1

הנאשמת אשר לפניי הורשעה על פי הודאתה בגרימת תאונת דרכים עת פגעה בהולכת רגל אשר חצתה את הכביש במעבר חצייה.

תוצאת התאונה קלה. הולכת הרגל שוחררה מביה"ח לאחר בדיקה ממנה עולה כי קיימת נפיחות בברך שמאל ומתקשה לשאת משקל על הרגל לא נזקקה להתערבות טיפולית.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי.

2

על פניו יש לקבוע, כי מתחם הענישה נע בין 3 חודשי פסילה, לבין 9 חודשי פסילה.

משעה שבין סעיפי האישום נהיגה בקלות ראש, יש לדחות טיעון הסניגור המבקש לקבוע מתחם עונשי בין 0 חודשי פסילה לבין 3 חודשים.

אשר לטיעוני הסניגור לפיהם:

"למעשה ירידתה של הולכת הרגל במעבר החצייה הייתה כשהנאשמת הייתה כבר על המעבר חצייה - טיעון זה איננו עולה בקנה אחד עם ניגוב האבק שנמצא בחזית הרגל על גבי מכסה המנוע, ואיננו עולה בקנה אחד עם מיקומו של הרכב, כפי שהונצח ע"י שוטר שהגיע לזירה - השוטר חן ברששת (אשר הורה בהמשך על הזזת הרכב כדי לאפס הזרמת התנועה.)

זאת ועוד.

בתיק עדותה של הולכת רגל נוספת - עדת ראיה ניטראלית אשר הבחינה "ברכב הנאשמת עומד כאשר חצי הקדמי שלו היה מעבר למעבר החצייה בכיוון הנסיעה של הרכב וחצי האחורי עדיין על מעבר החצייה".

בהתחשב בזמן התגובה, יש להחזיר הרכב לאחור כדי למצוא נקודת האימפקט.

מכל האמור לעיל, יש לקבוע כי גרסת הנאשמת איננה נכונה!

אשר לעונש הראוי.

הצדדים הניחו בפניי הסדר טיעון, אשר גבולו העליון בפסילת החובה, וגבולו התחתון חורג משמעותית לקולא ממתחם הענישה ההולם.

שבתי ובחנתי טיעוני הנאשמת בדבר מצבה המשפחתי, עבודתה כגננת - (הוגשו מכתבי המלצה), הצורך בטיפול, בצד אחים נוספים, באמה חולת אלצהיימר וכן שאר נתונים אישיים כפי מכתבה.

בקביעת העונש, ניתן משקל מכריע לכך שותק נהיגתה משמעותי, ועברה התעבורתי ללא רבב.

3

-          הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,800 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-           הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 40 יום.

לנוכח החלטת כב' ביהמ"ש המחוזי עפ"ת 37068-10-17. ריצוי הפסילה ידחה עד 1.7.18.

-           הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ח, 06 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.