1

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, בין היתר, בעבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות ועבירות של אי מסירת פרטים, אי הגשת עזרה ואי מסירת הודעה בתאונת נפגעים. הנאשם נהג ביום 12.10.17 ברחוב יהודה הלוי יהוד ממערב למזרח לכיוון רחוב ויצמן כשהוא שיכור. בהגיעו לצומת הרחובות הנ"ל לא שעה הנאשם לתמרור 301 שניצב בימין הדרך, נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה לרכב חוצה וגרם לתאונה בה נחבל הנהג המעורב וכלי הרכב ניזוקו. אף על פי כן, עזב הנאשם את המקום מבלי למסור פרטים, מבלי להודיע על התאונה ומבלי להושיט עזרה לנהג שנפגע.

טיעוני הצדדים

2

2.         הנאשם אוחז ברישיון נהיגה משנת 2002. לחובתו 30 הרשעות קודמות. ההרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות בתיק זה היא הפעם הרביעית בה מורשע הנאשם בעבירה של נהיגת רכב בשכרות או בהשפעת סמים/ אלכוהול. הרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות של נהיגה בשכרות או נהיגה בהשפעת סמים/ אלכוהול היו בשנים 2014, 2013 ו-2011. לנאשם גם עבר פלילי הכולל עבירות סמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה, איומים ועוד.

3.         המאשימה עותרת למצות את הדין עם הנאשם. הנאשם, הוא "שור מועד". עונשים חמורים שהוטלו עליו לא הצליחו למתן את אופן נהיגתו הבעייתי.. חרף עברו הפלילי ותקופות המאסר שריצה מאחורי סורג ובריח שב הנאשם מעת לעת לסורו, כמו במקרה זה. המאשימה טוענת כי עזיבת מקום התאונה מבלי להושיט עזרה, מבלי למסור פרטים ומבלי להודיע למשטרה מקנים לאירוע משנה חומרה. המאשימה ציינה כי התאונה אירעה בעת שהנאשם היה "עובד שירות" אם כי להוכחת נתון זה לא הוצג לי כל אישור. המאשימה עותרת להשית על הנאשם 3 שנות מאסר, פסילה לשנים וכן רכיבי ענישה נלווים.

4.         ההגנה טוענת כי את העבירה הדומה האחרונה של נהיגה בהשפעת סמים/אלכוהול עבר הנאשם בשנת 2012, לפני כחמש שנים. הנאשם, נטען, מכור לסמים. הוא ניסה לעבור תהליך שיקום בסיוע משפחתו אך הדבר לא צלח. לטענת ההגנה יש לתת משקל נכבד להודאת הנאשם, לכך שבדיקת המאפיינים הייתה תקינה ולכך שהנאשם הוחשד בעבירה של נהיגה בהשפעת סמים ולא בהשפעת אלכוהול. ההגנה טוענת עוד יש כי יש לתת את הבכורה לשיקולי שיקום ולאפשר לנאשם לראות "אור בקצה המנהרה".

5.         הנאשם ואמו נשאו דברים אף הם. אמו של הנאשם ציינה כי הנאשם מכור לאלכוהול ויש לאפשר לו להשתקם. הנאשם ציין כי הוא מבקש לצאת לדרך חדשה בחייו והביע חרטה על האירוע.

דיון והכרעה

6.         מדובר באירוע במהלכו נהג הנאשם בשכרות ברחובה של עיר, גרם לתאונת דרכים שבה נחבל אדם. לאחר מכן נטש את זירת התאונה מבלי להושיט עזרה לנפגע, מבלי למסור את פרטיו ומבלי לדווח למשטרה על התאונה.

הערך המוגן בעבירות

3

7.         הערך המוגן בעבירות בהן הורשע הנאשם הוא של קדושת החיים ושלמות הגוף והרכוש. הפסיקה ראתה בחומרה רבה עבירות של נהיגת רכב בשכרות וזאת בשל הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בעבירה למשתמשי הדרך ("פצצה מתקתקת"). גישה מחמירה זו קיבלה משנה תוקף משעה שהסיכון הפוטנציאלי התממש ותאונה נגרמה. לעניין זה נפסק, כי "נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות" (רע"פ 2508/11 סמולינסקי נ' מ"י) וכן נקבע כי "נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את יתר הנוסעים עמו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג בשכרות צריך לדעת כי באם ייתפס צפוי הוא להיענש בחומרה רבה" ( רע"פ 6418/07 כהן נ' מ"י (5.9.07))

•          ברע"פ 782/14 אלמלח נ' מ"י ( 30.1.14) נדון עניינו של מי שהורשע לאחר ניהול הוכחות ממושך בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, אי מסירת פרטים ואי שמירת רווח. העונש שאושר עמד על שנת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, 6 שנות פסילה, פסילה על תנאי וקנס בסך 5000 ₪. יודגש כי באותו מקרה נוהלו הוכחות למשך זמן ממושך אך לנאשם היו נסיבות אישיות שבעטיין המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע כי העונש הנ"ל הוא "אמנם חמור אך לא סוטה באופן ניכר ממדיניות הענישה".

