רע"פ 2424-06-25

1. בתמצית יתואר כי המבקש הורשע על פי הודאתו בשני אירועים של נהיגה בזמן פסילה, כאשר האירוע השני בוצע בזמן שתלוי ועומד נגד כתב האישום בגין האירוע הראשון. כמו כן, המבקש הורשע בעבירות של נהיגה ברכב ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון רכב בתוקף. בית משפט השלום התייחס בגזר הדין לכך שלחובת המבקש 14 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה. לצד זאת, צוין כי המבקש עבר הליך שיקום המצדיק הימנעות מהטלת עונש מאסר בפועל. בהתאם, על המבקש נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי; עונש פסילה למשך 6 חודשים תוך הפעלה בחופף של עונש פסילה מותנה; וכן צו של"צ וענישה נלווית.

2. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה על גזר הדין. צוין כי העונש שנגזר על המבקש חורג "בצורה ממשית" ממדיניות הענישה הראויה, וזאת בין היתר בהתחשב בכך שמדובר בנהיגה בזמן פסילה שבוצעה בשני אירועים שונים. בנסיבות אלה, בית המשפט המחוזי גזר על המבקש 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; החמיר את עונש הפסילה בפועל ל-11 חודשים; ביטל את צו השל"צ; והותיר את יתר רכיבי העונש על כנם.

3. בבקשה שלפניי נטען כי העונש שנגזר על המבקש חורג ממדיניות הענישה הראויה, וזאת בעיקר בהתחשב בתהליך השיקום שעבר המבקש ובנסיבותיו האישיות. כמו כן, המבקש מציין כי לעבירות "לא קדם תכנון" וכי הן לא גרמו לנזק.

4. דין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים סוגיה משפטית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין או אי-צדק מהותי (רע"פ 57113-01-25 עווד נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (2.2.2025)). יתרה מכך, בקשת רשות ערעור המופנית כלפי חומרת העונש, תתקבל במקרים נדירים בלבד בהם העונש שנגזר חורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת (רע"פ 34769-11-24 אלגריבי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (25.11.2024)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלה.

5. כפי שציינתי פעמים רבות, חומרתן הרבה של עבירות התעבורה מחייבת הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה, וזאת בשל הסכנה המגולמת בהן לעבריין ולכלל משתמשי הדרך (רע"פ 3431/24 גבארין נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.4.2024)). הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח נסיבות המקרה הנוכחי, בין היתר מאחר שהמבקש המשיך לנהוג בזמן פסילה אף לאחר שנתפס והוגש נגדו כתב אישום בהליך הנוכחי, באופן המלמד כי הוא אינו ירא את הדין, וגם הליך פלילי תלוי ועומד נגדו אינו מרתיע אותו מפני הפרת החוק ברגל גסה. על רקע האמור, ברי כי העונש שנגזר עליו הולם את חומרת מעשיו ומשקף את מכלול הנסיבות האישיות שצוינו בבקשה, וממילא אינו מצדיק מתן רשות ערעור (רע"פ 7921/23 אבו קנדיל נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (15.11.2023)).

6. אשר על כן, הבקשה נדחית. משכך מתייתרת ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע.