1

המבקש:                             בעצמו

בשם המשיבה:                    עו"ד אריה פטר

1.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (הנשיא א' טל; והשופטות ז' בוסתן ו-נ' בכור) בע"פ 61143-12-16 מיום 1.5.2018, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום ברחובות (השופטת א' פינק) בת"פ 16914-01-14 מיום 27.11.2016, ועל גזר דינו מיום 7.12.2016.

2.             ביום 16.12.2013 הוגש נגד המבקש כתב אישום המתאר מסכת אירועים שנמשכה שלושה ימים, ובמסגרתה הפנה המבקש איומים כלפי עו"ד טל בננסון (להלן: המתלונן), שייצג את חברת ההשקעות "איתי פיננסים" (להלן: החברה) בהליך הוצאה לפועל שניהלה נגד המבקש, וכלפי נאוה גולדברג (להלן: המתלוננת), ששימשה כמזכירה במשרדי החברה.

2

           על פי הנטען בכתב האישום, תחילתה של השתלשלות האירועים בניסיונו של המבקש לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגדו במסגרת הליך ההוצאה לפועל שנוהל נגדו על-ידי החברה, ובמהלכה הטיח המבקש במתלוננים אמירות קשות, כמפורט בכתב האישום.

           בגין המסכת העובדתית המתוארת בכתב האישום יוחסו למבקש שלוש עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

3.             בית משפט השלום הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, בקובעו כי "הגרסאות שמסרו המתלוננים הן גרסאות קוהרנטיות ועקביות [...] מתיישבות עם ההקלטה שהוגשה ועם המסמכים האובייקטיביים שהוגשו", ומנגד, כי גרסת המבקש "בלתי הגיונית, מלאה בסתירות, ולא נמצא לה כל תימוכין". במסגרת הכרעת הדין בית משפט השלום דחה את טענותיו הרבות של המבקש, ובכללן טענותיו בעניין קבילות הראיות שהוגשו; טענותיו ביחס להתנהלות המשטרה בהליך, וכן טענותיו שלפיה הדברים שאמר למתלוננים אינם מהווים "איומים", כמובנם בסעיף 192 לחוק העונשין.

           בשולי הכרעת הדין העיר בית משפט השלום כי בשל סירובו של המבקש לקבל ייצוג משפטי, שלב ההוכחות נוהל באופן מסורבל, בלתי-ממוקד ולא יעיל ונמשך זמן רב. בית המשפט הסביר כי היחס הסבלני שהפגין כלפי האופן שבו ניהל המבקש את ההליך נועד "למנוע מהנאשם [המבקש – י' א'] כל טענה, שלפיה לא ניתן לו יומו בבית המשפט".

4.             בגין הרשעתו של המבקש, ביום 7.12.2016 גזר עליו בית משפט השלום עונש מאסר על תנאי לתקופה של ארבעה חודשים, לבל יעבור כל עבירת אלימות במשך 3 שנים; ופיצוי בסך 2,000 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים.

5.             ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר סמך את ידיו – לאחר שבחן את חומר הראיות – על קביעות בית משפט השלום באשר למהימנות גרסאות הצדדים, והבהיר כי עניינו של המבקש אינו נמנה על המקרים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית.

3

6.             בבקשה שלפניי, שהוגשה גם היא על ידי המבקש ללא ייצוג, חוזר המבקש על טענותיו כפי שנטענו בפני הערכאות הקודמות. במסגרת זו מפרט המבקש שגיאות שנפלו, לשיטתו, בממצאי העובדה והמהימנות שקבע בית משפט השלום, וטוען בדבר "קונספירציה", כלשונו, שרקמו נגדו הערכאות דלמטה, באופן שהוביל להרשעתו בדין. לבסוף טוען המבקש באופן כללי, כי גזר הדין של בית משפט השלום אינו מידתי ואינו מביא בחשבן את כל השיקולים הצריכים לעניין.

           המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה. במסגרת זו טוענת המשיבה כי עניינו של המבקש, אשר כבר נדון באופן מקיף בפני הערכאות דלמטה, אינו מעורר כל שאלה בעלת חשיבות משפטית עקרונית, ועל כן אין מקום להיעתר לה.

7.             לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שהונח לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.             כידוע, רשות ערעור שני תינתן רק במקרים שבהם הבקשה מעוררת סוגיה עקרונית, החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או כאשר נסיבות המקרה מעוררות שיקולי צדק ייחודיים. בנוסף, בקשת רשות ערעור הנסבה על גזר הדין לא תתקבל, ככלל, אלא אם מדובר במקרה שבו ניכרת סטייה קיצונית מרמת הענישה והמקובלת בעבירות דומות (רע"פ 2341/18 פלוני נ' מדינת ישראל (‏27.3.2018)).

           הבקשה שלפניי אינה נופלת בגדרם של מקרים חריגים אלה     , וזאת מאחר שלא מצאתי כי הבקשה שלפניי מעוררת שאלות מהותיות או מערבת שיקולי צדק ייחודיים, לרבות חשש ממשי מפני עיוות דינו של המבקש; משום שעיקר טענותיו של המבקש בבקשה נוגעות לקביעות שבעובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אשר בהן, כידוע, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור, וקל וחומר כאשר מדובר בערכאת ערעור ב"גלגול שלישי"; ומכיוון שהעונש שהושת על המבקש הולם את חומרתן של העבירות שבהן הורשע ואת מדיניות הענישה הנוהגת במקרים מסוג זה.

9.             סוף דבר, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏ז' באב התשע"ח (‏19.7.2018).

_________________________

  18050090_J02.doc  עע