1

1.             ההליך שבכותרת מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים (כב' השופטים מ' בר-עם, א' דורות וח' מ' לומפ) בעתפ"ב45305-10-21מיום 24.03.2022 (להלן: פסק הדין). בגדרי פסק הדין נדחה ערעורו של המבקש על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת י' ענתבי שרון) בצה"מ (י-ם) 13932-08-21 מיום 14.10.2021, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לביטולו של צו הריסה מנהלי מס' 113/2021 שהוצא ביום 14.07.2021 כנגד המקרקעין הנמצאים בנ.צ. 215096/627118, שכונת וואלג'ה, ירושלים (להלן: צו ההריסה).

2.             פסק הדין נשוא הערעור, ניתן על-ידי בית משפט קמא לאחר שהמבקש קיבל את המלצת בית המשפט, וניאות למשוך את ערעורו בהסכמה; ולאחר שהמבקש הסכים לכך "כי הצו חלוט, אולם ככל שיחול שינוי בנסיבות, אפנה למותב זה בבקשה מתאימה לעיכוב ביצוע". לאורם של דברים אלו, הורה בית משפט קמא על דחיית הערעור - ללא צו להוצאות, ומניין הימים לביצוע הצו נקבע להימנות החל מיום 10.05.2022.

2

3.             ועוד - בקשה כאמור לעיכוב ביצוע פסק הדין הוגשה על-ידי המבקש, ונדחתה על-ידי בית משפט קמא בהחלטתו מיום 24.04.2022 (להלן: ההחלטה בעיכוב ביצוע). לעניין זה יוער, כי דבר דחיית הבקשה לא בואר על-ידי המבקש בבקשה שלפניי, כפי שראוי ונכון היה - ובית משפט זה למד על אודות כך, אך מעיון יזום בתיק האלקטרוני של בית המשפט (להרחבה אשר להליכי ערעור לפי סעיף 254ט לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ראו: ע"פ 4563/19 דור נ' מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, פסקאות 16-7 (07.08.2019)).

4.             מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה עותר המבקש שתינתן לו זכות ערעור "שלישית" על ההחלטה בדבר אי-ביטולו של צו ההריסה המנהלי; ולצידה, הוגשה על-ידי המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

5.             לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.             הלכה ידועה היא כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה אך למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 2750/22 ליולקו נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (9.5.2022); רע"פ 2354/22 טקסל אפ.סי.ג'י טכנולוגי (2100) בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (27.4.2022); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 8554/13 פלוני נ' מדינת ישראל (‏13.2.2014); רע"פ 1042/14 פרנקו נ' מדינת ישראל (‏11.2.2014)) - זהו אינו המקרה בעניין שלפניי.

7.             הבקשה דנא נוגעת לעניינו הפרטני של המבקש, שנדון לגופו הן על-ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים והן על-ידי בית המשפט המחוזי בגדרי ההליך הערעורי. לא זו אף זו, אף המבקש עצמו סבר כי יש מקום למשוך את ערעורו - ובנסיבות אלה, לא הושתו עליו הוצאות בגין נקיטת ההליך. משכך, לא ניצב בפני בית משפט זה חשש או ספק שמא ייגרם למבקש עיוות דין או אי צדק, אשר עשויים להצדיק מתן רשות ערעור.

3

8.             יתרה מכך, הימנעותו של המבקש מלציין בבקשתו את דבר מתן ההחלטה בעיכוב ביצוע - שהיא עובדה מהותית, יש בה משום חוסר ניקיון כפיים, אשר במקרים מסוימים עשוי להצדיק, בפני עצמו, את דחיית הבקשה (רע"פ 329/14 פושינסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (19.03.2014)).

9.             על אף שדי באלה כדי לדחות את הבקשה, למעלה מן הצורך יודגש, כי גם לגופה - דינה של הבקשה דחייה. ודוק, הנימוק העיקרי עליו נסמכת הבקשה הוא רצונו של המבקש להחיל, גם לגביו, דין זהה לזה שהוחל ביחס לצווי הריסה שהופנו נגד מבנים שנבנו בכפר וואלג'ה במסגרת הליך אחר המתנהל לפני בית משפט זה (עע"ם 2645/18 מועצת הכפר וואלג'ה ואח' נ' הודעה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים (להלן: ההליך האחר)). אולם, בקשתו של המבקש להצטרף להליך האחר - נדונה ונדחתה, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 06.05.2022 בגדרי ההליך האחר.

10.          הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצידה.

           ניתנה היום, ‏ט"ו באייר התשפ"ב (‏16.5.2022).

_________________________

22032600_C01.docx רא