רע"פ 3986-10-25

לפניי בקשה למתן רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (כבוד השופט מ' מרגלית) בעתפ"ב 45886-06-25 מיום 10.09.2025, בגדרו נדחה ערעור המבקשים על החלטת בית משפט השלום בצפת (סגנית הנשיא, כבוד השופטת ד' נסאר) בב"נ 15554-09-21 מיום 04.06.2025, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לביטול צו הריסה מינהלי.

הרקע לבקשה והבקשה

1.  ביום 26.08.2021 הוצא צו הריסה מינהלי, על-ידי מנהל מחוז הצפון ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה (להלן: צו ההריסה); המורה על הריסת וסילוק חומות התוחמות שטח חקלאי במקרקעין הידועים כגוש 13959 חלקות 19 ו-20 בנ.צ 255524/764470 ביישוב טובא זנגריה. צו ההריסה הוצא מכוחו של סעיף 221(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק), המסמיך להוציא צו הריסה מינהלי בגין עבודה אסורה, שאינה בית מגורים, שטרם הסתיימה או שטרם חלפו שישה חודשים למן היום בו הסתיימה.

2.  בקשה "לביטול ועיכוב" צו ההריסה הוגשה לבית משפט השלום ביום 12.09.2021 - ולאחר הליך ארוך, שכלל חמישה דיונים, ביום 04.06.2025 מצא בית המשפט לדחותה. טענת היעדר הסמכות להוציא את הצו, לפיה בניית חלק מן החומות מושא הצו הסתיימה עובר לפרק הזמן הקבוע בהוראות סעיף 221(א) לחוק - נדחתה משלא הובאו לה תימוכין ומשום שהעדויות שניתנו לתמיכה בטענה זו לא היו עקביות ומשכנעות; לעומת גרסת עדי המשיבה אשר נמצאה עקבית ועניינית. כן נדחו טענות נוספות שהעלו המבקשים, לרבות טענתם לפיה בהתאם לכלל הראיה הטובה ביותר היה על המשיבה להציג לבית המשפט תצ"א של כל המקרקעין; טענתם לפגמים בהוצאת הצו; ולסתירה בין הצו לבין מדיניות האכיפה.

3.  ערעור שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, נדחה ביום 10.09.2025. בפסק הדין נקבע כי השגותיהם השונות של המבקשים נטועות בממצאים שבעובדה, בהם ערכאת הערעור לא נוהגת להתערב. הודגש, כי החלטת בית המשפט השלום בוססה על מכלול חומר הראיות ונומקה כדבעי. כן נדחו טענות נוספות של המבקשים, לרבות טענות לפגמים בהוצאת הצו ולסתירה בין הצו למדיניות האכיפה. בית המשפט הבהיר, כי בהתאם לסעיף 229 לחוק ישנן שלוש עילות לביטול צו הריסה מינהלי - הוכח כי העבודה או השימוש בוצעו כדין; לא התקיימו הדרישות למתן הצו; נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטלו - שאף לא אחד מהם מתקיים; וכי בפסיקת בית משפט זה הובהר כי התערבות שיפוטית ביחס לצו הריסה מינהלי היא מצומצמת ושמורה למקרים חריגים.

4.  מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, שהוגשה ביום 05.10.2025. בבקשתם שבו וחזרו המבקשים על עיקר הטענות שהעלו לפני הערכאות דלמטה. עוד נטען, כי עניינם מצדיק את התערבותו של בית משפט זה ב'גלגול שלישי', שכן "הוא מעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני [...], (מ)שעסקינן בצו הריסה מינהלי בתכנון ובניה שהוטל על בניה ישנה בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה"; וכי נגרם להם עיוות דין חמור המצדיק את קבלת הבקשה.

דיון והכרעה

5.  לאחר עיון, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא עמנו כי בקשה לרשות ערעור ב'גלגול שלישי' שמורה אך למקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין או אי-צדק חמור שנגרם למבקש (ראו, למשל: רע"פ 4746/24 טלימאת נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פסקה 10 (23.06.2024)).

6.  כעולה מהאמור לעיל, וחרף האצטלה העקרונית אותה ניסו המבקשים לשוות לבקשתם, פסיקת הערכאות דלמטה נטועה היטב בנסיבות המקרה הקונקרטי, וככזו אינה חורגת מעניינם הפרטני. יתרה מכך, מעיון בבקשה על נספחיה, כמו גם בפסק הדין קמא ובהחלטת בית משפט השלום, עולה כי כלל טענות המבקשים נדונו ונבחנו בהרחבה על-ידי שתי ערכאות ונמצא כי אין בהן ממש, לא במישור העובדתי ולא במישור המשפטי.

לא למותר להדגיש, כי טענתם המרכזית של המבקשים הנוגעת למועד הקמת החומות, היא טענה התוקפת ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בהחלטתה של הערכאה הדיונית לאחר שזו שמעה חקירות, ואושררו אף בפסק הדין שבערעור. כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שכאלה, לא כל שכן כשמדובר בבקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי' (ראו אחד מיני רבים: רע"פ 2237/24 פלד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה, פסקה 6 (18.03.2024)). למען הסר ספק יובהר, כי גם עיוות דין או אי צדק חמור לא מצאתי במקרה זה משנפלה טענת הסמכות.

7.  בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ו (23 אוקטובר 2025).