1

1.         לפני בקשה לביטול הכרעת הדין, מיום 13.12.19, שניתנה בהעדר הנאשם.

2.         נגד הנאשם הוגש, ביום 16.12.19, כתב אישום בעבירות של התנהגות הגורמת נזק, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, נהיגה בקלות ראש, וחבלה של ממש.

3.         בדיון, שנערך, ביום 13.12.20, לא התייצב הנאשם, והורשע בהעדרו בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, תוך שהוצא נגדו צו הבאה. נוכח התחייבות הנאשם להתייצב לדיון, בוטל צו ההבאה שהוצא נגדו.

בדיון, ביום 4.4.21, לא התייצב הנאשם, בשנית, והושתו עליו הוצאות משפט, בסך 1,000 ₪ נוכח אי התייצבותו, תוך שהוצא נגדו צו הבאה נוסף.

בדיון, ביום 14.7.21, עתר הסנגור לדחיית הטיעונים לעונש, וציין שתוגש, מטעמו, בקשה לביטול הכרעת הדין, והדיון נדחה לטיעונים לעונש, תוך שצוין שככל שהסנגור מבקש להגיש בקשה מעין זו, זו תוגש, בתוך 30 יום, וככל שלא תוגש במועד, הרי שהסנגור לא יוכל לטעון בעניין זה.

2

ביום 1.11.21, יום לפני המועד שהיה קבוע לדיון, הוגשה מטעם הסנגור בקשה לביטול הכרעת הדין. בבקשה נטען שהמבקש לא קיבל הזמנה לדיון בו נשפט בהעדרו, ובתיק לא קיים אישור מסירה. אשר לעיוות הדין, נטען שבתיק החקירה קיימים ליקויים רבים, שיש בכוחם להמתיק את סעיפי האישום נגד הנאשם ואף לבטלם. נטען שהיה והכרעת הדין תוותר על כנה, יגרם נזק למבקש, שמתפרנס כנהג משלוחים, ורישיונו חיוני לו.

המאשימה מתנגדת לבקשה. נטען שהמבקש זומן כדין לדיון בו הורשע בהעדרו והתנהלותו לאורך ההליך המשפטי אינה ראויה. נטען שרק ביום 2.11.21, בעת הדיון שהיה קבוע לטיעונים לעונש, הגיש ב"כ המבקש לעיון ב"כ המאשימה את הבקשה לביטול הכרעת הדין, שהוגשה יום אחד טרם הדיון, בניגוד להחלטת בית המשפט. בנסיבות אלה אין למבקש להלין אלא על עצמו. אשר לעיוות דין, נטען שהבקשה אינה מעלה נימוקים ממשיים שמאששים עיוות דין.

הכרעה

4.         לאחר שהטיתי אוזן לטיעוני הצדדים, אני בדעה שדין הבקשה להתקבל, בכפוף להטלת הוצאות משפט על הנאשם בסך 1,500 ₪.

5.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירות חמורות. הנאשם עשה דין לעצמו עת לא התייצב לשני דיונים שהיו קבועים בעניינו, ועל אף שהוצא נגדו צו הבאה.

בהעדר התייצבותו הורשע הנאשם בהעדרו. מעיון במערכת נט המשפט עולה שהנאשם זומן כדין לדיון בו נשפט בהעדרו, ואישור המסירה של ההזמנה לדין ליום 13.12.20 חזר כ"סרב לקבל - הודבק", מיום 30.10.20, חתום על ידי הדוור, ומדובר במסירה כדין.

בדיון שלאחר מכן שוב לא הייתה התייצבות מטעם הנאשם, ומותב זה השית על הנאשם הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ נוכח אי התייצבותו.

בדיון הבא ניתנה הזדמנות לסנגור להגיש בקשה לביטול הכרעת דין בתוך 30 יום, תוך שצוין שככל שזו לא תוגש במועד, הסנגור לא יוכל לטעון לעניין זה. חרף זאת, הבקשה לביטול הכרעת הדין הוגשה יום בלבד טרם הדיון, וכחודשיים וחצי לאחר המועד בו היה על הסנגור להגישה.

הפסיקה עמדה לא אחת על חשיבות עמידה במועדים שנקבעו על ידי בית המשפט - שמירה קפדנית על מועדים מסייעת בייעול ההליך המשפטי, ותכליתה בירור המשפט במהירות הראויה וקיומו במועד בו נקבע, כך שזמנו של בית המשפט לא יבוזבז לריק.

אשר לעיוות דין, ב"כ המבקש טוען בבקשה לקיומם של כשלים ראייתיים אולם לא הונחה כל תשתית ראייתית לקיומם, כך שלא הוכח קיומו של עיוות דין.

שקלתי היטב את טיעוני הצדדים, נתתי דעתי, מחד גיסא, לעבירות החמורות שמיוחסות לנאשם בכתב האישום, ומאידך גיסא, להתנהלות המבקש בהליך שלפני, כמתואר מעלה, והחלטתי לקבל את הבקשה לביטול הכרעת הדין, בכפוף לתשלום הוצאות משפט על הנאשם, בסך 1,500 ₪.

3

נוכח האמור, הכרעת הדין, מיום 13.12.20, מבוטלת.

על הנאשם יושתו הוצאות משפט בסך 1,500 ₪, לטובת אוצר המדינה. ההוצאות ישולמו בתוך 60 יום מהיום.

הדיון שקבוע לטיעונים לעונש ליום 16.11.21, בשעה 11:30, יהא קבוע למתן מענה לכתב האישום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ב, 04 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.