1

1.      הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעובדות אשר יוחסו לו בכתב האישום, דהיינו ברשלנותו גרם הנאשם לחבלה של ממש בדמות שברים באף אשר נגרמו לנפגע.

2

2.      עפ"י מצוות המחוקק כאמור בתיקון 113 לחוק העונשין על ביהמ"ש לקבוע את מתחם הענישה הראוי לעבירה ובהתאם לסעיף 40 (ג) (א) ביהמ"ש יקבע את העונש ההולם בהתחשב בסעיפי המשנה שקבועים בסעיף 40 (ט) כאמור מדובר בתאונת דרכים אשר תוצאותיה חבלות של ממש בדמות שבר באגן בהתחשב בפסיקה, ראה עפ"ת 34990-06-15 שם קבע כב' שופט ביהמ"ש המחוזי רענן בן יוסף כי המתחם במקרה דומה נע בין 3 חודשי פסילה ל- 12 חודשי פסילה כמו כן בת.ד. 1416-09-15 נקבע מתחם של בין חודשיים פסילה ל- 6 חודשי פסילה, ברע"פ 8588/16 משה נ' מדינת ישראל, מיום 8.11.16, כתוצאה מהתאונה נגרמו לרוכבת הקטנוע חבלות של ממש בגופה, בפניה ובראשה והיא נאלצה לעבור ניתוח ובהמשך נזקקה למעקב אורטופדי. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 עד 9 חודשי מאסר ויותר מכך, וכן פסילת רישיון למשך 3 חודשים ועד שנתיים ואף יותר. ברע"פ 7195/15 טשסלי נ' מדינת ישראל, מיום 29.10.15, הנאשם פגע בהולכת רגל כבת 30 שחצתה את הכביש בסמוך למעבר חצייה. כתוצאה מהתאונה נגרמו להולכת הרגל אמנזיה וחתך בקרקפת, שבר בזיז, שבר בסקרום ושברים מרוסקים באגן. נגזרו על הנאשם, בעל עבר תעבורתי קל, עונשים של 3 חודשי פסילה, 3 חודשי פסילה על תנאי וקנס בסך 1,800 ₪. בעפ"ת (ת"א) 34990-06-15 טקל נ' מדינת ישראל, מיום 25.6.15, להולך הרגל נגרמו שברים בצלעות וברגל.. בית המשפט לתעבורה השית על הנאשמת 10 חודשי פסילה, קנס ופסילה מותנית. בית המשפט המחוזי התערב בעונש בשל עברה הנקי של הנאשמת והפחית את עונש הפסילה מ- 10 חודשים ל- 4 חודשי פסילה. בת"ד (ת"א) 2725-04-14 מדינת ישראל נ' חיימוב, מיום 24.5.17, הורשע נאשם, נהג מונית, בסטייה מנתיב ופגיעה בגדר וגרימת חבלה של ממש. כתוצאה מהתאונה נגרמה לנוסעת במונית קרע בטחול שהצריך ניתוח. השית בית המשפט על הנאשם פסילה למשך 7 חודשים, קנס ופסילה על תנאי.

3.      במקרה זה עובדות כתב האישום מלמדות כי החבלות אשר נגרמו למעורב הנן ברף התחתון בסולם המגדיר חבלות של ממש אך רף הרשלנות בינוני ומעלה לאור נסיעת הנאשם במהירות בלתי סבירה במתחם של תחנת דלק.

3

4.      המאשימה עתרה לפסילה בפועל שלא תפחת מ 7 חודשים ואילו הסניגור עתר לפסילה בפועל של 3 חודשים, אני קובע כי בנסיבות העניין המתחם ההולם במקרה זה נע בין 3 חודשי פסילה לבין 10 חודשי פסילה לכך מצטרפים עונשים של פסילה על תנאי וקנס כספי. כאמור בסעיף 40 י"א לחוק העונשין על ביהמ"ש לגזור את עונשו של הנאשם תוך שהביא בחשבון את הערכים הקבועים בסעיף כאשר במקרה זה לטובת הנאשם מדובר באדם בן 28, נשוי ואב לארבעה המתפרנס מנהיגה, ציין בפני בית המשפט כי האירוע השאיר בו חותם וכי מאז מקפיד על נהיגתו. אציין לחובתו של הנאשם את עברו התעבורתי שאינו תקין על רקע וותק הנהיגה. אדגיש כי הטיעונים של באי כוח הצדדים וכן הצגת ראיות על אופן התרחשות התאונה שאינם עולים אף הן מעובדות כתב האישום אינם יכולים לבוא בחשבון העונש ראה לעניין זה ע"פ 7159/13, אמנון ברזילי נ' מדינת ישראל (16.03.15): "אין מקום לשמוע מפי מי מהצדדים טיעון עובדתי שאינו מבוסס על עובדות כתב האישום ומסמך זה, ורק הוא, מהווה את התשתית העובדתית שעליה ניתן לבסס את גזר הדין (ראו הוראת סעיף 40י'(ד) לחוק העונשין)".

לאור כל האמור הריני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 א.                       הנאשם ישלם קנס בסך 1500 ₪.

הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 6/8/20.

ב.           הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים ו 15 ימים מאחר והנאשם הפקיד את רישיון הנהיגה, אין צורך בהפקדה הפסילה תמנה מיום 21/6/20.

 ג.           הנני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ניתן היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020, במעמד הנוכחים.