1

1.         הנאשם הורשע, בהעדרו, בעבירות של התנהגות הגורמת נזק, סטיה מקו הנסיעה, חבלה של ממש, ונהיגה בחוסר זהירות.

2

2.         על פי כתב האישום, ביום 9.10.17, סמוך לשעה 04:00, נהג הנאשם ברכב פרטי, מסוג "פורד", מ.ר. 9558229, בכביש 85, לכיוון צומת כרמיאל. באותו מועד עמד בצומת כרמיאל, באור אדום ברמזור, רכב פרטי, מונית, תוצרת "מרצדס", מ.ר. 8539826, בה נהג מאיר עטיה. הנאשם נהג בחוסר זהירות ובהגיעו לצומת כרמיאל סטה ימינה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב המעורב, המשיך בתנועתו, עלה על אי תנועה וגרם נזק לאי התנועה ולתמרור המוצב עליו. כתוצאה מהתאונה נחבלו ונזקקו לטיפול רפואי המעורבים כדלהלן: הנאשם, יליד 1991, נחבל בגופו חבלות של ממש, בדמות שבר ברמוס פוביס עליון משמאל, בשאר אמיר, יליד 1987, מאיר עטיה, יליד 1959. כתוצאה מהתאונה ניזוקו 2 כלי הרכב המעורבים.

3.         המאשימה עתרה לעונש שיכלול פסילה, שלא תפחת מ-8 חודשים, פסילה על תנאי וקנס. זאת בהתבסס על כך שהנאשם הנפגע העיקרי ונגרם לו שבר בלבד. הוטעם שהנאשם נוהג משנת 2013 ולחובתו הרשעה אחת, מסוג ברירת משפט. עם זאת צוין שבעת התאונה וותק נהיגתו עמד על 4 שנים. לנאשם אמנם יוחס רף רשלנות נמוך, עבירה של חוסר זהירות, אולם לא ניתן להתעלם מתוצאות התאונה, ומכך שלנאשם נגרם שבר. הוצג לבית המשפט תיעוד רפואי מהתיק (ת/2) ונטען שבנס לא נגרם נזק חמור יותר ולא קופחו חיי אדם. בית המשפט הופנה לצילומי תיק החקירה ולנזק שנגרם לרכבים ולתשתיות באזור (ת/3).

4.         ב"כ הנאשם ציין, מנגד, שהנאשם החלים לחלוטין, לא נגרם לו נזק משמעותי כתוצאה מהתאונה, לא נרשמו לו אחוזי נכות כלשהם, והוא שב למקום עבודתו. נטען שגם לנפגעים האחרים לא נגרם נזק ממשי. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר. בעברו של הנאשם הרשעה אחת, מסוג ברירת משפט, ומדובר באדם נורמטיבי בדרך כלל, שנוהג על פי דין. רישיונו נחוץ לו לפרנסתו היות שחלק מעבודתו במרכז. בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת. נטען שקיימים מקרים בהם, כשלנאשמים נגרמו חבלות של ממש בתאונה, בתי המשפט הסתפקו בפסילה מותנית ובקנס בלבד, נוכח פציעת הנאשם. כן נטען שבמקרים חמורים יותר מהמקרה שלפני, בהם נלוו עבירות חמורות, הושתה פסילה מתחת לפסילת המינימום.

5.         בנהיגה שגרמה לתאונת דרכים, בה נגרמו חבלות של ממש, יש משום פגיעה בביטחון הציבור ובשלומו. על חשיבותה של ענישה מרתיעה בתאונות דרכים, בהן נגרמות חבלות ופציעות חמורות, עמד בית המשפט ברע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל:

"תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המערכה נ' תאונות הדרכים... לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן".

מדיניות הענישה

3

6.         ברע"פ 7195-15 מיכאל טשסלי נ' מדינת ישראל (29.10.15), המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות שגרמה לחבלה של ממש. המבקש פגע בהולכת רגל שחצתה כביש סמוך למעבר חציה כשהיא אוחזת טלפון בידה, ונגרמו לה אמנזיה וחתך בקרקפת, שבר בזיז, שבר בסקרום ושברים מרוסקים באגן. עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד ולהולכת הרגל אשמה תורמת. בית משפט קמא עמד על מתחם העונש ההולם בנהיגה בחוסר זהירות שגרמה לחבלה של ממש, תוך דגש שאין המדובר בנהיגה בקלות ראש, שלא במעבר חציה, וציין שזה כולל פסילה שנעה בין 3 חודשים לתקופה שמעל שנה, לצד פסילה על תנאי וקנס. על המבקש נגזרו פסילה לתקופה של 3 חודשים, פסילה על תנאי וקנס. ערעור ובקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחו.

