1

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 1.1.20 (להלן: "פסק הדין").

2.      במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בגרימת תאונת דרכים עקב נהיגה רשלנית, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייה בבטחה והתנהגות הגורמת נזק, עבירות מיום 25.10.18 שכתוצאה מהן נחבל הולך הרגל ונזקק לטיפול רפואי. על המבקשת נגזרו העונשים הבאים: פסילה של 3 חודשים בפועל, קנס בסך 2,000 ₪ ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.

2

3.      ב"כ המבקשת טען כי המבקשת קצינה ברשות הכבאות וההצלה ונהגה ברכב אשר משמש אותה לביצוע עבודתה. טען כי מסרה גרסתה לנסיבות התאונה שיתפה פעולה באופן מלא בחקירתה והכחישה אחריותה לתאונה. טען כי כתב האישום וההזמנה לדיון ליום 23.9.19 לא נמסרו לה. טען כי מספר הטלפון שלה כפי שמופיע במערכת הנט שגוי וכי כתבי בי דין נשלחו לכתובתה הישנה בה היא אינה מתגוררת למעלה מחמש שנים וצירף את ספח תעודת הזהות של בעלה. טען כי בעקבות זימון טלפוני שקיבלה הגיעה לתחנת המשטרה שם נמסר לה זימון לדיון בבית המשפט ליום 1.1.20. לאחר מכן פנתה לקצין התעבורה ברשות הכבאות והובטח לה כי העניין בטיפול היועץ המשפטי של רשות הכבאות ועל כן היא פטורה מהגעה לדיון. טען כי רק ימים בודדים טרם הגשת הבקשה שבפניי גילתה המבקשת שנשפטה ונגזר דינה שלא בפניה ואז הפקידה את רישיונה. טען כי פסק הדין מעולם לא הומצא לה. טען כי למבקשת טיעוני הגנה טובים והיא מבקשת לבטל את פסק הדין על מנת למנוע עיוות דין.

4.      ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הזימון לדיון ביום 1.1.20 נמסר לה כדין. טענה כי אחריותה של המבקשת לעדכן את כתובתה במשרד הפנים או לעקוב אחר הדואר וכי צירוף ספח תעודת הזהות של בעלה של המבקשת אינו מעיד על כתובתה שלה אלא על כתובתו. טענה כי הבקשה לביטול גזר הדין הוגשה בשיהוי ניכר.

5.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

6.      על פי סעיף 130 (ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות הדין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו ( ראו בנידון : רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז (6) 793, רע"פ 7709/13 סאסי נ מ"י , ניתן בתאריך 28.11.13).

7.      אין מחלוקת כי המבקשת קיבלה לידיה את הזימון לדיון בבית המשפט ליום 1.1.20.

מעיון בנט עולה כי מאחר והזימון לכתובתה ברחוב שבדיה 70 לא נמסר לה כדין, הדיון מיום 23.9.19 נדחה כאמור ליום 1.1.20 תוך שהמשיבה נצטוותה לעשות לזימון המבקשת בעצמה. למועד נדחה זה זומנה המבקשת באופן אישי והיא אף חתומה על הזימון. משלא התייצבה למועד זה, אף שידעה עליו, נשפטה כאמור בהיעדרה ואין לה להלין אלא על עצמה. מדובר בקצינה ותיקה, לדבריה, וברור כי יועץ משפטי של גוף כזה או אחר אינו בעל סמכות לשחרר את המבקשת מהתייצבות לבית המשפט. מכל מקום משידעה המבקשת כי מתנהל כנגדה הליך משפטי (ועולה מדבריה כי עם קבלת הזימון היא ידעה כי מדובר בעניין התאונה בה היתה מעורבת) היה עליה להתייצב בבית המשפט בהתאם לזימון ולכל הפחות לבדוק כיצד הטיפול בעניינה מתקדם ע"י מי שאליו פנתה בנושא. העובדה כי מחודש ספטמבר 2019 בו הודע לה על הדיון שנקבע בעניינה ליום 1.1.20 ועד למועד הגשת הבקשה כאן, לא עשתה המבקשת דבר בכדי לעקוב אחרי קורות התיק ובשים לב למשך הזמן שחלף ממועד מתן גזר הדין בעניינה, יש בהגשת הבקשה בחודש אוגוסט 2020 שיהוי ניכר שלא מצאתי טעמים להצדקתו.

3

עוד יצויין כי המבקשת לא הציגה כל אסמכתא לכך כי כתובתה היתה כנטען על ידה במועדים הרלבנטיים למשלוח הזימונים וההחלטות כאן ולא ברור מדוע לא צירפה אישור על כתובת מגוריה (אלא אך אסמכתא על כתובתו של בעלה) ומקובלת עליי טענת המשיבה כי באחריותה של המשיבה לעדכן כתובתה העדכנית כמתחייב ואם לא עשתה כך, שוב, אין לה להלין אלא על עצמה.

8.      בנוסף, המבקשת לא הציגה טענות הגנה כלשהן ואף לא פירטה כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לה עיוות דין אלא הסתפקה בכפירה כללית באחריותה לתאונה המיוחסת לה.

כפי שנפסק בעפ"ת 71874-01-18 כיאל נ' מדינת ישראל (19.2.18) אין די בטענת כפירה כללית וכוללנית כדי להראות כי נגרם למבקש עיוות דין. על המבקשת היה לפרט טענותיה העובדתיות ולבסס טענותיה בראיות, ככל שישנן. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקשת, אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירות מסוג זה.

באשר לטענת המבקשת כי הסתמכה על קצין התעבורה או היועץ המשפטי בגוף בו היא עובדת כי יטפל עבורה בעניינה מול בית המשפט אך הוא לא עשה זאת נטענה אף היא בעלמא והלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינם מהווים סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה שוב את עניין איטליא המוזכר לעיל).

9.      לאור כל האמור הבקשה נדחית.

10.  המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' אלול תש"פ, 28 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.