ת"ד 12812/03/20 – מדינת ישראל נגד נאוה שלומה
1
בפני |
כבוד השופטת בכירה אטליא וישקין
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשמים |
נאוה שלומה |
|
גזר דין
בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.
כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.
הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.
מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית המשפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר. המדובר בסדר הטיעון מסוג: "מסגרת". התביעה הגבילה טיעונה העונשי ל-3 חודשי פסילה ואילו ההגנה ביקשה שלא לפסול הרישיון כלל!
תיק החקירה הונח בפניי.
יודגש כי יפה עשתה התביעה שעה שתיקנה את כתב האישום. התיקון עולה בקנה אחד עם מכלול הראיות בתיק החקירה.
לזכותה של הנאשמת הודאתה באשמה אשר חסכה הטרחת הנפגעת לבית המשפט וכך חסכה שחזור הטראומה.
אשר למידת העונש -
שעה שהמדובר בכיכר, חובת זהירות מוגברת מוטלת על כל הבא לתוך הכיכר - פועל יוצא מאמירה זו, הינו חובת זהירות מוגברת המוטלת גם על המעורבת.
במהלך החקירה, לא נעשתה בדיקת תקינות לאופניים עליהם נהגה המעורבת, דבר המהווה מחדל חקירה.
אשר למיקום המדויק של האמפקט - בתיק החקירה עדותו של מדריך רכיבה אולם, העד מעיד כי הנפגעת הייתה במרחק של 150-100 מטרים ממנו ולמעשה לא ראה את התרחשות התאונה עצמה. לדבריו הבין שקרה משהו "רק לאחר שרוכבים אחרים אשר רכבו באותה קבוצה הרימו ידיים'. מסיבה שלא הובהרה, אדם זה הזיז את רכב הנאשמת ומשכך עשה, נפגמה זירת העבירה.
2
לנאשמת ותק נהיגה משנת 1988 ועברה איננו מכביד.
נתתי משקל לנסיבותיה האישיות כמפורט מפי הסנגור ובכללן הצורך בהסעת אמה, חולת הסרטן, לטיפולים:
קנס
הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר שתישא תמורתם.
הקנס ישולם תוך 60 ימים.
שובר תשלום ישלח לכתובתה הרשומה של הנאשמת ו/או סנגורה.
פסילה בפועל
הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 21 ימים.
ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.
פסילה על תנאי
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי
למשך 3 שנים.
ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"א, 31 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
