לאחר שקראתי את הבקשה שהגישה ב"כ המבקש על רקע תגובת הפרקליטות שהוגשה באחור

(שלא באשמת הפרקליטות ולאחר שהוכח כי הבקשה הועברה לתגובה למייל מוטעה על ידי המזכירות), ולאחר שכל ההחלטות שניתנו בתיק זה משנת 2010 ועד היום נבחנו על ידי בקפידה, להלן החלטתי:

צודקת הפרקליטות בתגובתה כי בהתאם לחוק - תקנה 557(ה) בתקנות התעבורה - חובה על נאשם שנגזרה עליו פסילה בעודו מרצה פסילה הנובעת מתיק אחר, לבצע הפקדה במזכירות של אישור ההפקדה אותו קיבל לידיו כתוצאה מהפקדתו בתיק האחר, כתנאי לתחילת מניית פסילתו בתיק החדש בו נפסל.

בדיקת כל ההחלטות הישנות שהתקבלו בתיק זה מעלה כי ביום 31.12.14 ובהמשך לבקשה שהגיש המבקש, ולאחר שהציג אישור הפקדה של תיקו הקודם שם נפסל ל-32 חודשים, ואף שהפסילה אמורה הייתה להימנות מיום הגשת הבקשה (כלומר - 31.12.14) קבעתי לפנים משורת הדין כי פסילתו של הנאשם (המבקש) תימנה מהיום בו הגיש בקשה דומה לבית המשפט המחוזי אותה קיבלתי חלף הגשת תצהיר וחלף הגשת אישור הפקדה באותו המועד, והוריתי על חישוב הפסילה מיום 3.3.14.

כפועל יוצא של החלטתי מיום 31.12.14, שאלת מועד חישוב הפסילה בתיק זה הוכרעה כבר

על ידי, ואין אני יכול לשמש כערכאת ערעור על עצמי.

ככל שסבר המבקש כפועל יוצא מהחלטתי ביום 31.12.14 כי היא מוטעית, רשאי היה לפנות בעניין זה לערכאת הערעור.

בנסיבות אלה, התנגדות הפרקליטות לבקשה ובקשת הפרקליטות לבטל את החלטתי מיום 23.1.23 מוצדקת לחלוטין משפטית.

עוד צודקת הפרקליטות כי בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 (פס"ד ג'אבר) חובה על רשות הרישוי לבצע חישוב ביחס למועד תחילת ריצוי ענישה הכוללת פסילת רישיון הנהיגה בפועל במקרה בו רישיון נהיגה לא הופקד במזכירות בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט אשר גזר דינו של נאשם, לא יעסוק עוד בשאלת חישוב פסילתו.

בנסיבות אלה, ומאחר והמבקש רשאי לקבל בפרשה זו אישור הפקדה מיום 3.3.14 בהישען על החלטתי משנת 2014, רשאי הוא לגשת לרשות הרישוי עם אישור הפקדתו לאחר סיום ריצוי פסילתו, כדי לבקש רישיון נהיגה.

נוכח החלטתי הקיימת והתקפה מיום 31.12.14, החלטתי הנוספת מיום 23.1.23 בטלה מעיקרה.

המזכירות תוודא משלוח העתק נוסף של אישור ההפקדה בתיק זה מיום 3.3.14 למשרדה של ב"כ המבקש.

עותק מהחלטה זו יועבר לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשפ"ג, 16 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.