ברע"פ 78025-07-25

1.  לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' חזק) בעמ"ת 69318-05-25 מיום 30.6.2025, שבגדרה התקבל ערר שהגישה המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום באשקלון (השופטת ד' משעלי ביטון) במ"ת 5090-04-25, שבמסגרתה נקבע כי המבקש ישוחרר למעצר בית. בית המשפט המחוזי קיבל את הערר, כאמור, והורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים.

2.  ביום 2.4.2025 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: סירוב לבדיקת שכרות, לפי סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; נהיגה תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; התנהגות פסולה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין; נהיגה ברכב בפזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.

3.  יחד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצר עד תום ההליכים. יש לציין כי עוד טרם הגשת כתב האישום, החלו להתנהל נגד המבקש מספר הליכים נוספים ביחס לעבירות אחרות המיוחסות לו. בהליכים אלו החל המבקש בהליך שיקומי, והם מצויים במהלך בחינה של העברתם לבית המשפט הקהילתי. ביחס להליך מושא הבקשה, מצא בית משפט השלום כי מתקיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למבקש, והורה על הגשת תסקיר מבחן על מנת לבחון את הליך השיקום שהחל המבקש, עובר להגשת כתב האישום (להלן: תסקיר המבחן). שירות המבחן ציין בתסקירו כי המבקש החל בהליך שיקומי, והמליץ לשחררו למעצר בית. המלצה זו אומצה על-ידי בית משפט השלום שקבע כי המבקש ישוחרר למעצר בית.

4.  על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי, שבגדרו טענה, כי שחרור המבקש למעצר בית ייצור סיכון משמעותי להישנות העבירות; זאת, בהתאם לתסקיר המבחן, אשר הצביע על קיומם של דפוסי התנהגות אלימים ומידת הרתעה נמוכה של המבקש. כן טענה המשיבה, כי בהתאם לחומרת העבירות ונוכח עברו הפלילי של המבקש, נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה, המצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי הורה בהחלטתו מיום 4.6.2025, על הגשת תסקיר מבחן משלים שבו התבקש שירות המבחן להביע דעתו, אם לאור טענות המשיבה ובעיית ההתמכרות של המבקש, אין מקום לשקול את שילוב המבקש בקהילה טיפולית סגורה חלף מעצר בית (להלן: התסקיר המשלים).

5.  בתסקיר המשלים צוין, כי אין אפשרות לשלב את המבקש בקהילה טיפולית, בשל החזקתו ברישיון רפואי לצריכת קנאביס. עוד צוין, כי המענה הטוב ביותר לצרכיו הטיפוליים של המבקש, אינו במוסד סגור אלא בטיפול פתוח דרך בית המשפט הקהילתי. חרף המלצת שירות המבחן, קבע בית המשפט המחוזי כי מעצר בית אינו מהווה חלופת מעצר מספקת אשר תבטיח את שלום הציבור. זאת, על רקע המיוחס למבקש בכתב האישום, ובשים לב לעבירות הנוספות המיוחסות לו. מטעמים אלו, הורה בית המשפט על מעצר המבקש עד תום ההליכים.

6.  על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערר שלפניי.

7.  המבקש טוען, בעיקרו של דבר, כי סטייתו של בית המשפט המחוזי מהמלצתו של שירות מבחן, שהוא הגורם המקצועי האמון על הנושא, אינה מוצדקת ואינה מנומקת. עוד מוסיף המבקש, כי הטעם הטכני שבגינו הוא אינו יכול להיכלל במסגרת של קהילה טיפולית, לא אמור לשלול את האפשרות למימוש חלופת מעצר אחרת. לבסוף טוען המבקש, כי בית המשפט המחוזי נכון היה לשקול חלופת מעצר בדמות קהילה טיפולית, ורק בשל דחיית שירות המבחן חלופה זו, הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים. כל אלו, לשיטת המבקש, מהווים טעמים חריגים המצדיקים קבלת רשות ערר.

8.  לאחר עיון בחומר שלפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי צורך בתשובה.

9.  כלל הוא כי בקשת רשות ערר ב"גלגול שלישי" בענייני מעצר לא תתקבל, אלא במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית עקרונית, או בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת (ראו, מני רבים: ת"ח 50197-07-25 עאדל אבו עדרה נ' מדינת ישראל (20.7.2025); רע"פ 20885-07-25 מוגרבי נ' מדינת ישראל, פס' 8 (8.7.2025); רע"פ 73884-03-25 אורי מויאל נ' מדינת ישראל, פס' 7 (1.4.2025)). חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, הבקשה נטועה עמוק בדל"ת אמותיו של המקרה הפרטני, ואין בגדרה נסיבות חריגות המצדיקות מתן רשות ערר במסגרת רשות ערר ב"גלגול שלישי".

10.  למעלה מן הצורך אוסיף, כי העובדה שבית המשפט המחוזי בחר לסטות מהמלצת תסקיר המבחן, לא מהווה, כשלעצמה, טעם חריג המצדיק את קבלת הבקשה. המלצת תסקיר המבחן, כשמה כן היא, מהווה כלי עזר בלבד ביד בית המשפט, ואין בה כדי לכבול את שיקול דעתו (ראו, מני רבים: בש"פ 8056/23 מדינת ישראל נ' סאמר אבוענאם, פס' 10 (21.11.2023); בש"פ 6115/19 מדינת ישראל נ' שלומי אבו, פס' 14 (24.9.2019)).

11.  אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' אב תשפ"ה (30 יולי 2025).