1

1.      לפני בקשה להורות על הפסקה זמנית של ביצוע עבודות השירות, אשר נגזרו על המבקש ביום 17.2.20.

2.      ב"כ המבקש עותר להפסקה זמנית של עבודות השירות עקב נסיבות רפואיות וניתוח אותו עתיד לעבור המבקש.

3.      המשיבה טוענת כי החלטה בבקשה זו אינה בסמכות בית המשפט, על פי סעיף 51י (א1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

4.      עמדת הממונה על עבודות השירות תומכת בטענות המשיבה. נטען כי בקשה להפסקה זמנית אינה יכולה להתקיים באופן האמור לעיל, וכי על פי חוק, החלטה בדבר הפסקת עבודות שירות הינה בסמכות הממונה על עבודות השירות.

5.      לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה.

6.      סעיף 51ז(ג) לחוק העונשין קובע, בין היתר, כי היעדרות מעבודות שירות תהא באישורו של הממונה על עבודות השירות.

2

7.      סעיף 51י (א1) קובע, בין היתר, כי בית המשפט רשאי להורות על הפסקת ביצוע עבודות השירות לאחר מתן גזר הדין, לאחר שהממונה על עבודות השירות הציג לפניו "חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, ולפיה עובד השירות איבד את כושר העבודה שלו...". בעניין זה ר' ת"פ 51922-06-14 מדינתישראלנ'מרינהפדה: "החלופה הרלוונטית לעניינו היא זו הקבועה בסעיף 51י(א1)(1) לחוק העונשין אשר דנה כאמור בהפסקת עבודות השירות בשל אי כשירות לבצע עבודות שירות שנובעת ממצב רפואי. כעולה מהסעיף האמור, בית המשפט רשאי... לגזור עליו עונש אחר מעבודות השירות, אם הממונה הביא בפני בית המשפט חוות דעת של רופא שב"ס...".

8.      מכאן, שעל המבקש להגיש בקשתו להפסקת עבודות השירות נוכח מצבו הרפואי לפני הממונה על עבודות השירות.

9.      לאור האמור לעיל, ולאור טיעוני הממונה על עבודות השירות וטיעוני המשיבה המקובלים עלי, הבקשה נדחית.

10.  העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ולממונה על עבודות שירות.

11.  שמורה הזכות בידי ב"כ המבקש לפנות בבקשה מתאימה, המגובה במסמכים רפואיים לממונה על עבודות שירות.

12.  מאליו מובן כי נוכח החלטתי זו בטלה ההחלטה מיום 28.6.20.

ניתנה היום, י"ד תמוז תש"פ, 06 יולי 2020, בהעדר הצדדים.