רע"פ 2291-11-25

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ר' בן-יוסף) אשר ניתן ביום 18.09.2025 בעפ"ת 21349-07-25, במסגרתו התקבל באופן חלקי ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בת-ים (השופטת ש' שטרן) אשר ניתן ביום 30.1.2025 (הכרעת הדין) וביום 26.5.2025 (גזר הדין) בפל"א 11746-02-23.

2. בקשת רשות הערעור שבפניי מופנית נגד הרשעת המבקש בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. לטענת המבקש, הוא הוטעה להאמין כי תקופת פסילת רישיון נהיגה שהושתה עליו באה אל סיומה, וזאת נוכח מסמכים מזויפים שהציג בפניו עורך דינו. עוד מעלה המבקש טענות בדבר אכיפה בררנית ומחדלי חקירה, ובהם אי נקיטת צעדי אכיפה כנגד עורך דינו. יצוין, כי בית המשפט המחוזי נתן דעתו על טענות המבקש בדבר אכיפה בררנית ומחדלי חקירה, ועל אף שהותיר את הרשעתו של המבקש על כנה, הקל בעונשו של המבקש באופן ניכר.

3. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים אשר מעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או כשישנו חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (ראו: רע"פ 4710/23 אבו רקייק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.6.2023)). בחינת המקרה שלפניי אל מול אמות מידה אלו מוליכה למסקנה ברורה כי עניינו של המבקש אינו נמנה על מקרים חריגים כאמור. חרף מחדלי החקירה אשר נפלו במקרה זה, לא ראיתי לנכון לשנות מהכרעת הדין.

5. למעלה מן הצורך, אציין כי בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע המבקש ובעברו התעבורתי, העונש שנגזר עליו אינו מחמיר עמו כלל וכלל.

6. הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"ו (05 נובמבר 2025).