1

בפניי הסדר טיעון בו התביעה טענה לרף עליון של 5 חודשי פסילה ובמסגרת ההסדר, ההגנה רשאית לשכנע לגזור 3 חודשי פסילה.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי. על פניו, בתיק מחדלי חקירה משמעותיים לצד סתירות בין עדות המתלוננת לבין עדותה של עדה ניטראלית - מחלקת עיתונים שהיתה במקום. יודגש כי עדה זו נחקרה רק כעבור 5 חודשים לאחר שהמתלונן שב ומסר מלוא פרטיה למשטרה. דע עקא - עדה זו נותנת תמיכה חלקית בלבד לגרסת המתלונן.

לדבריה, התאונה לא התרחשה במפרץ החנייה, אלא לאחריו וכן לדבריה רגלו של המתלונן לא "נתפסה" מתחת לגלגל הרכב, כמו כן קובעת כי הנאשם לא גרר את הולך הרגל אלא הפיל אותו.

2

בניגוד לגרסת המתלונן, העדה איריס מספרת כי המתלונן "הוריד רגל לכביש, כאשר הוא עם הגב לתנועה ואני עם הפנים לתנועה...".

מציינת כי הולך הרגל לא הסתכל לכיוון התנועה. בכך, רשלנות תורמת משמעותית.

העדה מספרת על רכב בצבע לבן מלוכלך, טנדר עם ארגז מאחור פתוח - תיאור זה איננו עולה בקנה אחד עם תיאור רכב הנאשם!.

בחקירה חוסרים נוספים באשר לא נבדק האם המדובר בתאונה נמנעת.

בשאלת הפסילה - מכתב המתלונן מיום 25.10.15 מדבר על שבר קשה בברך מבלי התייחסות לשבר ביד. בפי הסניגור תמיהות על עניין זה, באשר עולה כי במקצועו מנהל מחלקה ממחלקת תקצוב וכלכלה רפואית בבי"ח - כפי מסמך שצורף לתיק החקירה ויש להניח כי מודע למשמעות תיעוד הנזק במכתבו למשטרה.

דע עקא - במסמכים רפואיים מופיע השבר הנוסף הנ"ל.

לזכות הנאשם הודאתו באשמה וכן העובדה כי נוהג משנת 1971 ועברו התעבורתי קל.

-           הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 30 יום.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 2 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ט, 27 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.