•          רע"פ 10116/16 דסוקי נ' מ"י (24.1.17) נדון עניינו של מי שהורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה בהשפעת משקאות משכרים וללא רישיון נהיגה וביטוח תקפים. העונש שאושר עמד על 9 חודשי מאסר, מאסר על תנאי 2 שנות פסילה, פסילה על תנאי וקנס בסך 3000 ₪.

•          רע"פ 2238/09 מראד נ' מ"י נקבע כי בעניינו של מי שנהג בפעם השנייה כשהוא שיכור, ללא תאונה נלווית, יש הצדקה לכל הפחות לעונש של 2 חודשי מאסר בפועל (לא בעבודות שירות), 36 חודשי פסילה, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס 2000 ₪. עוד נאמר כי "לא ניתן לומר כי מדובר בעונש שחורג לחומרא"

•          בעפ"ת (י"ם) שוורצקופף נ' מ"י נדחה ערעור על גזר דין שהשית על נאשם, במקרה של שכרות שניה שלא נלוותה לה תאונה, 5 חודשי מאסר.

•          בעפ"ת (ת"א) 21012-02-14‏ יצחקי נ' מדינת ישראל אושר עונש של 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, 36 חודשי פסילה וענישה נלווית למי שנהג בהיותו שיכור וגרם לתאונת דרכים כאשר לנאשם היה זה האירוע התאונתי הרביעי במספר ואירוע השכרות השני במספר לאותו נאשם.

4

8.         לאור כל האמור אני סבור כי מתחם העונש ההולם לאירוע, בהתבסס על חומרת האירוע ואשמו של הנאשם בנסיבות המקרה, נע בין 5 חודשי מאסר, 28 חודשי פסילת רישיון, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס ועד 16 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, 60 חודשי פסילת רישיון, פסילה על תנאי וקנס.

9.         לצורך קביעת עונשו של הנאשם בגדר המתחם יש לזקוף לזכותו את הודאתו ובמידה מסוימת גם את העובדה שהוא צלח את מבחן המאפיינים שנערך לו. אדגיש כי לא שוכנעתי כי בהודאת הנאשם מקופלת גם נטילת אחריות. יש לזקוף לחובת הנאשם את העובדה שמדובר בפעם הרביעית בה הוא מורשע בעבירה שיסודותיה כוללים צריכת אלכוהול ונהיגת רכב. העובדה שהנאשם, למרות עונשים שונים שהושתו עליו, שב פעם אחר פעם לשתות אלכוהול ולנהוג - ובמקרה זה גם גרם לתאונה - מצביעה על יחס בעייתי של הנאשם לחובתו לשמור על שלומם ובטחונם של משתמשי הדרך. אין מנוס, במצב דברים זה, מלהשית על הנאשם עונש כואב ומרתיע, ההולם את חומרת מעשיו ואת אשמו, על מנת להציב גבול ברור וזאת לאחר שניסיונות קודמים לעשות כן לא צלחו. ההגנה העלה בטיעוניה אפשרות להשית על הנאשם ענישה המביאה בחשבון אפשרות לשיקומו של הנאשם. לא מצאתי לכך מקום בנסיבות המקרה. האפשרות להוכיח כי לנאשם אופק שיקומי איננה יכולה להיטען בעלמא אלא יש להוכיח עניין זה ( ראו: אורן גזל אייל, חריגה ממתחם העונש ההולם, ספר דורית ביניש, 539, 546). אחת האפשרויות לעשות כן היא באמצעות תסקיר שירות מבחן אך ההגנה במקרה זה בחרה מטעמיה להימנע מלבקש לקבל תסקיר בעניינו של הנאשם. יתר על כן, מטיעוני ההגנה עולה כי הנאשם ניסה לשקם את עצמו משך פרק זמן של כשנה ומחצה אך הדבר לא עלה בידו.

10.       על יסוד מכלול השיקולים דלעיל אני מוצא להטיל על הנאשם, בגדר מתחם העונש, את העונשים הבאים:

i.          מאסר בפועל למשך 12 חודשים שימנו מיום 12.10.17; המועד בו נעצר הנאשם.

ii.        מאסר על תנאי בן 12 חודשים לשלוש שנים על עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בהשפעת אלכוהול או נהיגה בזמן פסילה.

iii.       פסילת רישיון למשך 48 חודשים. הרישיון מופקד, אין צורך בהפקדה. מובהר כי הפסילה תימנה ממועד שחרורו של הנאשם ממאסר. עוד יובהר למען הסר ספק ראוי שבתום תקופת המאסר יוודא הנאשם קיומו של אישור הפקדת רישיון במזכירות בימ"ש לצורך תחילת ריצוי הפסילה על פי גזר דין זה. מובהר כי הפסילה מצטברת לכל פסילה אחרת שהוטלה על הנאשם, אם הוטלה.

iv.       פסילה מותנית בת 12 חודשים למשך 3 שנים על עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בהשפעת אלכוהול או נהיגה בזמן פסילה.

5

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום 13.12.2017 , במעמד הנוכחים