ברע"פ 46480-06-25

1. בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 19.6.2025, בעמ"י 44260-06-25 (השופטת א' אורן), שבגדרה נתקבל באופן חלקי ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון, מיום 18.6.2025, במ"י 38639-06-25 (סגנית הנשיא ש' דקל-נוה).

2. ביום 16.3.2025 נעצר המבקש, בן 16, יחד עם אחר, בן 17, בחשד שגנבו אופנוע ונהגו בו ללא רישיון וביטוח; מאז, שוהים השניים במעצר. אתמול, יום 18.6.2025, דחה בית משפט השלום בקשה שהגישה המשיבה להארכת מעצרם של השניים ב-6 ימים, עד יום 24.6.2025. חלף הארכת המעצר, הורה בית משפט השלום על שחרורם של השניים למעצר בית. המשיבה הגישה ערר על החלטת בית משפט השלום, והיום, 19.6.2025, קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את הערר, כך שהוארך מעצרם ביומיים, עד מחר, יום 20.6.2025 בשעה 13:00.

מכאן הבקשה שלפַני.

3. לאחר עיון בהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, ובבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הרשות לערור - להידחות. בית משפט זה אינו מתערב בנקל ב'גלגול שלישי' בהחלטות הנוגעות למעצרים, אלא אם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, או בהינתן נסיבות חריגות ומיוחדות (ראו: רע"פ 9442-04-25 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (4.4.2025)). עניינו של המבקש לא בא בגדרי מקרים חריגים אלה - אף לא בקירוב. לאמיתו של דבר, המבקש לא טען כי עניינו מעורר שאלה עקרונית כלשהי, או שמתקיימות לגביו נסיבות מיוחדות או חריגות. אשר על כן, גם לוּ הייתי מקבל את טענת המבקש, שלפיה "שגה בית המשפט הנכבד קמא עת הורה על קבלת ערר המדינה", ואינני נוקט עמדה בעניין, לא היה בכך כדי להביא לקבלת בקשתו (ראו: בש"פ 3178/23 אניסימוב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (2.5.2023)).

בקשת הרשות לערור נדחית אפוא בזאת.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"ה (19 יוני 2025).