1

ב"כ המאשימה הגישה בקשה לתיקון כתב האישום באופן שיתאפשר לה לעתור להטלת עונש מאסר בפועל נגד הנאשם אם יורשע בדין.

בנימוקי הבקשה צוין, כי המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום הם חמורים וגרמו להתרחשות התאונה בה נפצעו אחרים באופן ממשי. עוד נטען, כי בעקבות הדברים שעלו בעדותה של עדת התביעה הגב' איפרמן, מתברר כי התאונה מושא כתב האישום הותירה נכויות אצל ילדיה.

לעמדת ב"כ המאשימה, מאחר שהנאשם הינו עורך דין אשר מייצג את עצמו בהליך דנן, הרי שלא ייגרם לו כל נזק כתוצאה מהתיקון המבוקש.

לעומת זאת, הנאשם מתנגד לבקשה וטוען כי עסקינן בהליך שנמשך זה זמן רב מסיבות הנעוצות במאשימה, והתיקון המבוקש רק יחמיר את עיוות הדין שייגרם כתוצאה מהתמשכות ההליך. עוד נטען, כי העלאת הבקשה בשלב בו הסתיימה פרשת התביעה והתיק עומד בפני שמיעת פרשת ההגנה יגרום לו עיוות דין ויפגע בזכותו להליך הוגן.

2

לאחר ששקלתי טענות הצדדים נחה דעתי להיעתר לבקשה.

המאשימה הגישה כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע העבירות הבאות: אי שמירה על רווח, נהיגה בקלות ראש, גרימת חבלה של ממש, ונהיגה בקלות ראש.

עפ"י עובדות כתב האישום, בזמן שהנאשם נהג ברכבו בקלות ראש וברשלנות ולא שמר על מרחק מספיק מהרכב שהיה לפניו, התנגש בו עם חזית רכבו ומעוצמת ההתנגשות הרכב האחר נהדף קדימה והתנגש ברכב שהיה לפניו. כתוצאה מהתאונה נפגו 11 אנשים ותיאור החבלות פורט במסגרת עובדות כתב האישום.

כתב האישום לא כלל הודעה בדבר האפשרות כי המאשימה תעתור לבית המשפט להטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם, אם יורשע בדין.

כתב האישום הוגש בינואר 1/2015, כחמישה חודשים לאחר התאונה, ומאחר שהנאשם כפר בו, בית המשפט החל בשמיעת הראיות והתיק מצוי כעת בפתח שמיעת פרשת ההגנה, לאחר שהמאשימה סיימה הבאת ראיותיה.

הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו מצויות בסעיפים 15א(א)+(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 (להלן - החוק), בהם נקבע כדלקמן:

"א)   (1)        סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.

         (2)        מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.

(ב)    על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה".

3

מאחר שהבקשה שבנדון נסמכת על האמור בסעיף 15א(ב) לחוק, הרי שעל המאשימה להציג נסיבות חדשות או טעמים אחרים למסירת הודעה מאוחרת, כאמור בלשון הסעיף, ולעניין זה מפנה ב"כ המאשימה לחומרת הפגיעות שנגרמו למעורבים בתאונה כפי שהדבר משתקף מהתיעוד הרפואי המעודכן שהוגש ומדבריה של העדה הגב' איפרמן.

בדיקה מדוקדקת של הדברים מגלה כי התיעוד הרפואי שהוגש כמוצג לתיק איננו תיעוד מעודכן - בניגוד לאמור בבקשת ב"כ המאשימה - וכל התיעוד הרפואי שהוגש לתיק הינו תיעוד שהיה מצוי בידי המאשימה עוד קודם להגשת כתב האישום, שכן מדובר בתיעוד רפואי מבית החולים בסמוך לאחר התאונה.

אשר לטענה בדבר הנכות שנותרה אצל חלק מהנפגעים, אכן מדובר בטענה חדשה שלא הייתה לגביה אינדיקציה בראיות שהוגשו מטעם המאשימה.

הנה כי כן, העובדות או הנסיבות החדשות שהתגלו לב"כ המאשימה נעוצות בטענה שעלתה מפי העדה במהלך הדיון לגבי קיומה של נכות אצל חלק מנפגעי ההתאונה. כמובן, ששאלת הוכחתה של הטענה היא שאלה נפרדת שאינה מצריכה הכרעה כעת.

מאחר שהנאשם הינו עורך אשר מייצג את עצמו, הרי שלא ייגרם לו כל עיוות דין כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובפרט שהבקשה הועלתה טרם סיום הבאת הראיות.

בהחלטה שניתנה בעניין אבו לבן (רע"פ 8058/12 אבו לבן נ' מדינת ישראל, מיום 12.11.2012) נקבע, כי תכליתה של הוראת סעיף 15א לחוק היא בעיקר לשם הבטחת זכותו של הנאשם לייצוג משפטי, וכך נקבע בנדון:

"תכליתה של החובה הקבועה בסעיף היא בראש וראשונה להבטיח את זכותו של נאשם לייצוג. תכלית זו נלמדת מן האיסור העקרוני הקבוע בסעיף 15ב שלפיו 'לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג', ומסעיף 15א(ג) הקובע כי 'מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור'. כלומר, הדברים מתנקזים לשאלת הייצוג. ונזכיר כבר כאן, כי בענייננו היה המבקש מיוצג כדבעי לאורך כל הדרך".

4

בית המשפט העליון חזר על קביעה זו גם בתיק רע"פ 5184/15 קניימר נ' מדינת ישראל, מיום 27.7.2015.

מאחר שהנאשם בתיק דנן הינו עורך דין שבחר לייצג את עצמו, הרי שהתכלית האמורה אכן מתקיימת במקרה דנן.

לסיום, חרף טרוניית הנאשם לגבי התמשכות ההליך (ואין בדעתי להתעכב על הסיבות לכך), הנאשם לא פירט הכיצד התיקון המבוקש עלול לגרום לו עיוות דין.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על תיקון כתב האישום כמבוקש.

כמובן שאין בהחלטה זו כדי להצביע כהוא זה על תוצאות ההליך.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ט, 28 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.