאשם ומסלול הנסיעה של רוכב האופנוע:

o       רוכב האופנוע:

§        על פי הודעתו: רכב על האופנוע בנתיב השמאלי. הנאשם, שנסע בנתיב הימני ורצה לפנות שמאלה לדיר אל אסד, חתך מהנתיב הימני לנתיב השמאלי וחסם לנפגע את נתיב הנסיעה, מה שגרם להתנגשות רוכב האופנוע ברכב הנאשם. היה בנתיב שלו ומטרים לפני הצומת רצה לעקוף ויצא לעקיפה ורכב הנאשם מימינו סטה אליו ונתן לו מכה רצינית.

§        על פי עדותו: נסע בנתיב השמאלי ורגע לפני הרמזור נכנס בו רכב הנאשם מצד ימין.

o       הנאשם:

§        על פי הודעתו: נסע בנתיב השמאלי מבין שניים והחל לגלוש לנתיב השמאלי ביותר ולפתע חש מכה עזה מאחור. נסע בנתיב השמאלי ביותר.

§        על פי עדותו: נסע בנתיב הימני ופנה לנתיב השמאלי ואז שמע את הבום. לטענתו, אמר לבוחן בהודעתו כי נסע בנתיב הימני.

o       לפי דברי הבוחן:

§        התאונה התרחשה בנתיב השמאלי ונגרמה עקב סטייה מנתיב הנסיעה של הנאשם ברכבו.

o       לפי דברי המומחה:

§        על פי חוות דעתו: הנאשם ורוכב האופנוע נסעו שניהם בנתיב הימני. הנאשם סטה לנתיב השמאלי ורוכב האופנוע יצא לעקיפה בנתיב השמאלי מבלי לשים לב לרכב הנאשם.

12

§        על פי עדותו: רוכב האופנוע נסע בנתיב הימני מאחורי רכב הנאשם, אשר סטה שמאלה לנתיב השמאלי. שניהם יוצאים יחד ואז קרתה התאונה.

 

לפיכך, וביחס לסתירה בדברי הנאשם בעדותו ביחס להודעתו במשטרה, ניחן כי מסלול נסיעתו של הנאשם היה בנתיב הימני טרם סטייתו לנתיב השמאלי בעוד רוכב האופנוע החל נסיעתו בנתיב הימני והמשיך לנתיב השמאלי, אליו סטה הנאשם.

 

·        המהירות המותרת בכביש ותנאי הדרך והכביש:

o       במקרה דנן, על פי דו"ח הבוחן ועל פי הראיות:

§        המהירות המותרת בכביש המדובר הינה 90 קמ"ש.

§        ראות טובה באור יום.

§        כביש יבש ותקין.

 

לפיכך, ולאור האמור, ניחן כי תנאי הדרך היו סבירים בהחלט כאשר הדרך סלולה ובנויה והראות הייתה טובה ונאה באור יום.

 

·        מהירות נסיעת הנאשם ורוכב האופנוע:

במקרה דנן, לעניין מהירות נסיעת הנאשם בשעת האירוע:

o       למעט עדות הנאשם כי נסע במהירות של 20-30 קמ"ש, לא נקבעה מהירות מדוייקת בה נסע הנאשם.

o       רוכב האופנוע העיד כי נסע במהירות של כ-70 קמ"ש.

 

לפיכך, ניחן כי מהירותו של הנאשם בשעת האירוע עמדה על כ-20-30 קמ"ש עד לרגע התאונה ומהירות רוכב האופנוע הייתה כ-70 קמ"ש.

 

·        מקום האימפקט:

על פי תרשים הבוחן (ת/16) ומסקנותיו בדו"ח, מקום האימפקט בין רכב הנאשם לאופנוע בנתיב השמאלי מבין שניים, בסמוך לפתיחתו של נתיב הפנייה שמאלה.

