רעפ 17554-08-25 – חיים קטרי נ' מדינת ישראל
| בבית המשפט העליון | 
רע"פ 17554-08-25
| לפני: | כבוד השופט יוסף אלרון 
 
 | |
| המבקש: | חיים קטרי | |
| 
 נגד 
 | ||
| המשיבה: | מדינת ישראל | |
| 
 | בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ב-ע"פ 32645-06-24 מיום 24.6.2025, שניתן על ידי מ"מ הנשיא א' איטח, השופטת ח' אופק גנדלר ו-השופט א' סופר 
 | |
| בשם המבקש: | עו"ד משה פולק 
 | |
| החלטה 
 | 
1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (מ"מ הנשיא א' איטח, השופטת ח' אופקגנדלר ו-השופט א' סופר) ב-ע"פ 32645-06-24 מיום 24.6.2025, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת ק' כהן) ב-ת"פ 18450-11-18 מימים 20.8.2023 ו-30.4.2024, בהתאמה.
2. נגד המבקש ונאשמים נוספים הוגש כתב אישום מתוקן הכולל שלושה אישומים. כל אחד מהאישומים מתייחס לביקורת שנערכה במועד אחר באחד מאתרי הבנייה של חברת אורתם סהר הנדסה בע"מ, ובהם הועסקו עובדים שאינם אזרחי ישראל או תושבים בה, ללא היתר כדין וללא הסדרת ביטוח רפואי. עוד תואר, כי מדובר בעובדים אשר הגיעו לאורתם מכוח העסקתם על ידי דנה זוהר שירותי כוח אדם בע"מ, לאחר שדנה התקשרה בהסכם עם ג'י.סי.אמ.ג'י ניקיון וגינון בע"מ, ובו דנה התחייבה לספק שירותי כוח אדם עבור לקוחות ג'י.סי.אמ.ג'י, בהם נמנית אורתם. בנוסף, תואר כי המבקש כיהן כנושא משרה באורתם במועדים הרלוונטיים לאישומים.
3. בגין האמור, בכתב האישום המתוקן יוחסו למבקש כנושא משרה בחברת אורתם, עבירה של הפרת חובה למנוע את ביצוע העבירות בדבר העסקת עובדים זרים שלא כדין, לפי סעיפים 2(א), 4 ו-5 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991; ועבירה של הפרת חובה למנוע ביצוע עבירות של קבלת שירות מקבלן כוח אדם מבלי שהלה קיבל היתר כדין, לפי סעיפים 10ב(א), 20(ד) ו-21 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
4. במאמר מוסגר יצוין כי כתב האישום המקורי כלל אישום נוסף, אשר בהמשך הופרד ונוהל בהליך אחר. במסגרת ההליך האחר, המשיבה חזרה בה מן האישום נגד המבקש והוא זוכה בהחלטת בית הדין האזורי (השופטת כ' פלד) מהעבירות שיוחסו לו בגין אותו אישום נוסף (ת"פ 35391-02-20; מיום 21.2.2024).
5. בעניין שלפנינו, המבקש הורשע בתום הליך הוכחות בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, כאשר עובר לכך נדחתה בקשתו להפנותו לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן לשם ביטול הרשעתו. בהכרעת דינו של בית הדין האזורי לעבודה, נקבע תחילה כי אין מקום לבטל את כתב האישום נגד המבקש מטעמים של הגנה מן הצדק. זאת בייחוד מאחר שלא הוכח שנפלו פגמים בהליכים שננקטו על ידי המשיבה, ועל בסיס הקביעה לפיה טענת המבקש לאכיפה בררנית לא הוכחה על ידו כנדרש. בהמשך, נקבע כי על בסיס הראיות שהוצגו בהליך, הוכח שהמבקש היה אחראי, בין השאר על הטיפול בעובדי האתרים השונים באורתם, על אישור התשלומים בגין העסקתם; וכי כל הזמנות העובדים לאתרים בוצעו דרך מחלקת כוח אדם באורתם, אשר הייתה במסגרת אחריות המבקש. משכך ומשלא עלה בידי המבקש להוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית ושעשה כל שניתן כדי למנוע את ביצוע העבירות - נקבע שהוכחה אשמתו בעבירות מעל לספק סביר.
בגין האמור, נגזר על המבקש קנס בסכום כולל של 14,000 ש"ח, לצד ענישה נלווית.
6. ערעור המבקש על פסק הדין - נדחה. במוקד פסק הדין נידונה טענת המבקש שנטענה לראשונה במלוא עוזה רק בשלב זה, כי לא הוזהר כדין עובר לחקירתו במשטרה. בסוגיה זו, נקבע כי אין בפגם האמור כדי להוביל לזיכויו, מאחר שהודעות המבקש בחקירה אינן מהוות את ליבת הראיות המרשיעות ומפני שאת הרשעתו ניתן לבסס על עדויות וראיות שונות, לרבות עדויות של גורמים חיצוניים וראיות חפציות. כך גם יתר טענות המבקש נדחו, תוך שנקבע בין היתר, כי אף בהנחה שזיכוי המבקש בהליך הנפרד נבע מהפגם בחקירתו כטענתו, אין בכך כדי להוביל לזיכויו בהליך דנן, נוכח המארג הראייתי הקיים בהליך זה. בנוסף, נקבע כי לא נפל פגם בכך שהמבקש לא הופנה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן לבחינת ביטול הרשעתו, מאחר שהוא אינו עומד באמות המידה לכך.