7.         בעפ"ת (חי') 4955-04-20 פאולה קולר נ' מדינת ישראל (8.6.20) - בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, והתנהגות הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש, כשלהולכת הרגל נגרמו שברים באגן והיא אושפזה מספר ימים ועברה הליך שיקום ממושך, בית המשפט המחוזי הפחית את הפסילה, בת שנה, ל-6 חודשים בלבד, והותיר את יתר רכיבי גזר הדין, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס ופיצוי לנפגעת, על כנם. צוין שמתחם העונש מתחיל ב-3 חודשים, ויש להתחשב בגיל המערערת, בעברה התעבורתי, הדומה למצב העדר עבר תעבורתי, הודאתה המידית ולקיחת אחריות, בצירוף השלכת העונש על מצבה המשפחתי.

8.         בעפ"ת (חי') 52547-01-20 סלימאן נ' מדינת ישראל (5.2.20) - המערער הורשע בגרימת חבלה של ממש, התנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש לגוף, נהיגה רשלנית וסטיה מנתיב נסיעה. בתאונה נפגעה רוכבת אופניים, שנגרמו לה חתך בסנטר, תזוזת שיניים, שהצריכה קיבוע, ושבר באמה שקובע בניתוח. עברו התעבורתי של הנאשם קל, 4 הרשעות מסוג ברירת משפט, צוין שבדרך כלל מדובר באדם נורמטיבי, מהנדס בתחילת דרכו המקצועית, להשלכתה החמורה של פסילת רישיונו על פרנסתו, והשית עליו פסילה למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי ופיצוי לרוכבת האופניים, בסך 7,500 ₪. בית המשפט המחוזי אישר את מתחם הענישה שנקבע, 3 חודשי פסילה, ברף התחתון, לבין פסילה ממושכת של מספר שנים, בצירוף עונשים נלווים. צוין שנוכח חבלתה של הנפגעת, תרומתה לקרות התאונה, עברו הקל ונסיבותיו האישיות של המערער, העונש שהוטל סביר ומאוזן.

9.         עפ"ת (חיפה) 13386-08-14 עמאש נ' מדינת ישראל (29.9.14) - המערערת הורשעה, על פי הודאתה, בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה בבטחה, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בדרך הגורמת נזק וגרימת חבלה של ממש, ונגזרו עליה 4 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי, לתקופה של 3 חודשים, למשך 3 שנים, וקנס בסך 1,500 ₪. המערערת נוהגת משנת 2003, ולחובתה 5 הרשעות, ללא תאונת דרכים בעברה. בתאונה נפגעו תינוקת והולך רגל, שספג חבלה ממשית של שבר בצוואר הירך ונזקק לטיפולי רפואי ולאשפוז. בית משפט קמא ציין שלא מיצה עמה את הדין. בית המשפט המחוזי אישר את מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא - ברכיב הפסילה, עונש שנע בין פסילה מינימאלית של 3 חודשים, ל-24 חודשי פסילה. צוין שהענישה במקרים דומים חמורה יותר, ועל פי רוב אין מסתפקים בענישה המינימאלית.

4

10.       עפ"ת 43362-03-13(י-ם) יעקב בן דוד נ' מדינת ישראל (12.5.13) - המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בגרימת תאונה, רשלנות, מעבר חציה וחבלה של ממש. המערער נפסל לתקופה של 9 חודשים, 4 חודשי פסילה על תנאי, למשך 3 שנים, וקנס בסך 1,500 ₪. המערער נהג רכב מסוג טנדר משא, ופגע בהולכת רגל שחצתה במעבר חציה, עם שני ילדיה (בני שלוש ושמונה), הילדה הועפה לנתיב הנגדי, והאם נגררה מתחת לחזית הטנדר. לאם ולבתה נגרמו נזקים ופגיעות גוף קשות בעקבות התאונה והבוחן קבע שבמקום שדה ראיה של 100 מטר, והמערער היה צריך להאט נסיעתו ולעצור.

