ברע"פ 83950-11-25

לפניי בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' בורשטין) מיום 30.11.2025 בעמ"י 83116-11-25. בהחלטה נדחה ערר המבקשת על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט ג' ארנברג) מיום 30.11.2025 במ"י 80961-11-25, בה הורה על הארכת מעצרה של המבקשת עד מחר, 2.12.2025 בשעה 10:00.

המבקשת ובן זוגה נעצרו בליל ה-30.11.2025 בחשד להחזקת נשק שלא כדין, והובאו לפני בית משפט השלום בירושלים להארכת מעצר לצרכי חקירה. לאחר שעיין בחומרי החקירה, מצא בית משפט השלום כי קיים חשד סביר לכך שהשניים מעורבים במיוחס להם, ולנוכח המסוכנות הנשקפת מן העבירה, הורה על הארכת מעצרם. בעוד שמעצרו של בן זוגה הוארך עד ליום 4.12.2025, הוארך מעצרה של המבקשת עד ליום 2.12.2025, בין היתר לנוכח העובדה "שהחשד הסביר כלפי [בן הזוג] הוא גדול לאין [ע]רוך מהחשד הסביר שקיים כלפי [המבקשת]".

נגד החלטה זו הגישה המבקשת ערר לבית המשפט המחוזי, ובמסגרת הדיון נטען כי היא בהיריון ואינה מעורבת באירוע, וכי "[]רוצים אותה מאחורי סורג ובריח כדי לשבור את הבעל שיודה"; ולפיכך התבקש להורות על שחרורה לאלתר. בהחלטת בית המשפט המחוזי מאותו היום, נקבע כי אין מקום להתערבות בהחלטת בית משפט השלום, אשר עמד על החשד הסביר שמתקיים גם בהתייחס למבקשת. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי פעולת חקירה מסוימת לא תוכל להתבצע ככל שתשוחרר המבקשת ממעצר; ולפיכך, הערר נדחה.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה שבה המבקשת על טענותיה כי אין לה חלק בביצוע העבירה, וכי אין כל יסוד לחשד כי העבירה בוצעה על-ידה; ובהתאם, כי מעצרה מהווה למעשה אמצעי לחץ על בעלה, כדי שהלה יודה במיוחס לו. עוד טוענת המבקשת, כי מתקיימות בעניינה נסיבות פרטניות - הריון מתקדם והעדר עבר פלילי - אשר מצדיקות התערבותו של בית משפט זה.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

כלל הוא כי בקשת רשות לערור תיבחן לפי אמת מידה מצמצמת, ולפיה תינתן רשות לערור רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר מתקיימות נסיבות ייחודיות המעלות חשש לעיוות דין או לאי-צדק בולט(רע"פ 42775-03-25 מנסור נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (26.3.2025); בש"פ 3178/22 קצב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (12.5.2022)). כך בכלל, וכך ביתר שאת שעה שעסקינן בבקשות הנסבות על החלטות שעניינן מעצר ימים (ראו: בש"פ 1099/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (8.2.2023)). בענייננו, המבקשת אינה טוענת כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית, ובשים לב לתקופת המעצר המדודה שעילתה בצורך בביצוע פעולת חקירה שלא ניתן לבצעה כשהמבקשת משוחררת, לא ראיתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ודאי לא כזה המצדיק התערבות ב"גלגול שלישי".

  ניתנה היום, י"א כסלו תשפ"ו (01 דצמבר 2025).