7. על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה נסובה הבקשה שלפניי. בגדרה המבקש שב וחוזר על עיקר טענותיו בבית הדין הארצי לעבודה, ובכלל זאת על השלכות הפגם בחקירתו, על כך שמתקיים במקרה דנן חשש מפני יישום אכיפה בררנית, ועל היעדר הפנייתו לתסקיר שירות מבחן לצורך בחינת ביטול הרשעתו.
8. דין הבקשה להידחות. בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים, המעוררים שאלה עקרונית החורגת מדל"ת אמותיו של עניינו של המבקש או כאשר ישנו חשש לעיוות דין בעניינו (רע"פ 7206/19 קורניק נ' מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 10 (17.11.2019)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו.
9. חובת אזהרת חשוד בעת חקירתו, מקימה לנחקר זכות לדעת את טיב החשדות נגדו והזכויות המוענקות לו במסגרת ההליך. הצדקתה נובעת מזכותו של חשוד שלא תיפגע חירותו מבלי הליך הוגן, והיא שמאפשרת את מימוש זכויותיו לאחר שהלה התוודע לדבר קיומן, וזאת למען עשיית משפט צדק (להרחבה על החשיבות שבהגנה על זכויות נחקרים ראו: יוסף אלרון "המשפט הפלילי - על צומת דרכים" ספר סלים ג'ובראן 841, 843 (אהרון ברק ואח' עורכים 2023)). משאלו הם פני הדברים, אכן נפל פגם בחקירת המבקש משלא הוזהר באופן אישי על דבר אפשרות העמדתו לדין.
10. יחד עם זאת, במקרה שלפנינו אין די בפגם זה כדי להוביל לזיכוי המבקש. מארג ראייתי רחב ומבוסס תומך בהרשעתו של המבקש מעבר לספק סביר, אף מבלי צורך להידרש להודעותיו בחקירה. בתוכו מצויות עדויות רבות של גורמים חיצוניים, מיילים וסיכומי פגישות בין החברות השונות ועוד ראיות נוספות. קביעתו העובדתית של בית הדין הארצי לעבודה כי די בכך כדי להוביל להרשעת המבקש מעבר לספק סביר - בדין יסודה, ואיני מוצא כל פגם המצדיק התערבות בה באותם מקרים חריגים המצדיקים כן במסגרת "גלגול שלישי" (ראו והשוו: רע"פ 21583-09-24 ביזאייב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (12.9.2024); עוד ראו באשר להשפעת מכלול הראיות בהליך על בחינת מחדלי חקירה: ע"פ 5104/06 בנייורישלויל נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (21.5.2007)). לכך יש להוסיף כי לפגם האמור לא התלוותה עשייה של מעשה נוסף שלא כדין מצד הרשות וכי התכליות הניצבות ביסוד העבירות בהן הורשע המבקש, ובכלל זאת הצורך בהגנה על עובדים הנמנים על פני האוכלוסיות המוחלשות בחברה, מפני ניצולם באמצעות תשלום שכר נמוך ומבלי שניתנות להן זכויות סוציאליות, תומכות בקיומו של אינטרס ציבורי בהרשעת המבקש. נוכח האמור, משאין בסוגיה זו כדי להשליך באשר לתוצאת ההליך, הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי".
11. בראי האמור, אף אין ממש בטענת המבקש לפיה זיכויו בהליך השני משליך גם על תוצאת ההליך דנן. גם אם אניח לטובת המבקש כי זיכויו בהליך האמור נבע מהפגם בחקירתו, ואין בידי ראיות מספקות כדי ללמוד כן, ממילא משהוכחה אחריותו מבלי צורך להידרש להודעותיו בחקירה, אין בהשוואה זו כל ממש.
12. גם הטענות הנוספות אשר העלה המבקש לא מצאתי כי מצדיקות את קבלת הבקשה. המבקש לא עמד בנטל להוכיח את טענתו המשיגה על חשש מפני יישום אכיפה בררנית בעניינו, כפי שגם נקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. כך או אחרת - מדובר בקביעה עובדתית אשר אינה מעוררת הצדקה להתערבות בה.
כמו כן, לא מצאתי כי נפל פגם בכך שהמבקש לא הופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן לשם ביטול הרשעתו, מאחר שאין מתעוררות בעניינו הנסיבות המיוחדות המצדיקות זאת, כפי שגם נקבע בבית הדין האזורי והארצי לעבודה. בהקשר זה, המבקש ציין בבקשתו כי הרשעתו תפגע קשות ביכולת הפרנסה שלו ותשלול ממנו אפשרות לעבוד בתפקיד ניהולי בתאגידי עובדים זרים. באשר לכך אשוב ואדגיש דברים שאמרתי זה מכבר: "אין די בחשש אפשרי להמשך התפתחותו המקצועית של המבקש כדי להצדיק הימנעות מהרשעה, שהיא כידוע תוצאתה הישירה של הוכחת אשמתו של אדם בהליך הפלילי" (רע"פ 2768/18 סיוון נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (12.6.2018)).
13. הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"ה (09 ספטמבר 2025).
| 
 | 
 | 
 
 
 | 




 
										 
												




