1

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בגרימת תאונת דרכים עם נהגה ברכבה ולא צייתה לאור אדום, אשר דלק ברמזור בכיוון נהיגתה.

כפי הכרעת הדין המנומקת, תוצאת התאונה חבלה "רגילה" וזאת מאחר שהשברים אשר נמצאו בצלעותיו של הנפגע אובחנו רק כחודש לאחר התאונה.

2

הצדדים הניחו בפניי הסדר טיעון, "מסגרת" בו התביעה הגבילה טיעונה העונשי ל- 3 חודשי פסילה ואילו ההגנה ביקש להסתפק בחודש פסילה בלבד. כמו כן, ביקשה ההגנה כי גזה"ד יבוצע בחודשי החורף כדי להקטין הפגיעה בפרנסת הנאשמת.

בפניי נהגת מקצועית, אשר נסיבותיה האישיות פורטו בהרחבה, הן על ידי סנגורה והן נשמעו מפיה. אמנם יש לראות את הרשעותיה בפרספקטיבה של שעות נהיגה רבות. מאידך, יש לציין כי נהג ציבורי אמור להקפיד משנה הקפדה בנהיגתו, באשר על כתפיו עול הדאגה לנוסעיו.

לנגד עיני לקולא הודאתה באשמה, הגם שבהודאה זו נשמעה לאחר שחלקם של העדים התייצבו.

3

סוף דבר:

-           הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,800 ₪ או 30 ימי מאסר שתשא

תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-           הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-           הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תעביר העתק החלטתי לצדדים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ח, 06 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.