1

1.      ביום 6/7/20 חזר בו הנאשם מכפירתו ובחר להודות בעובדות אשר יוחסו לו בכתב האישום, על פי עובדות כתב האישום ביום 22/10/18 סטה הנאשם באופן פתאומי עם רכבו זאת על מנת להיכנס לתחנת דלק, כתוצאה מסטיה זו נהג אוטובוס זעיר נאלץ לסטות לימין, עלה על מדרכה ופגע בעמוד חשמל ובאופנוע אשר היה קשור אליו ובהמשך פגע ברכב נוסף אשר חנה בתחנת הדלק, כתוצאה מסטיית האוטובוס נוסעת נחבלה וסבלה מחתך של שלושה ס"מ בראשה אשר נתפר ונהג האוטבוס נחתך בידו, חתך אשר נסגר באמצעות סיכה, כמו כן נחבלה קלות הנהגת ברכב המעורב אשר חנה במתחם תחנת הדלק.

2

2.      על פי עובדות כתב האישום, הנאשם לא עצר את רכבו, לא מסר פרטים והמשיך את נסיעתו.

3.      הצדדים טענו לעונש, המאשימה פירטה בטיעוניה את האירועים אשר הביאו להגשת כתב האישום וביקשה כי תוטל פסילה בפועל אשר לא תפחת מ 10 חודשים ובכך הביעה עמדה הגונה אשר מטיבה לטעמי עם הנאשם.

4.      ב"כ הנאשם טען כי יש לראות את עזיבת מקום התאונה על רקע עובדות כתב האישום לפיהן לא היה מגע בין רכב הנאשם לבין האוטובוס ולמעשה לא ניתן לשלול את אפשרות כי הנאשם יכול ולא היה מודע למתרחש עקב סטייתו. ברם, הוא מבין כי טעה ולוקח אחריות.

5.      לטעמי בצדק לקח אחריות הנאשם שכן מאחר וסטייתו הייתה פתאומית כפי שהנאשם בעצמו תיאר היה עליו להביא בחשבון שזו עשויה להביא להתרחשות תאונה. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה התומכת בעמדתו המבקשת הטלת פסילה לתקופת המינימום, קרי, שלושה חודשים.

6.      לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בפסיקה אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בכגון זה ינוע בין - 4 חודשי פסילה ועד - 30 חודשי פסילה בנוסף לפסילה על תנאי וקנס וכן במקרים מסויימים יכול אף להצטרף עונש מאסר למשך מספר חודשים או מאסר על תנאי וכל זאת בהתאם למיכלול היבטים ובהם : מידת חומרת ההתנהלות ,נסיבות ותוצאות העניין ,מידת הפגיעה בערך החברתי ראה ת"ד (חיפה) 9795-11-17 וכן ת"ד (פ"ת) 1296-07-16וכן ת"ד( ת"א) 302-12-15 , כל זאת אגב עריכת איזונים בשים לב בין היתר למידת ההרתעה הנדרשת כלפי היחיד וכלפי הרבים ,אופי עבר תעבורתי ופלילי (ככל שקיים) ,השאלה האם מדובר בכישלון ראשון בכגון זה או שמא לאו ,האם נלקחה אחריות , נסיבות אישיות ואחרות, ועוד.

3

7.      במקרה זה רף החבלות הנו נמוך בסולם הדרגות בכל הקשור לחבלות המוגדרות חבלות של ממש, לעומת זאת, רף הרשלנות גבוה שכן מדובר בסטיה חדה ופתאומית שרק בנס הסתיימה בתוצאות קלות יחסית.

8.      במקרה זה הנאשם לא עצר במקום התאונה ולא מסר פרטים, הגם שמדובר בעבירה בעלת אופי מוסרי שיש להוקיע אותה בכל דרך אפשרית לרבות ענישה מחמירה, במקרה זה התרשמתי מהנאשם באופן בלתי אמצעי ואני סבור כי נסיבות התאונה דהיינו משלא היה מגע בין הרכבים עשויות להוות סיבה אפשרית לאי עצירתו ולכן בגזירת העונש אביא זאת בחשבון.

9.      הנאשם נוהג משנת 2014 צבר לחובתו 7 הרשעות קודמות רובן ככולן מסוג ברירת משפט כך שמדובר בכשל ראשון מסוגו לנאשם זה.

10.  לאור האמור המתחם ההולם לנאשם זה בתוך המתחם אשר נקבע לעבירות בהן הודה ינוע בין 3 חודשי פסילה לבין 10 חודשי כבקשת התביעה.

לא מצאתי לנכון לחרוג מהמתחם לקולא או לחומרה.

11.  לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    קנס בסך 2000 ₪ ישולם ב- 4 תשלומים תשלום ראשון ישולם עד לא יאוחר מיום 7/9/20.

ב.     פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 7 חודשים, מתקופה זו ינוכו 60 ימי הפסילה המנהלית אותם רצה הנאשם, הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט עד לא יאוחר מיום 7/9/20.

4

ג.       אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיר רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

המזכירות תשלח עותק לצדדים.

ניתן היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020