 

13

·        הנזקים בכלי הרכב המעורבים:

על פי דו"ח הבוחן, הנזקים שנגרמו לרכבו של הנאשם הינם:

o       מעיכה בדופן אחורי שמאלי. המכה משמאל לימין ומאחור לפנים.

o       מעיכה בכנף אחורית פנס אחורי שמאלי נשבר וחלון הדלת נשבר.

o       מעיכות בשתי בדלתות מאחור לפנים לאורך דופן שמאל.

o       אופנועו של רוכב האופנוע נשרף כליל.

 

לפיכך ולאור האמור, ניחן כי ממצאי דו"ח הבוחן מעידים במדויק על הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה.

 

·        מצב כלי הרכב בעת האימפקט:

עפ"י דו"ח הבוחן ועדותו:

o       האופנוע התנגש בחלק האחורי השמאלי של רכב הנאשם ולאחר מכן נזרק לנתיב הנגדי ונשרף כליל.

o       בנקודה זו, אני מאמץ את קביעת הבוחן וקובע כי התאונה התרחשה עם חזית האופנוע הימנית בחלק האחורי שמאלי של רכב הנאשם.

 

·        סיכום הממצאים דלעיל:

מכל הממצאים, עולה התמונה הראייתית הבאה:

o       מסלול נסיעת הנאשם היה בנתיב הימני או אז סטה לנתיב השמאלי.

o       מסלול נסיעת רוכב האופנוע היה בנתיב הימני, או אז המשיך לנתיב השמאלי בכדי להמשיך בנסיעתו ישר.

o       המהירות המותרת בכביש בו אירעה התאונה הינה 90 קמ"ש.

o       תנאי הדרך היו סבירים בשעת האירוע.

o       תנאי הכביש תקינים ולא היוו גורם לתאונה.

o       מהירות נסיעת הנאשם בשעת האירוע עמדה על כ-20-30 קמ"ש.

o       מהירות נסיעת הפגע הייתה כ-70 קמ"ש.

o       מקום האימפקט בין רכב הנאשם לאופנוע הינו בנתיב השמאלי מבין שניים, בסמוך לפתיחתו של נתיב הפנייה שמאלה.

o       הנזקים בכלי הרכב הם כפי שאלו נקבעו בדו"ח הבוחן דלעיל.

14

o       התרחשות התאונה עם חזית האופנוע הימנית בחלק האחורי שמאלי של רכב הנאשם.

 

9.         דיון והכרעה:

בבוא בית המשפט לדון בשאלת אחריותו של הנאשם לתאונה, על בית המשפט לבחון האם הנאשם התרשל בסטייתו לנתיב השמאלי לפני הצומת, אשר הובילה לתאונה.

 

אמצעי הזהירות בהן נקט הנאשם בטרם ביצע סטייתו שמאלה:

ראשית דבר, יאמר כי אין בעדות הנאשם כדי לתרום לאופן קרות התאונה למעט כי זו אירעה לאחר שסטה הוא מנתיבו, שכן לטענתו, לא הבחין ברוכב האופנוע בשום שלב אלא רק לאחר התאונה.

 

שנית, אין מחלוקת כי על הנאשם הייתה מוטלת החובה לנהוג בזהירות הנדרשת ולבחון היטב בטרם סטייתו לנתיב השמאלי את מצב התנועה באותו נתיב, זאת כדי לבצע את המעבר לנתיב השמאלי בבטחה.

לשיטתו, העיד הנאשם וחזר על עצמו פעמים מספר כי בטרם ביצע את הסטייה שמאלה הסתכל במראה השמאלית בלבד, ראה שהנתיב פנוי, וביצע את הפנייה. מדברי עדותו, ניחן כי הנאשם לא הביט במראה הפנימית, שכן ציין רק הביט במראה השמאלית חיצונית ובנוסף, כשנשאל מדוע לא הביט במראה הפנימית, השיב כי מדובר על מקרה לפני 5 שנים והוא אומר רק מה שהוא זוכר (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 31-32).

לעניין זה, יאמר כי חרף העובדה כי האירוע התרחש 5 שנים לפני עדותו בביהמ"ש, ידע הנאשם לתאר ולזכור היטב פרטים רבים אשר קרו בשעת האירוע, ומכאן, הרי שאם לא זכר הנאשם כי הביט במראה הפנימית, יש להסיק כי טרם ביצע פנייתו הביט הוא לכל היותר במראה השמאלית של רכבו בטרם ביצע סטייתו לנתיב השמאלי.

