1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המיחס לו עבירות של אי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה, בניגוד לתקנה 64א(2) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), נהיגה בחוסר זהירות-עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה והתנהגות הגורמת נזק-עבירה על תקנה 21(ב) לתקנות התעבורה.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 04.02.14 סמוך לשעה 11:30, נהג הנאשם ברכבו בשד' הר חוצבים מכיוון כביש מס' 1 לכיוון הסטף באיזור שיפוט ירושלים.

אותה שעה נהגה גב' רנה ג'בר (להלן: "המעורבת") ברכבה בכיוון נסיעת הנאשם.

2

נטען בכתב האישום כי הנאשם נהג בחוסר זהירות, כאשר החל לפנות שמאלה משול הדרך מבלי שנתן תשומת לב מספקת לדרך, לא נתן זכות קדימה לרכב המעורבת שהגיע מכיוון נסיעתו וגרם לתאונת דרכים בכך שארעה התנגשות בין שני הרכבים.

כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם, נוסעת ברכבו וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי מדובר בכניסה לחניה באיזור עירוני מסחרי שם בדק הנאשם את שדה הראיה ומשלא היו רכבים שבאו ממול, הוא נכנס לטענתו בזהירות למקום החניה ובסוף כניסתו לחניה הגיחה הנהגת המעורבת במהירות ופגעה באחורי רכבו. בנוסף, טען הנאשם כי במועד התאונה היתה נהגת הרכב המעורב פסולה מלהחזיק רישיון נהיגה. ב"כ הנאשם ביקש לחקור אך ורק את הנהגת המעורבת.

הדיון נקבע להוכחות בפניי, במהלכו העידה מטעם המאשימה הנהגת המעורבת. בהתאם לגירסתה היא הגיעה מכיוון כללי מבשרת ציון לכיוון כללי קסטל ולאחר הכיכר שהיה בהמשך דרכה, הופתעה מהנאשם שבא מהשול הימני, כניראה רצה לבצע פניית פרסה או פניה שמאלה וכתוצאה מכך ארעה התנגשות בין שני הרכבים (עמ' 7 ש' 20-24).

לטענתה, הפגיעות ברכבה היו בחלקו הקדמי ואילו הפגיעות ברכבו של הנאשם היו בצד השמאלי בדלת הנהג.

מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו וכן הביא לעדות את בתו (בת פחות מ-18 שנים) אשר נסעה אותה עת ברכבו של הנאשם.

הן הנאשם והן העדה מטעמו מסרו גירסה שונה במקצת מהגירסה אותה מיחסת המאשימה לנאשם.

לטענת הנאשם, הוא נסע באותו כיוון נסיעת המעורבת, פנה שמאלה לצורך כניסה לחניה שנמצאת בצד שמאל של הכביש ליד בית קפה "אינגליש קייק", וכאשר היה בסוף הכניסה לאותה חניה פגעה המעורבת עם רכבה בחלקו השמאלי אחורי של רכב הנאשם.

הנאשם שלל את האפשרות שהוא פנה שמאל מהשול הימני.

3

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, התרשמתי מהעדים שלפני, וכן עיינתי בתמונות שהוגשו מטעם הנאשם ביחס לנזקים שנגרמו לרכבים, אני קובע כי התאונה ארעה בעת ביצוע פניה שמאלה מהשול הימני, וזאת לאחר שהנאשם חסם את נתיב נסיעתה של המעורבת, וכתוצאה מכך ארעה התנגשות בין שני הרכבים. התמונות שהוגשו מטעם הנאשם (נ/1, נ/3) תומכות דווקא בגירסת המאשימה. באותן תמונות רואים כי הנזק שנגרם לרכבו של הנאשם נמצא בצד השמאלי, הן בדלת הנהג, הן בדלת שמאחוריו והן בכנף אחורי שמאלי ולא כטענתו שהנזק היה רק בחלק השמאלי אחורי של רכבו.

ניסיון הנאשם להציג כאילו הנזק ברכבו היה אך ורק בחלקו האחורי שמאלי כאשר היה בסוף הכניסה לחניה שמשמאל לא הצליח, והתמונות שהוגשו ביחד עם גירסת המעורבת מדברות בעד עצמן.

אין בעובדה שרכב הנאשם נמצא עפ"י תמונה נ/3 צמוד בחלקו הימני אחורי לרכב שחנה בסמוך לאותה חנות, דהיינו באותו מקום חניה לו טוען הנאשם, כדי לסייע לנאשם.

מצבו של רכב הנאשם לאחר התאונה איננו יכול ללמד על אופן התרחשות התאונה כטענתו. העובדה שרכבו היה בצמוד לרכב חונה אחר יכולה גם להתרחש ע"י דחיפתו של הרכב כתוצאה מהתאונה שהיתה קודם לכן ואיננה יכולה להעיד דווקא על כך שהרכב היה בסיום הכניסה לחניה כפי גירסתו. המעורבת מסרה בעדותה כי לאחר ההתנגשות הרכב הסתובב עד שפגע ברכב הנוסף (עמ' 9 ש' 27).

זאת ועוד, אינני מקבל את גירסת הנאשם שהנהגת המעורבת נסעה במהירות מופרזת וכי היא נסעה בנתיב השמאלי. גירסה זו אין לה שום תימוכין בחומר הראיות הימצאות רכב המעורבת על פי תמונה נ/2 בחלקו השמאלי של הכביש, איננה יכולה ללמד על כך שהתאונה ארעה באותו מקום.

המעורבת מסרה כי הרכבים הוזזו לאחר התאונה וזאת בהוראת המשטרה שהגיעה למקום (עמ' 9 ש' 12) לאחר שהנתיב נחסם לתנועה.

הנהגת המעורבת עשתה עלי רושם של עדה אמינה שסיפרה את האמת ולא מצאתי לפקפק בגירסתה. לתמיכה בגירסתה מצאתי כי התמונות משתלבות דווקא עם גירסת המאשימה, והנזקים שנגרמו לרכבים תומכים דווקא בגירסה זו.

בנסיבות אלה, אני קובע כי המאשימה הצליחה להוכיח את האשמה המיוחסת לנאשם מעבר לכל ספק, ואני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ו, 19 ינואר 2016, במעמד הצדדים

4