1

בפניי הסדר טיעון "מסגרת" מצאתי כי ההסדר מהווה מתחם ענישה הולם.

מדובר בתאונת דרכים בה נפגעה הולכת רגל אשר חצתה את הכביש במעבר חצייה. כעולה מתיק החקירה, בזמן התאונה ירד גשם. הנאשם והולכת הרגל, לא הבחינו זה בזאת וזאת בזה, עד לאימפקט.

במסגרת הטיעון לעונש, עודכנתי בדבר מצבה של הנפגעת נכון להיום. משנמסר מלוא תיק החקירה לידי נוכחתי כי הנפגעת נשאלה לעמדתה העונשית. להלן תרשומת שנעשתה ע"י תובע ביום 16.11.17.

"דברתי עם המעורבת הולכת הרגל.

2

בכל הנוגע לנאשם לדבריה מדובר באדם "פנינה" הוא היה איתה בקשר. הוא לא עשה בכוונה. מתעניין בשלומה...בתום השיחה התקשרה אליי שוב כדי להגיד לי שמספיק שהוא פגע בה בתאונה, בתור עונש".

אציין כי מן הראוי היה שעניין זה ישמע מפורשות מפי התביעה במעמד הטיעון לעונש ואין די בהדגשת מצבה הגופני נכון להיום!

אין ביהמ"ש מקל ראש בחומרת הפגיעה או בתוצאתה.

משמצא התובע להדגיש כי עובר לתאונה עבדה כבלנית והיום איננה עובדת, לא אוכל להמנע מלהעיר כי מרביתן של הנשים בגילה של הולכת הרגל - קרי נשים שהינן כבנות 78, אינן עובדות לפרנסתן.

לעובדה זו - לא אוכל ליתן משקל עונשי.

הודאת הנאשם באשמה, חסכה הטרחת העדים ובכללם הנפגעת.

דברי הנפגעת בשבחו של הנאשם, עולים בקנה אחד עם טיעוני הסניגוריה בדבר העובדה שנטל חלק בהליך הטיפולי בהיותו פיזיותרפיסט גריאטרי ומדקר סיני.

בקביעת העונש, נתתי דעתי גם על הזדקקותו לרישיון נהיגתו לצורך טיפול בלקוחותיו, וכן הצורך בהתניידות לביקורי בית. לנגד עיני ותק נהיגתו ורשימת הרשעותיו הקודמות.

סוף דבר -

-           הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,800 ₪ או 60 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 140 יום, מהם ינוכו 60 ימי פסילה מנהלית וריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

המזכירות תעביר גזר הדין לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

3

ניתן בהעדר היום, ג' טבת תשע"ח, 21 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.