רע"פ 5881/21 – אידריסאיבראהיםעבדאללה איסמעיל נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק עפ"ג 60256-04-21 מיום 23.6.2021 שניתן על ידי כב' השופטת העמיתה דבורה ברלינר וכב' השופטים שי יניב ומעין בן-ארי |
בשם המבקש: בשם המשיבה: |
עו"ד הדר מדניק; עו"ד מיכל פומרנץ עו"ד רוני זלושינסקי |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' השופטת העמיתה ד' ברלינרוכב' השופטים ש' יניבומ' בן ארי) מיום 23.6.2021 בעפ"ג 60256-04-21, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט ע' מסארווה) בת"פ 38480-02-18.
רקע והליכים קודמים
1. המבקש הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום שצורפו, בעבירות החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים לפי סעיפים 7(א), 7(ג), 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
2
על פי עובדות כתב האישום הראשון, המבקש נתפס מחוץ לדירתו בתל אביב כשהחזיק 82 יחידות של סם מסוכן מסוג FUM-AMB (להלן: נייס גאי), במשקל ברוטו של 540 גרם. על פי עובדות כתב האישום השני, שהוגש בגין מעשים שבוצעו מספר חודשים לאחר הגשת כתב האישום הראשון, המבקש מכר לשוטר לבוש בבגדים אזרחיים שקית המכילה נייס גאי תמורת 50 שקלים. כמו כן החזיק בכיסו 4 יחידות נוספות של הסם.
2. בית המשפט הורה על הגשת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות בשב"ס, וביום 2.9.2020 הוגשה חוות הדעת. על פי עמדת הממונה, אין מניעה מלקבוע התאמתו של המבקש לעבודות שירות. ואולם, המבקש הוא שוהה בלתי חוקי בישראל, ומעמדו אינו מוסדר. משכך, "לאור מצבו החוקי בארץ", ביקש הממונה "את הבהרת כב' בית המשפט האם בכל זאת נדרש לאתר עבורו מקום השמה בעבודות שירות". ביום 6.9.2020 התקיים דיון בבית משפט השלום, בו קבע בית המשפט כי "לא מצא להורות על הזמנת חוות דעת ממונה נוספת".
3. ביום 3.2.2021 גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש ל-7 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 2,500 שקלים והתחייבות כספית. לצד זאת, חולטו כ-10,000 שקלים שנתפסו. בגזר הדין, ציין בית המשפט כי "האפשרות לריצוי עונש בעבודות שירות איננה ריאלית בנסיבות העניין".
4. המבקש ערער על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי, והערעור נדחה. בית משפט קמא מצא כי אין ממש בטענות שהיה מקום לגזור על המבקש עונש לריצוי בעבודות שירות, וכי גם לו היה מדובר באזרח ישראלי שישיבתו ומעמדו החוקי בארץ אינם נתונים במחלוקת, הרי שהעונש שהוטל משקף נכונה את רמת הענישה.
5. המבקש לא השלים עם פסק דין זה. מכאן הבקשה שלפניי.
נימוקי הבקשה
6. לטענת המבקש, עניינו מעלה שאלה משפטית עקרונית, שעניינה אפשרותם של מי ששוהים בארץ שלא כדין לרצות עונשי מאסר על דרך של עבודות שירות. על פי הטענה, שגה בית משפט השלום כאשר קבע שאפשרות ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות אינה ריאלית בנסיבות עניינו של המבקש.
3
7. בתגובת המשיבה נטען מנגד כי הלכה למעשה מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על חומרת עונש, וכי אין מקום ליתן רשות ערעור במקרים מעין אלה אלא מקום בו הושת על המבקש עונש החורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה. נטען, כי עונש של 7 חודשי מאסר בגין החזקת עשרות יחידות נייס גאי, רחוק מלהצדיק מתן רשות ערעור, וזאת בפרט בשים לב לכך שהמבקש סחר באותו סם גם לאחר שהועמד לדין בגין החזקתו שלא לצריכה עצמית. כן נטען כי המקרה אינו מעורר כל שאלה משפטית עקרונית, שכן לא נקבע שהמבקש אינו יכול לבצע עבודות שירות אך ורק בשל מעמדו.
דיון והכרעה
8. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
9. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 2161/21 משאיך נ' מדינת ישראל(18.7.2021)). הבקשה שלפני אינה באה בגדרם של חריגים אלה.
10. למעשה, מתמקדת הבקשה בחומרת העונש שהושת על המבקש ביחס לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות. ככלל, עילה זו אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, אלא במקרים חריגים בלבד בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה בנסיבות דומות (ראו, למשל: רע"פ 5817/21 קורן נ' מדינת ישראל(26.8.2021)). המבקש לא טען במפורש כי עונשו חורג ממדיניות הענישה המקובלת והראויה, וממילא אין טענה כזו יכולה לעמוד (ראו והשוו, למשל: רע"פ 2361/20 בן אדרת נ' מדינת ישראל(6.4.2020); רע"פ 7858/19 וקנין נ' מדינת ישראל(28.11.2019)).
לדברים משנה תוקף נוכח העובדה כי עבירת הסחר בסמים בה הורשע המשיב בגדר כתב האישום השני, בוצעה לאחר שכבר הוגש נגדו כתב האישום הראשון בגין החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית. בכך די כדי לדחות את הבקשה.
4
11. למעלה מן הצורך, יובהר כי לא מצאתי שיש בכוחה של הטענה כי המקרה מעורר שאלה עקרונית באשר לאפשרותם של שוהים בלתי חוקיים לרצות עונשי מאסר על דרך של עבודות שירות, כדי להצדיק מתן רשות ערעור. קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה לא היה זה מעמדו של המבקש בישראל כי אם מעשיו אשר אינם מאפשרים להטיל עליו ריצוי עונש בדרך של עבודות שירות, מקובלת עליי.
בשולי הדברים, יודגש כי בית משפט זה העיר בעבר כי לבית המשפט עומדת סמכות להורות על כך שעונשו של נתין זר ירוצה בדרך של עבודות שירות וכי מאליו מובן, שהממונה על עבודות שירות מחויב לבחון את התאמתו של כל נאשם המופנה אליו לביצוע עבודות שירות, על בסיס התאמתו האינדיווידואלית בלבד (ע"פ 8881/17 פלונית נ' מדינת ישראל(11.6.2018)).
12. סוף דבר, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 21.11.2021 עד השעה 10:00 בימ"ר ניצן, או במתקן כליאה אחר על פי החלטת שב"ס, כשברשותותעודתזהותאודרכוןועותקמהחלטהזו. עלהמבקשלתאםאתהכניסהלמאסר, כוללהאפשרותלמיוןמוקדם, עםענףאבחוןומיוןשלשירותבתיהסוהר, בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336.
ניתנה היום, י"ב בחשון התשפ"ב (18.10.2021).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
21058810_Q03.docx סח
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, 
