1

בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 2/7/2018.

ביום 2/7/2018 הורשע המבקש על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום לפיהן גרם לתאונת דרכים עת נהג רכב בהיותו שיכור כשגופו ריכוז גבוה של אלכוהול -744 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף, פגע ברכב חונה, המשיך בנסיעה ובהמשך פגע בשני רכבים חונים נוספים. כתוצאה מהתאונה נחבלה נהגת מעורבת וניזוקו הרכבים המעורבים. הנאשם עזב את המקום מבלי למסור פרטים. כל זאת כאשר רישיון הרכב פקע בתקופה של עד 6 חודשים.

במסגרת הסדר הטיעון אשר כלל רכיב ענישה מוסכם נגזרו על המבקש פסילת רישיון נהיגה לצמיתות ומאסר על תנאי.

ביום 25/8/20, בחלוף למעלה משנתיים מיום מתן פסק הדין, הגיש המבקש באמצעות עו"ד אורון בקשה לחזרה מהודאה לפי סע' 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 (להלן: ה"חוק"), בקשה לביטול פסק הדין ובגדרה הוא מעלה טענות שונות ובהן כי בית המשפט המליץ למבקש לקבל התוואי העונשי המוסכם וכי למבקש לא הייתה גמירות דעת עת הסכים להסדר הטיעון. אף לגופם של האישומים בפי ב"כ המבקש טענות.

2

ביום 26/8/20 קבעתי כי מדובר בפס"ד חלוט והמשפט הסתיים. על מנת שאדרש לבקשה על הסנגור להבהיר כיצד סע' 153(א) לחוק, חל בענייננו.

ביום 21/9/20 הגיש ב"כ המבקש התייחסותו, שב על האמור בבקשתו, הוסיף והפנה לפסיקה נוספת.

המשיבה התנגדה לבקשה מאחר והמבקש נשפט במסגרת הסדר טיעון, היה מיוצג ופסק הדין חלוט.

ביום 25/4/21 התקיים דיון בפניי, הסנגור בפתח הדברים אמר כי אינו שותף לדברים שיאמר המבקש על עורך דינו הקודם ובמעמד הדיון ציין כי בקשתו היא לביטול גזר דין גם בכפוף להוצאות משמעותיות.

בדיון אפשרתי למבקש לומר את אשר על ליבו, הוא ציין כי למד שבקשה לביטול פסק דין חלוט נעשית אם הוכח כי הייתה רמייה והעלמת מידע ממנו ומבית משפט והעלה טענות כלפי סניגורו הקודם, לטענותיו כחודשיים לאחר גזר הדין עיין בחומר החקירה ובהודעת הנהגת המעורבת וחש כי הונו אותו, אולם בחר להמתין כשנתיים בשל עצת עו"ד אחר אליו פנה ורק כעת החליט להגיש את הבקשה שבפניי.

באותה ישיבה אישר המבקש כי לא הייתי מעורבת בהסדר שהתגבש בין בא כוחו לתביעה וכי לא המלצתי לו אם לקבל את ההסדר או לאו.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים בכתב עליהם הוסיפו בעל פה במעמד הדיון אני רואה לנכון לדחות את הבקשה.

מדובר בפסק דין חלוט וחל עיקרון סופיות הדיון.

בפרוטוקול הדיון ביום 2/7/18 מציין המבקש מפורשות כי הוא מבין את המצב המשפטי, והוא בוחר להודות במסגרת הסדר הטיעון והוא מסכים להחזרת רישיון הנהיגה לצמיתות.

ניתן היה לערער על פסק הדין אולם המבקש בחר שלא לעשות כן על אף שלדבריו בין שבועיים לחודשיים לאחר גזר הדין ולאחר שעיין בחומר הראיות, חש כי נגרם לו עוול.

הדברים אשר הוטחו בבית המשפט בכתב ובעל פה אין בהם שמץ של אמת והם לא ראויים לתגובה.

3

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אייר תשפ"א, 02 מאי 2021, בהעדר הצדדים.