לפיכך, לא נקט הנאשם בכל אמצעי הזהירות הדרושים אשר לרשותו בטרם ביצע סטייתו לנתיב השמאלי, כאשר על חשיבותן הגורלית של מראות הרכב והשימוש בהן, כבר עמדה הפסיקה בתד (ת"א) 12763/00 מדינת ישראל נ' קיסרי טלי רויטל (01.08.2001) באומרה כי:

 

15

"הנאשמת ביצעה הסטיה כאשר לא וידאה תחילה שאין רכב אחר הקרב מאחוריה, בנתיב השמאלי. יתרה על כך, העובדה שתחילה סטתה ורק אחר כך הבחינה במעורבת, כעדותה בשורה 13 עמ' 4 לפרוטוקול מ- 24.6.01, מהווה "הודאה" בעובדה שניתן היה להבחין במעורבת בטרם ביצוע הסטיה שמאלה, אלא שהנאשמת סטתה תחילה ורק אחר כך הביטה במראה השמאלית והבחינה במעורבת.

מכאן, נהג הסוטה שמאלה, דוגמת הנ', מנתיב לנתיב, במטרה לפנות שמאלה בצומת הקרב, חייב לקבע מבטו במראה החיצונית שמאלית ובאמצעית פנימית, כדי לוודא שאין כל רכב מאחוריו משמאלו שמהירותו עולה על מהירותו שלו. הנאשמת לא נהגה כך ולכן סטייתה היתה בחוסר זהירות".

 

ואף יותר מכך, בתד (ת"א) 11826/03 מדינת ישראל נ' לברון לירון (03.02.2004) נטען כי הנאשמת נהגה בחוסר זהירות ברכבה כאשר משמאלה רוכב אופנוע וסמוך לפני צומת הכפר הירוק, סטתה שמאלה לנתיב נסיעת האופנוע, התקרבה אליו יתר על המידה ופגעה בו. הנאשמת כפרה באחריות לאירוע וטענה כי המעבר מנתיב נסיעתה לנתיב משמאלה, נעשה לאחר שבדקה מצב הכביש מאחוריה ולצידה, בשלושת המראות ולא הבחינה כלל בכל אופנוע. לעניין זה, קבע ביהמ"ש כי:

 

"במצב עובדתי זה של רגע טרם האימפקט כאמור, לו הנ' היתה מקבעת מבטה אל המראה הפנימית, היתה חייבת להבחין באופנוע...בשדה הראיה שלה. ברור לי כי בשלב כשלהו של הסטיה הנ' לא נתנה מבטה במראות ולכן עפ"י התרחיש שלה, לא הבחינה באופנוע אלא ברגע האימקפט וכתוצאה מעצם הרגשת החבטה מאחור... נהג זהיר מן הישוב הנקלע לתרחיש זהה, כאשר הכביש עמוס כלי רכב, יודע כי אין טעם להביט במראה חיצונית שמאלית, ברגע שהרכב בסטית מה שמאלה, כיוון שאז אין לו במראה זו, שדה ראיה אל המצוי מאחוריו בנתיב, אליו הוא סוטה ולכן סטיתו חייבת להתבצע תוך מבט רצוף אל המראה הפנימית ופזילה לעבר קידמת הרכב, לכיוון נסיעתו.

מדברי הנ'...קיבלתי הרושם כי לאחר שהבחינה ברכב בנתיב השמאלי במרחק כ - 50 מ' מאחוריה...לא התמידה במבטה לעבר המראה הפנימית תוך ביצוע הסטיה אלא התרכזה בדרך לפניה ולכן לראשונה חשה והבחינה באופנוע, כתוצאה מהאימקפט. מכאן, הנ' נהגה בסטיה בחוסר זהירות ובלא להתחשב באפשרות שרכבים זריזים, דוגמאת האופנוע...יפתיעו אותה בהופעתם במרחב שבינה לבין הרכב שראתה במרחק מאחוריה בנתיב השמאלי, אליו פנתה ובפניתה זו חסמה נתיב נסיעתם".

