1

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) בעפ"א 5765-09-21 מיום 19.10.2021, בגדרו התקבל ערעור המשיבה על החלטת בית משפט השלום בחדרה בת"פ 31988-10-14 מיום 5.6.2021.

2

1.             המבקשים הורשעו על פי הודאתם בעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר לפי סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כנוסחו אז. על פי עובדות כתב האישום, המבקשים – בעל ואשה – החזיקו במקרקעין בשטח של כ-160 מ"ר אשר מצוי בחלקו בבעלות המדינה ובחלקו בבעלות פרטית. המשיבים ניהלו במקום מזנון, כאשר ייעוד השטח הוא שטח ציבורי פתוח, שהוכר כקרקע חקלאית, לא חלה עליו תכנית מפורטת מאושרת, והוא מצוי מרחק 13 מטר מכביש מס' 2.

2.             ביום 20.7.2017 גזר בית משפט השלום על המבקשים עונש של קנס בסך 3,000 שקלים והתחייבות בסך 5,000 שקלים כל אחד. כן ניתן צו הריסה למבנה, אולם ביצועו עוכב ל-3 שנים, עד ליום 20.2.2020.

3.             ביום 7.1.2020 קיבל בית משפט השלום את בקשת המשיבים לעיכוב ביצוע צו ההריסה ל-12 חודשים נוספים, עד ליום 20.2.2021.

4.             ביום 29.12.2020 ביקשו המשיבים עיכוב ביצוע נוסף, למשך 24 חודשים. ביום 5.6.2021 קיבל בית משפט השלום את הבקשה בחלקה, והורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה ל-15 חודשים נוספים, עד ליום 20.5.2022.

5.             על החלטה זו ערערה המשיבה לבית משפט המחוזי, וביום 19.10.2021 ערעורה התקבל. בית המשפט המחוזי עמד על כך שבענייננו ניתן צו הריסה שיפוטי לפני למעלה מארבע שנים, והוא אינו מבוצע, תוך שהמבקשים מוסיפים להפר את החוק. בהיעדר כל הצדקה להמשך עיכוב הביצוע, הורה בית המשפט המחוזי למבקשים לבצע את צו ההריסה עד ליום 31.10.2021. ככל שלא יבוצע, תהא המשיבה רשאית לבצעו ולהיפרע מהמשיבים.

6.             על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. בבקשתם, שבים המבקשים על טענות שונות בעניין נסיבותיהם האישיות, ובפרט נסיבותיהם הרפואיות והכלכליות.

7.             לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

3

8.             רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של המבקשים, או אם קיים חשש כי דחייתה תגרום לאי צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 1028/21 מנשה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן (22.2.2021)). הבקשה שלפניי נטועה כולה בנסיבות המקרה הפרטניות, והמבקשים אף אינם מתיימרים להצביע על שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית רחבה. בזאת די כדי לדחות את הבקשה.

9.             למעלה מן הצורך, יוער כי אף לגופם של דברים, לא מצאתי כי המקרה עלול להוביל לכדי עיוות דין או לאי צדק מהותי. כפי שציין בית המשפט המחוזי, המשיבים הודו כי אין להם כל זכות בקרקע עליה הם מפעילים עסק, בשימוש חורג וללא היתר. צו ההריסה בעניינם ניתן לפני שנים, ובית המשפט נטה להם חסד כאשר עיכב את ביצועו עד כה. בבקשה, לא הוצג כל טעם המצדיק ליתן רשות ערעור או להתערב בקביעות בית משפט קמא, אשר מצא כי המשיבים לא הוכיחו שעשו פעולה כלשהי על מנת למצוא מקום אחר להעתיק אליו את עסקם.

10.          סוף דבר, הבקשה נדחית. ממילא, מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע זמני שהוגשה עמה.

           ניתנה היום, ‏י"ח בחשון התשפ"ב (‏24.10.2021).

_________________________

21070690_Q01.docx  יב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,