11.       רע"פ 6918/02 מנשה אחיה נ' מדינת ישראל (31.10.07) - המבקש, נהג אוטובוס, הורשע בעבירות של נהיגה ברשלנות, אי מתן זכות קדימה במעבר חציה, גרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה של ממש, ונדון לפסילה למשך 4 וחצי חודשים, פסילה על תנאי וקנס בסך 2,000 ₪. להולך הרגל, יליד שנת 1929, נגרמו שברים בכתף השמאלית ובצלע השמאלית בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. צוין שהמבקש הבחין מבעוד מועד בהולך הרגל על המדרכה, כשפניו לכביש. בית המשפט העליון קבע שהעונש אינו חמור במידה שיצדיק התערבות.

12.       עולה מהאמור שמתחם הענישה בתאונת דרכים, שגרמה לחבלה של ממש, תלוי בתוצאות התאונה, בנסיבות הארוע, בעבירות המיוחסות לנאשם, בעבר התעבורתי של הנאשם ובנסיבותיו האישיות.

בנסיבות של נהיגה בחוסר זהירות וגרימת חבלה של ממש עמד בית המשפט על מתחם ענישה שכולל פסילה שנעה מ-3 חודשים ועד למעלה משנה, לצד רכיבי ענישה נוספים, פסילה על תנאי וקנס. אם תוצאות התאונה אינן חמורות, או שקיים אשם תורם או שהעבר התעבורתי מקל, נטה בית המשפט להסתפק ברף התחתון של המתחם, לצד רכיבים של פסילה על תנאי וקנס

מהפסיקה שהציגה ההגנה

13.       ההגנה הפנתה לאסופת פסוקה בה לא הושתה פסילה כלל עקב כך שהנאשם עצמו נחבל. יצוין שהחבלות במקרים שהציגה ההגנה, כעולה מקריאת פסקי הדין, קשות לעין ערוך מהחבלה שנגרמה לנאשם שלפני. בנסיבות של חבלות קשות, סבר בית משפט שהנאשם סבל דיו וקיבל את עונשו, ועל כן הסתפק ברכיב של פסילה על תנאי, ללא פסילה כלל.

בעפ"ת 24645-03-13 מדינת ישראל נ' נדר (20.5.13), הורשע המשיב, בעבירות של נהיגה רשלנית, גרימת נזק, סטייה מנתיב נסיעה, וחבלה של ממש. המשיב חולץ מרכבו והוטס, בהיותו מונשם לבית חולים, כשהוא סובל מפגיעות ראש וחבלות חזה, נזקק לטיפול רפואי ולאשפוזים ממושכים, הועבר לבית לוינשטיין לטיפול שיקומי וזקוק לטיפול צמוד. המדינה הגישה ערעור על זיכויו בבית משפט קמא ובבית המשפט המחוזי, הגיעו הצדדים להסדר שכלל הודאת הנאשם ועונש של 3 חודשי פסילה על תנאי, לשנתיים. בעפת 22039-03-13 מדינת ישראל נ' אופיר אביטבול (8.7.13), הורשע המשיב, שנהג בקטנוע, בעבירות של נהיגה בקלות ראש וברשלנות, גרימת חבלה של ממש ונזק, וסטיה מנתיב נסיעה. מדובר בצעיר, בן 17, שבעקבות התאונה, הפך לנכה. בבית המשפט המחוזי הציגו הצדדים הסדר, שלפיו הנאשם יודה בכתב האישום ויגזרו עליו חודשיים פסילה, על תנאי, למשך שנתיים.

