ברע"פ 61172-09-25

  לפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט אהרון משניות) בעמ"ת 45136-09-25 מיום 16.9.2025, במסגרתה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ערן צברי) במ"ת 31068-09-25 מיום 15.9.2025, ונקבע כי המבקש יישלח למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, והאפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני עודנה קיימת – ובלבד שיוצע מקום ישים לכך.

  לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתנה במשורה, ורק במקרים חריגים אשר בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית עקרונית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל – המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, פסקה 13 (15.8.2018)), וכן כאשר מדובר במקרים נדירים ביותר, בהם שיקולי הצדק מורים על מתן רשות ערעור (רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (23.10.2012); רע"פ 8192/12 עכאשה נ' מדינת ישראל, פסקה 12-11 (20.11.2012)). החלטה פרטנית כי בהינתן רמת המסוכנות הנשקפת מהמבקש, לא ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר שאינה בפיקוח אלקטרוני, כבענייננו, אינה נמנית על המקרים החריגים הללו, ואיננה מצדיקה מתן רשות ערעור. האפשרות להציע מקום חלופי, בו ניתן לקיים פיקוח אלקטרוני, עודנה פתוחה בפני המבקש.

  אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערר נדחית.

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ו (30 ספטמבר 2025).