 

16

לענייננו, חמורה בעיני ביהמ"ש עוד יותר העובדה כי הנאשם ורוכב האופנוע החלו נסיעתם טרם קרות התאונה באותו נתיב, קרי הנתיב הימני בכביש. לפיכך, אם היה טורח הנאשם להביט גם במראה הפנימית של רכבו, היה יכול להבחין בנפגע ובעצם למנוע את קרות התאונה, ומשלא עשה כך, התרשל בנהיגתו.

 

כאמור, רשלנות הנאשם באה לידי ביטוי בכך שלא הבחין ברוכב האופנוע עובר לסטייתו לנתיב השמאלי. ויותר מכך, אף אם נלך לפי גרסת ההגנה כי רוכב האופנוע התרשל בכך שנסע במהירות בלתי סבירה ביחס לתנאי הדרך בשעת האירוע, אין בדבר כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התרשלות הנאשם כאמור לבין קרות התאונה וגרימת הנזק לרוכב האופנוע.

 

השפעת המהירויות, הממצאים והנזקים שנקבעו:

כאמור, קבע ביהמ"ש לעיל כי יש לאמץ את ממצאי הבוחן לפיהם:

·        ישנה חריצה ראשונית במקום בו נפל האופנוע

·        זוג סימני חריצה באלכסון המורים על כיוון זריקת האופנוע.

 

כמו כן, הנזקים שאומצו הינם:

·        מעיכה בדופן אחורי שמאלי. המכה משמאל לימין ומאחור לפנים.

·        מעיכה בכנף אחורית פנס אחורי שמאלי נשבר וחלון הדלת נשבר.

·        מעיכות בשתי בדלתות מאחור לפנים לאורך דופן שמאל.

 

יתרה מכך, מהירויות כלי הרכב שנקבעו הינן:

·        רכב הנאשם נסע כ-20-30 קמ"ש טרם קרות התאונה.

·        רוכב האופנוע נסע במהירות של כ- 70 קמ"ש טרם קרות התאונה.

 

 

לפיכך, ניחן כי המסקנות נ"ל תואמות ועולות בקנה אחד עם גרסת רוכב האופנוע ולא עם גרסת הנאשם ומצביעות גם כן על העובדה כי התרשל הנאש בנהיגתו ולא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים טרם סטייתו שמאלה, וזאת מן הטעמים הבאים:

17

·        בניגוד לנאשם, גרסתו של רוכב האופנוע הן בהודעתו והן בעדותו הייתה עקבית ורציפה ולפיה נסע תחילה בנתיב הימני, משם עבר לנתיב השמאלי בכדי לבצע עקיפה ובטרם קרות התאונה, בעודו נוסע בנתיב השמאלי, סטה לנתיבו הנאשם או אז התרחשה התאונה, כאשר רוכב האופנוע התנגש ברכב הנאשם והועף לנתיב הנגדי.

יחד עם זאת:

·        זגזג הנאשם בין שתי גרסאות, כך שבהודעתו טען כי נסע תחילה בנתיב הימני ביותר, עבר לנתיב השמאלי וכי התאונה אירעה בנתיב השמאלי ביותר, אליו החל לגלוש לאט. ואילו בעדותו, טען כי נסע בנתיב הימני, סטה שמאלה לנתיב השמאלי שהיה פנוי ושם התרחשה התאונה, זאת עוד בטרם הגיע לנתיב המאפשר פנייה שמאלה.

·        נזקי התאונה הנ"ל שנקבעו ואומצו ע"י ביהמ"ש תואמות לגרסת רוכב האופנוע ולא לגרסת הנאשם, שכן:

o       הפגיעה בחלק אחורי שמאלי ברכב הנאשם מעידה כי רוכב האופנוע נסע בנתיב השמאלי כאשר הנאשם החל את סטייתו לנתיב השמאלי, שכן אם היה הנאשם נוסע בנתיב השמאלי, כנאמר בהודעתו, הפגיעה הייתה בחלק האחורי בלבד של רכבו ולא בחלק האחורי שמאלי, כפי שאכן אירע. מכאן, הרי שהנתיב השמאלי עצמו לא היה פנוי, כגרסת הנאשם.

o       המהירות בה נסע רוכב האופנוע, כ-70 קמ"ש, תואמת לעובדות לפיהן:

§        כי רוכב האופנוע אכן נסע בנתיב השמאלי וכבר הספיק להאיץ והיה יציב דיו.

