ברע"פ 74976-08-25

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 25.8.2025, בעבא"פ 42208-08-25 (השופט ע' ניר נאוי), שבגדרה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון, מיום 12.8.2025, בבש"ע 28646-08-25 (השופטת ו' בלוך-שכטמן), שלא לאסור את פרסום שמו של המבקש.

2. הרקע לבקשה, בחקירה המתנהלת נגד המבקש - המקבל מן המוסד לביטוח לאומי קצבת נכות כללית, וקצבת שירותים מיוחדים בשיעור המרבי - על רקע חשדות כי אינו זכאי לקצבאות המוענקות לו, נוכח היותו מתפקד באופן עצמאי, עובד בהיקף נרחב, ואף מפעיל ומנהל עסק. במסגרת החקירה, עלה גם חשד כי המבקש לא דיווח לצרכי מס הכנסה על הכנסות בהיקף של מיליוני שקלים. נוכח ממצאי החקירה, הגישה המשיבה בקשה לעצור את המבקש, תוך הסכמה לשחרורו בתנאים מגבילים. אגב הדיון בבקשת המעצר, ביקש המבקש לאסור על פרסום שמו, נוכח נזק שייגרם לו כתוצאה מן הפרסום. בית משפט השלום דחה את בקשתו, וערר שהגיש לבית המשפט המחוזי על ההחלטה - נדחה אף הוא. זאת, תוך שנקבע, "מטעמי פגיעה בפרטיות", כי "כל פרט על אודות מצבו הרפואי של [המבקש]" יאסר בפרסום.

3. מכאן הבקשה שלפנַי, שבגדרה טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי נוכח מצבו הנפשי והקוגניטיבי, יגרם לו נזק בעל חומרה עודפת כתוצאה מפרסום שמו.

4. לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה - להידחות. כידוע, רשות ערעור ב'גלגול שלישי', גם כזו הנוגעת לצו איסור פרסום, תינתן אך במקרים חריגים, המעוררים שאלה משפטית עקרונית, או שמתעורר לגביהם חשש שמא נגרם למבקש עיוות דין (ראו למשל: רע"פ 63443-01-25 צמח נ' מדינת ישראל, פסקה 11 והאסמכתאות שם (26.2.2025) (להלן: עניין צמח); רע"פ 9114/23 פלוני נ' משטרת ישראל, פסקה 7 (5.2.2024)). הבקשה דנן אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מן העניין הפרטני הנדון בה; למעשה, המבקש אף לא טען לכך. אף לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין. בית משפט השלום דן בטענות המבקש, שקל את השיקולים הרלבנטיים, והכריע בבקשה באופן מנומק; גם הכרעת בית המשפט המחוזי - מפורטת ומנומקת כדבעי.

5. בבחינת למעלה מן הצורך אציין, לגוף הדברים, שכידוע, "נקודת המוצא המושרשת בפסיקתו של בית משפט זה היא שפרטיו של הליך שיפוטי - ובכלל זה זהותם ושמם של בעלי הדין - יהיו חשופים לציבור. זאת חרף העובדה שפרסום זהותו של נאשם עלול תמיד לגרום לפגיעה בו [ב]כל מישורי חייו. לאור חשיבותו הרבה של עיקרון פומביות הדיון, נקבע לא אחת כי חריגיו יפורשו בצמצום" (עניין צמח, פסקה 13 והאסמכתאות שם). על המבקש, בהיותו חשוד בהליך פלילי, מוטל אפוא נטל כבד להוכיח כי הפרסום עלול לגרום לו נזק חמור, וכי יש להעדיף את מניעתו של נזק זה על פני העניין הציבורי שבפרסום (סעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). המבקש לא עמד בנטל זה, אף לא בקירוב; הלכה למעשה, כפי שציין גם בית המשפט המחוזי, טענותיו באשר לנזק העודף שייגרם לו כתוצאה מן הפרסום, נטענו בכלליות, מבלי שהובאו להן כל תימוכין או ביסוס מספק; די בכך כדי לדחותן (ראו למשל: רע"פ 23793-12-24 שובל נ' פלוני, פסקאות 9-8 (10.12.2024)). אמנם, פרסום פרטים הנוגעים למצבו הרפואי של המבקש אכן עלולים להביא לפגיעה יתרה בפרטיותו, אולם לכך ניתן מענה בהחלטת בית המשפט המחוזי, כאמור לעיל. שאר הנזקים הנטענים, אינם בעלי חומרה מיוחדת, אלא כאלה המאפיינים את פרסום פרטיהם של חשודים בעבירות כגון דא. ממילא, לא מצאתי הצדקה למתן רשות ערעור.

6. הבקשה נדחית אפוא בזאת. למעט פרטים הנוגעים למצבו הרפואי של המבקש, שלגביהם יעמוד צו איסור הפרסום שהוציא בית המשפט המחוזי בתוקפו, אין מניעה לפרסם את פרטי ההליך, ובכלל זאת את שמו של המבקש. הצו הארעי שניתן ביום 29.8.2025 - מבוטל.

ניתנה היום, ז' אלול תשפ"ה (31 אוגוסט 2025).