5

בת"ד 6778-07-18 מדינת ישראל נגד נגד (5.12.18) - בעבירות של נהיגה בלתי סבירה, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק וגרימת חבלה של ממש, כשהנאשם נפצע קשה בתאונה והיה מושבת משך 10 חודשים ומצוי בטיפולי פיזיותרפיה, בית המשפט ציין שהעבירות מצדיקות פסילה בת 3 חודשים לפחות ועונשים נוספים, אולם היות שהנאשם נפגע יחיד נמנע מפסילה והשית פסילה על תנאי בת 4 חודשים, למשך 3 שנים וקנס בסך 1,500 ש"ח. בת"ד 11872-11-16 מדינת ישראל נ' יבגיני קובלנקי (24.12.18) - בעבירות של נהיגה רשלנית שגרמה לחבלה של ממש, כשהנאשם ואושפז משך מספר חודשים לאחר התאונה, והפציעה גרמה לו סבל רב ומתמשך, הסתפק בית המשפט בפסילה על תנאי, למשך 6 חודשים, וקנס בסך 2,000 ₪.

14.       עיון באסופת הפסיקה הנוספת אליה הפנה הסנגור מעלה שגם שם הנסיבות שונות מהמקרה שלפני. כך, לדוגמא, בת"ד 2818-03-15 מדינת ישראל נ' זבורוב (21.6.16) - בעבירות של התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף, אי ציות לאור אדום ברמזור ונהיגה רשלנית, נפסל הנאשם, בין היתר, ל-45 ימים. יצוין שהרשעתו אינה כוללת חבלה של ממש. בת"ד 145-07-09 מדינת ישראל נ' גנץ (24.3.10) - בעבירות של אי ציות לתמרור ב-45, ונהיגה בחוסר זהירות וגרימת חבלה של ממש - הנאשמת נוהגת 31 שנה, ללא עבר תעבורתי, הרמזור הורד מיד לאחר התאונה, הנהגת המעורבת נחבלה, ונגרם לה שבר בעצם הבריח, בית המשפט אימץ הסדר בין הצדדים ודן את הנאשמת לפסילה בת 60 ימים וקנס בסך 1,000 ₪. בת"ד 5175-08-16 מדינת ישראל נ' אמנון גיל - הנאשם הורשע בעבירות של אי ציות לתמרור עצור ונהיגה בקלות ראש, וגרם לפגיעה ב-2 נוסעות ברכב. עברו אינו מכביד, נפסל לתקופה של 30 יום, פסילה על תנאי, וקנס. העבירות אינן כוללות חבלה של ממש.

15.       בענייננו, לנאשם מיוחסות עבירות של התנהגות הגורמת נזק, סטיה מקו הנסיעה, חבלה של ממש, ונהיגה בחוסר זהירות, והסיכון הטמון בהן רב. עם זאת, הנאשם היה זה שנפגע בתאונה, ונגרם לו שבר. לדברי סנגורו החלים לחלוטין ושב לעבודה סדירה ויש להתחשב בכך לקולא.

16.       עברו התעבורתי של הנאשם קל. נוהג משנת 2013, ולחובתו הרשעה אחת, מסוג ברירת משפט, נהיגה שלא בימין הקיצוני של הכביש (משנת 2017).

17.       באיזון המתבקש, לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה שלפני, לקולה ולחומרה, ועיינתי בפסיקה, אני סבורה שבנסיבות העניין, מחד גיסא, נוכח העבירות המיוחסות לנאשם, לא ניתן להימנע מרכיב של פסילה, לצורכי הרתעה ומניעה. עם זאת, נוכח פציעתו של הנאשם בלבד, והחלמתו המלאה, עברו התעבורתי הקל, והשלכת שלילת הרישיון על פרנסתו, יש להשית עליו פסילה בת 4 חודשים. פסילה זו תרחיקו מהכביש לתקופת מה ותרתיעו מלשוב ולבצע עבירה דומה. לצד הפסילה, תושת ענישה צופה פני עתיד שתכלול פסילה על תנאי וקנס.

18.       על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

6

1.         אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 4 חודשים, בניכוי 60 ימי הפסילה המנהלית. הנאשם יפקיד את רישיונו לא יאוחר מיום 16.8.20.

לתשומת לב הנאשם חובה על עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.

יובהר כי אם הנאשם לא יפקיד את רישיונו במועד מחד עלול להיחשב כפסול ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.

הסניגור יודיע במיידי לנאשם על הפסילה על חובתו להפקיד רישיון נהיגה מועד.

2.         אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

3.         אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 800 ש"ח .

הקנס ישולם בתשלום אחד תוך 90 יום.

הקנס ישולם בדואר, עם הצגת תעודת זהות.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, במעמד הצדדים.