§        לנזקים הנ"ל בחלק האחורי שמאלי של רכב הנאשם שנגרמו מקרות התאונה ולחריצה הראשונית אשר נמצאה ותועדה בנתיב השמאלי, נתיב נסיעתו של רוכב האופנוע.

§        תואמת אף לעוצמת הפגיעה שהניבה את הנזקים הנ"ל, המלמדים כי הנאשם סטה לנתיב השמאלי כאשר רוכב האופנוע כבר נסע בו והתקדם ישר בכביש. שכן, לולא היו הדברים אחרת, לא היו הנזקים במקום בו נמצאו, אלא בחלקו האחורי בלבד של רכב נאשם, אם בכלל.

 

חוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה ומשקלה:

18

ראשית דבר, יאמר לעניין זה כי נוטה ביהמ"ש להאמין לגרסת רוכב האופנוע כי התאונה אירעה בעת שנסע הוא בנתיב השמאלי.

לפיכך, חוות דעת המומחה דלעיל עומדת בסתירה לגרסת רוכב האופנוע, שכאמור, יש לקבלה.

ולגופו של עניין, אינני מקבל את חוות דעתו של המומחה כמשקפת את התרחשות המקרה דנן. אין חולק על ידיעותיו וניסיונו הרב של המומחה, אולם זה אינו מתיימר להיות מומחה אובייקטיבי, אלא מומחה מטעם ההגנה אשר בא להציג את הדברים מטעמו ולטובתו של הנאשם. מתוקף תפקידו זה, בוחר המומחה להתרכז בטיעונים היכולים לסייע לנאשם ולדחות אפשרויות אחרות. סבורני כי עמדותיו של המומחה לא תמיד עולות בקנה אחד עם המציאות, וזאת מן הנימוקים הבאים:

·        המומחה ביקר במקום התאונה רק כשנתיים לאחר שזו אירעה.

·        המהירויות אליהן התייחס המומחה בחוות דעתו נקבעו באופן שרירותי ומשוער על ידו.

·        קביעתו כי הנאשם ורוכב האופנוע נסעו תחילה אחד אחרי השני בנתיב הימני ויצאו יחדיו אל הנתיב השמאלי אינה נשענת ונסמכת על נתון עובדתי, מה עוד כי טען הנאשם בעדותו כי הוא נסע בנתיב הימני לפני משאית שנסעה לאט (עמוד 14 לפרוטוקול, שורה 10).

ובנוסף, אינה תואמת לנזקים שנגרמו, שכן אם היו יוצאים שני הצדדים יחדיו מהנתיב הימני אל הנתיב השמאלי, לא היה ניתן להניח כי הנזקים ייגרמו בחלק אחורי שמאלי של רכב הנאשם. מה עוד, שזו גם אינה תואמת לעובדה כי רוכב האופנוע נסע במהירות של כ-70 קמ"ש, שכן, אם היו רוכב האופנוע והנאשם יוצאים יחדיו מהנתיב הימני, קשה היה להסיק כי מהירותו של האחד הייתה גבוהה בהרבה ממהירותו של השני ובטח שלא הייתה מביאה לנזקים שנגרמו בפועל בעת קרות התאונה.

           

10.       סוף דבר:

·        לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, ניחן כי הנאשם התרשל בנהיגתו וגרם ברשלנות לנזק וחבלותיו של רוכב האופנוע.

 

סיכומו של דבר, הריני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

 

 

19

 

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"ו, 14/01/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

נדחה לטיעונים לעונש ליום 24/2/16 שעה 12:00.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"ו, 14/01/2016 במעמד הנוכחים.